מכיוון שבסופו של דבר קורים דווקא הדברים הבלתי-צפויים, הבה נתפלל שיקרה דווקא ה'בלתי-צפוי', שבעצם כולנו מצפים ומייחלים לו. זה הזמן להאמין ולבקש
אנו חוגגים את חג-הפסח באווירה ציבורית של התפרקות כללית. כל המערכות מתפוררות לנגד עינינו, ורמת הדכדוך הכללית עולה ועולה. כל הבוחן את המציאות בראייה מפוכחת, מבין שאין לבעיותינו פתרון רציונאלי. יותר ויותר אנשים מדברים בדאגה על הצפוי לנו אם לא נדע לבצע כאן מהפך דרמטי, בכל תחומי החיים, אך למרבה הצער איננו רואים את הכוחות שיהיו מסוגלים לבצע את המהפך. הבעיות הקשות הן השתקפות של רִיק במישור הרוחני-ערכי, אבדן זהות, ותהייה על עצם משמעות הקיום היהודי.
ברור שאסור לצפות רק לניסים, וחובתו של כל אחד ואחד לפעול ככל האפשר בדרכי הטבע, אך יש רגע שאתה יודע כי רק ישועה אלוקית-ניסית תחלץ אותנו מהמשבר החמור שאנו שרויים בו. במצב כזה הדבר המתבקש הוא לזעוק אל ה' שימהר להביא לנו את הגאולה.
לא בכוחות עצמנו
האמונה היהודית גורסת כי גאולתו של עם-ישראל לא תהיה שגרתית וטבעית. הגלות הארוכה והקשה תגיע לקיצה רק על-ידי משיח-צדקנו, שיהיה נביא ובעל כוחות רוחניים כבירים. אנו בהחלט נדרשים לעשות ככל התלוי בנו, באמצעים ארציים וטבעיים, להביא שקט ושגשוג לעם-ישראל, אבל ברור לנו שהגאולה האמיתית והשלמה תהיה מפתיעה, בלתי-צפויה, גאולה ניסית.
היו שסברו בעבר כי אפשר לפתור את סבלות העם היהודי בדרך הטבע. אנחנו נגאל את ארץ-ישראל, אנחנו נקבץ את הגלויות, אנחנו נביא את הגאולה. גם יהודים מאמינים נתפסו, מקצתם, לאשליה שאפשר לחולל את גאולת עם-ישראל בכוחות אנושיים רגילים, ולהשאיר את בואו של המשיח 'לעתיד לבוא'.
מאז עשינו דרך ארוכה. משנה לשנה התבררה מהותה של ה'גאולה' שאליה הגענו בכוחות עצמנו. כיום ברור לכול שאין לאיש פתרון אמיתי. כל הניסיונות לפתור את סבך הבעיות מולידים בעיות קשות וחמורות פי כמה וכמה. כיום כולנו נושאים עיניים למרומים בתפילה לישועה ניסית.
לבקש באמת
זו הנקודה שבה צריכה להתפרץ מלב כולנו זעקה לגאולה השלמה, שרק היא תביא את הפתרון והישועה האמיתית לכל הבעיות המציקות לנו, הבעיות הגשמיות והרוחניות גם יחד. מכיוון שבסופו של דבר קורים דווקא הדברים הבלתי-צפויים, הבה נתפלל שיקרה דווקא ה'בלתי-צפוי', שבעצם כולנו מצפים ומייחלים לו. חז"ל אומרים שהמשיח בא בהיסח-הדעת. אף-על-פי שהכול מצפים לו ומתפללים לבואו, הופעתו תהיה בכל-זאת בבחינת הפתעה גמורה.
גם בני-ישראל, בצאתם ממצרים, עמדו במצב דומה. אף הם נקלעו למצוקה קשה – הים לפניהם, המצרים מאחוריהם והמדבר סוגר עליהם מהצדדים. העם התלבט בין מלחמה במצרים לבין כניעה או התאבדות בים, כדברי המדרש. איש לא חלם שהישועה תבוא על-ידי בקיעת הים והליכה בתוכו. אולם כאשר זעקו אל ה', הביא להם את הגאולה הניסית המפתיעה.
הזעקה הזאת, שאמורה לבקוע מליבנו, נשחקת על-ידי השגרה. אף-על-פי שכולנו מאמינים בביאת המשיח, מצפים לגאולה ומתפללים לבואה, אנו מבקשים אותה לא-אחת כמצוות אנשים מלומדה. כשיש לנו בעיה אישית מציקה – אנו יודעים לזעוק באמת ולהתפלל בכוונה כנה; אבל התפילה לגאולה, שתביא את הפתרון האמיתי והשלם לכל בעיותינו ומצוקותינו, נעשית כדבר שבשגרה.
שביעי של פסח הוא הזמן להתחזק באמונה השלמה בבוא הגאולה ובציפייה לקראתה. נאכל את 'סעודת משיח', שמטרתה להחדיר את האמונה בבוא המשיח לתוך דמנו ובשרנו. ויהי רצון, שעוד השנה נזכה לערוך את 'סעודת המשיח' השלמה והאמיתית – לכבודו של משיח-צדקנו שכבר יבוא וישב עמנו ויביא את הגאולה האמיתית והשלמה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
