חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:13 זריחה: 6:07 י' בניסן התשפ"ד, 18/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

'משפיעים' ו'משפיעות' באנ"ש
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 666 - כל המדורים ברצף
על-ידי הקדושה של כוח המעשה זוכים להגיע ל"קדוש אני"
בכוח כל יהודי להגיע למדרגת "קודש קודשים"
'משפיעים' ו'משפיעות' באנ"ש
פרשת אחרי-קודשים
"חלק לעולם-הבא"
ברכת 'הגומל' / בית בחו"ל לעניין מזוזה / מחלוקות בין האדמו"רים
לוח השבוע

הרבי מבקש ומפציר ואף 'מתחנן' למנות בכל מקום ומקום 'משפיעים' שיפעילו את השפעתם על סביבתם * "ממתינים שיבואו אליהם וישאלו אצלם וכו' ובינתיים יושב לנוח, ויתירה מזה, שוכב לישון", גוער הרבי באותם 'משפיעים' שנרדמו על משמרתם * על ה'משפיע' לפעול בדרכי נועם ובדרכי שלום ומתוך "קירוב אחים אמיתי" * (השלמות לרשימה שנדפסה בגיליון קלה)

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ מתאר את מקומו של המשפיע בעולמה של החסידות (הדברים נדפסו בליקוטי-דיבורים):

"משפיעים אצל חסידים, הם דבר עיקרי בדרכי החסידות... דרכי החסידות הן זריעת השפע... כאשר הזורע [=המשפיע] הוא מומחה בעבודתו ואינו עצל במלאכתו.

"הכתר החסידי בעיירה היה המשפיע. איתו התייעצו בענייני עבודה, עמו נועצו כיצד להיפטר ממידה רעה ואיך להתרגל במידה טובה, באיזו סגולה נוקטים כדי שהתפילה תהיה תפילה, כיצד קוראים קריאת-שמע שעל המיטה.. מה'משפיע' מקבלים סדר הכנה לקראת הליכה אל הרבי ל'יחידות'"...

"בקשה והפצרה והתחננות"

בשנת תשל"ז מעורר הרבי לחדש את עניין המשפיעים והמשפיעות. "בקשר לזה – מוציא-לאור קונטרס 'אהבת ישראל', בהוצאה מיוחדת להמשפיעים שי'".

באותם ימים התבטא הרבי:

בכל מקום שבו יגיעו דבריי אלו – בקשה הפצרה והתחננות (בכל לשון של בקשה ותחינה שרק אפשר לנקוט בו) שייסדו עניין זה בפועל ממש, ובאופן שכבר בחנוכה... תחל כבר השפעת המדריכים והמדריכים... ולאחר מכן יתפתח באופן דמוסיף והולך ואור... ובשמחה וטוב לבב.

לא להמתין עד שיבואו לשאול

"לאחרי שעבר משך זמן רב שנתמנו בתור 'משפיעים' – לא שומעים מאומה אודות עבודתם בעניין ההשפעה", התאונן הרבי בכאב, בהתוועדות שבת-קודש פרשת תולדות תשמ"ח ('תורת-מנחם – התוועדויות' תשמ"ח כרך א, עמ' 513-512). ועוד הוסיף:

כפי הנראה, ממתינים שיבואו אליהם וישאלו אצלם כו' ובינתיים יושב לנוח, ויתירה מזה, שוכב לישון... וכשיבוא מישהו ויקיש על דלתו, עד שישבור את הדלת... ויעירנו משנתו, אזיי ייטול את ידיו, לאחרי שיכוון את כל הכוונות... ואז יהיה מוכן לשמוע במי המדובר, כדי שיוכל "להשפיע"!...

החיסרון שבדבר הוא מצד ה"מלך זקן וכסיל"... ולאידך, הסיוע בעניין זה – ישנו מן המוכן, במאמרי חסידות של רבותינו נשיאינו... עד לכ"'ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורינו, וכן בהשיחות, בליקוטי-דיבורים וכו', שבהם נתבארו העצות בכל הקשור לניצחון במלחמת היצר. צריכים רק ללמוד עניינים אלו, עד לימוד באופן של "יחוד נפלא", ופשיטא, באופן שיביא לידי מעשה בפועל, "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה", וכפתגם הידוע – שלא מספיק שלומד את ענייני התורה, אלא התורה צריכה ללמד אותו!

...מובן וגם פשוט שמעלת חשיבות המאמרים והשיחות כו' היא שלא בערך כלל וכלל לגבי ערך ה"המחאות" [=שמקבלים השלוחים]!...

יש הבטחה שיצליחו

בהזדמנות נוספת (שבת-קודש פרשת וירא תש"מ – שיחות-קודש כרך א, עמ' 360-359) מתייחס הרבי לכך ש"ישנם אותם אשר תקווה היתה שהם יתמנו למשפיעים, ויהיו עסוקים בתפקידם זה כו' – ולפועל אינם עושים כן בטענה שיש להיות 'הצנע לכת', ובשפלות של שקר שאומרים 'מי אני ומה אני'!".

"וכמדובר כמה-פעמים" – דוחה הרבי את הטענה הזו מכל וכול – "שבגלל 'שפלות של שקר' [של הטוען] 'מי אני ומה אני' – לא צריכים לסבול אלו הראויים לקבל את ההשפעה".

"לכתחילה" – ממשיך הרבי – "היו כאלה שאכן הצליחו, אולם לאחר מכן הלכו לישון, וממילא מובן שכאשר אין את ה'אשר תעשה' – גם אין את ה'וברכך ה' אלוקיך'".

