אנחנו מנהלים את חיינו על-פי לוח-שנה שמתחיל בתשרי ומסתיים באלול. לצד הלוח הזה יש לוח שני (הנפוץ בתנ"ך), המתחיל בניסן ומסתיים באדר. לפי הלוח הראשון, חודש תשרי הוא החודש הראשון של השנה, ואילו לפי הלוח השני, חודש תשרי הוא החודש השביעי, והחודש הראשון הוא – ניסן.
המדרש מגדיר זאת כך: "משבחר הקב"ה בעולמו, קבע בו ראשי-חודשים ושנים; ומשבחר ביעקב ובניו, קבע בו ראש-חודש של גאולה". פירוש הדבר, שהלוח המתחיל בתשרי קשור יותר עם הנהגתו הכללית של העולם, ואילו הלוח שמתחיל בניסן קשור לצד העל-טבעי, הצד של הגאולה, שהוא הצד האמיתי של עם-ישראל.
חוקי קיום ייחודיים
שני הלוחות הללו מקבילים לשתי צורות הנהגה שבהן הקב"ה מנהיג את עולמו. הנהגה אחת היא הטבעית, הקשורה בסדרי העולם ובחוקי הטבע. ההנהגה השנייה היא הניסית, העומדת מעל לטבע ומשדדת את מערכות הטבע. חודש תשרי, המציין את בריאת-העולם (א' בתשרי הוא יום בריאת האדם), מסמל את שיטת ההנהגה הטבעית; ואילו חודש ניסן, שבו נגאלו אבותינו ממצרים ונעשו להם הניסים הגדולים, מסמל את ההנהגה הניסית.
לאור זאת יובנו דברי המדרש טוב יותר. לעולם כולו קבע הקב"ה "ראשי-חודשים ושנים", שהוא לוח-השנה הרגיל, המתחיל בתשרי והמציין את ההנהגה הטבעית. אבל "משבחר ביעקב ובניו, קבע בו חודש של גאולה" – לעם היהודי קבע הקב"ה עוד לוח-שנה, המתחיל בניסן והמציין את ההנהגה הניסית.
עם-ישראל חי ומתקיים אפוא בעת ובעונה אחת בשני מישורים: מצד אחד הוא חי בדרך הטבע, על-פי חוקי הטבע ועל-פי מגבלות הטבע. מצד שני יש בו תמיד יסוד על-טבעי, דבר שאינו כפוף לטבע ולחוקיו.
מצד אחד, יהודים חיים בדרך-הטבע: בני-אדם, האוכלים ושותים, נולדים ומתים, צוחקים ובוכים – אנשים ככל האדם, לא מלאכים. ועם זה, הם מצליחים בדרך כלשהי לשרוד ולפרוח על-אף כל התחזיות ולמרות כל הרדיפות וההשמדות, ששום עם אחד לא נתנסה בשכמותן. כמה פעמים במהלך ההיסטוריה ניבאו מומחים שונים את כיליונו של העם היהודי, והוא, כאילו לועג לכל המומחים ולכל התחזיות (הנכונות על-פי חוקי-הטבע הרגילים) – חי וקיים. זהו עם-ישראל, שבמקביל לחוקי הטבע יש לו חוקי-קיום משלו, חוקים על-טבעיים שיסודם בקב"ה.
חודש הניסים
שני המישורים הללו קיימים גם בעבודת ה'. לכל אדם יש דברים שהוא מסוגל לבצע ויש דברים שנראים לו בלתי-ניתנים לביצוע. הוא באמת אינו מסוגל לבצע דברים מסויימים, על-פי מצב כוחותיו ואפשרויותיו היום. ועל כך אומרים לו, שכל זה היה נכון לוּ ההנהגה היחידה התופסת לגביו הייתה ההנהגה הטבעית; אבל מאחר שהקב"ה מנהיגו גם בהנהגה ניסית – יש בכוחו להתעלות מעל מגבלותיו ולבצע גם את הדברים הנראים לו בלתי-אפשריים. כי זה כוחו של יהודי, שגם ה'נס' הוא חלק טבעי ממנו.
לכן הגאולה יכולה לבוא תיכף ומיד ממש, משום שניתן לעם-ישראל הכוח לפעול על-פי "חודש של גאולה" – הנהגה על-טבעית. אמנם מצד הסדר הטבעי צריכה הגאולה לבוא בתהליך מסויים, שגם דורש זמן וכו', אבל ברגע שיהודי מתעלה למימד הניסי שבו – הוא יכול לגרום שהגאולה תבוא כהרף-עין, תיכף ומיד ממש. זו משמעותו של חודש ניסן, חודש הגאולה, החודש הראשון של לוח-השנה המציין את ההנהגה הניסית, ההנהגה של הגאולה. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