והרבי מסיים:

מכיוון שבשבת אין לדבר אודות עניינים המצערים, אין רצוני להאריך בכך – יש להזכיר רק שמכיוון שנמצאים ביום הולדת של הרבי (מוהרש"ב) נ"ע, ישנה ההבטחה שכאשר יעסקו בכך כדבעי, יצליחו ביתר שאת וביתר עוז.

הקב"ה מסייע במציאת 'משפיעים'

כשהרבי דיבר על עניין זה בפעם הראשונה (י"ט כסלו תשל"ז) ציין כמה פרטים חשובים:

1)    לתפקיד זה נדרש פרנס לפי הדור, וכן דור לפי הפרנס, ובפרט בימינו אלו – יש לבחור (או במקביל להתנדב) יהודי אשר על-פי ההשערה ראוי להיות משפיע, ולאו דווקא באופן הכי גדול ובשלימות הדבר.

2)    ולהוסיף: כמאמר רז"ל "לא שררה אני נותן לכם – אלא עבדות אני נותן לכם כו' .

3)    תפקיד זה יבוצע בדרכי נועם ובדרכי שלום, מתוך אמת ושלום וקירוב הלבבות וקירוב אחים אמיתי, מתאים להמבואר בקונטרס 'החלצו' ("הידוע ומפורסם").

4)    ובמיוחד כאשר הולכים בכוח המשלח, שהם רבותינו נשיאינו, החל מבעל השמחה והגאולה, וממלאי-מקומו עד לנשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר... אשר עניין זה מתחיל מהמאור הגדול הבעש"ט... ובסיוע רבותינו נשיאיו, יחד עם זכות הרבים!

5)    בוודאי יתברר במשך הזמן מי ראוי יותר ומי מתאים וצריך להיות משפיע.

6)    אין מניעה שיהיו כמה (שניים או שלושה) משפיעים, אם בחלוקה לפי בתי-כנסת, או בהתאם לתחומים – תורה, עבודה וגמילות-חסדים.

7)    דבר ברור שה' יתברך לא ייטוש צאן מרעיתו, וידאג ויבטיח שבכל מקום ומקום יימצא משפיע ומדריך ברוח ועל-פי תורת רבותינו נשיאינו, ומברכו בהצלחה רבה ומופלגה בעבודת ההשפעה וההדרכה.

8)    זכותו של המשפיע גם בזה שנעשים מוחו וליבו זכים אלף פעמים ככה.

"ברכה והצלחה" לרגל המינוי

בי"ד כסלו תש"מ ('מקדש מלך' כרך ג, עמ' סח) כותב הרבי להרה"ח ר' אהרון שיחי' גולד מקריית-גת (בשולי מכתב כללי- פרטי):

בברכה להצלחה במינויו

למשפיע – ומצו[רף] ב[זה] קונטרס

הניתן להנ[זכר] ל[עיל] [=משפיעים]

ולבשו[רות] ט[ובות]...

היה זה קונטרס 'אהבת ישראל', שכאמור, הרבי הורה להדפיסו במהדורה מיוחדת עבור ה'משפיעים'.

באתי ואין איש...

ברבות הימים הסיח הרבי את אשר על ליבו (שבת-קודש פרשת בא תשמ"ג – 'תורת-מנחם – התוועדויות' תשמ"ג כרך ב, עמ' 859 ואילך) כדלהלן:

כאשר דובר לפני שנים אחדות אודות מינוי "משפיעים" בכל מקום ומקום... רציתי להוסיף בזירוז ועידוד עניין זה, ולכן, מכיוון שהודפס בשעתו "קונטרס אהבת-ישראל" ובו פתגמים ותורות מרבותינו נשיאינו... הודעתי שאחתום בחתימת ידי על קונטרסים אלו, ואתנם לכל אחד ואחד מה"משפיעים" – ומאז ועד היום הנה מלבד "מתי-מספר", לא ביקש אף אחד לקבל קונטרס זה בחתימת ידי! למרות שהצעתי מעצמי!...

ה'סימנים' צריכים להיות גלויים...

נחתום רשימה זו בשני הקטעים הבאים. הקטע הראשון מתאים ל'משפיע', שעליו להתמקד בתפקידו ולא 'להתפשט' יתר על המידה – מתוך שיחת שבת-קודש פרשת לך-לך תשד"מ (ליקוטי-שיחות, כרך כה, עמ' 69):

אף-על-פי שיהודי צריך לפעול בכל העולם כולו. עליו לדעת אפוא, כי לכל לראש מוטל עליו חיוב להשפיע על מקומו וסביבתו (כהפסק-דין – עניי עירך קודמין...), ורק לאחר מכן, כאשר הוא נהיה "אב למקומו", להיות "אב לכל העולם".

ההוראה הבאה ניתנה (כשהרבי דיבר על 'עשה לך רב', אך מתוכן הדברים הובן שהדברים שייכים גם לבחירת 'משפיע') בפורים תשמ"ז ('תורת-מנחם – התוועדויות' תשמ"ז כרך ב, עמ' 634):

כאשר מדובר בנוגע למעשה בפועל... מובן שלכל לראש יש לבדוק אם יש ג' סימנים אלו – ביישנים, רחמנים וגומלי-חסדים. ומכיון שמדובר ב"סימן", מובן שאין זה דבר שאפשר להעלים ולהסתיר, שהרי אם הוא ביישן, גומל-חסדים או רחמן בחדרי חדרים – אין זה "סימן", כמובן שסימן צריך-להיות דבר הנראה לעין, שגם אחרים רואים שהוא ביישן, גומל-חסדים ורחמן, ודווקא אם אלו הסימנים של הנהגתו בגלוי – אזי יכול להיות רב הדומה למלאך ה' צבאות וכל השייך לזה.

ולאחרי זה – כל אחד מהם, הן הרב והן התלמיד, עושה כל התלוי בו לראות "את עצמו שקול ואת כל העולם כולו שקול"...


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)