"לא נהוג לתת יישר-כוח על מצווה, אך גרמתם נחת רוח"... * מדוע יש לקרוא לכל סניפי השלוחים בשם זהה: "בית חב"ד"? * על שליחות לדרום אפריקה, מרוקו, בלגיה, קליפורניה ואוסטרליה * שביבים על מפעל השליחות והשלוחים בבואנו מהיום הגדול והקדוש ג' תמוז
מאת הרב מרדכי מנשה לאופר
בחודש ניסן תשכ"ט שבו לבית חיינו 770 התלמידים השלוחים מאוסטרליה. זו הייתה קבוצת השלוחים הראשונה ששוגרה על-ידי הרבי לאוסטרליה [ראה אודותה בספר 'אור מלך' אוסטרליה תנש"א]. כאשר זכו להיכנס ל'יחידות' (ביום כ"ז בניסן), אמר להם הרבי את הדברים האלה [תרגום חופשי]:
כניסתכם הוא עניין כללי, לא כפי שכל אחד בפני עצמו אלא בתור כלל.
הפתקאות ייקראו בעת רצון על האוהל להמצטרך לכל אחד – בעניינים שנרשמו, ולכל המצטרך בגשמיות וברוחניות.
לא נהוג לתת יישר-כוח על מצווה ובפרט על מצווה גדולה כזו, אבל פעולתכם גרמה נחת-רוח.
השם-יתברך ימלא הבטחתו ש"נעשים מוחו וליבו זכים אלף פעמים ככה", מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה.
כל אחד מכם – או כפי שתחלקו ביניכם, כפי שתמצאו לנכון – יעמוד בקשר עם המושפעים שלכם באוסטרליה, וכן עם השלוחים השוהים שם עתה – תוכלו להעניק להם עצות והוראות מהניסיון שרכשתם ולסייעם.
מכיון שעד עתה היה תפקידכם (בחלק ניכר?) ושימת לבכם מוקדשת להפצת תורה לא (רק?) ללימוד התורה עצמה –
במחצית השנה עד סיום השנה – עד התחלת אלול או חצי אלול – תלמדו בשקידה והתמדה גדולה, ותיוועצו בהנהלה (דהישיבה) איך לקיים סדרי הלימוד. מי שמצד גילם או הרגש ליבם אוחזים בעניין שידוכין, אין העניין צריך לבלבלם. ימסרו אפוא להוריהם שמצידם יש מוּכנות לעניין זה, וההורים כבר יסדרו עניינים אלו, מלבד הזמנים שיקדישו בעצמם לפגישות או שיחות וכו'.
[עניין ההסתדרות יכול להיות לאחרי הקיץ (?); אם יוצרכו לכך באמצע הזמן – יכתבו לי אפוא אחר-כך בפרטיות, ואענה על כך בתור פרט].
ולסיים מעין הפתיחה, שנגרמה על-ידכם נחת רוח, והשם יתברך יקיים הבטחתו (שנעשים מוחו וליבו זכים, ותנצלו זאת, שתהיה לכם הצלחה רבה בלימוד התורה (נגלה וחסידות) ובקיום המצוות בהידור, ובפרט בעבודת התפילה. והשם-יתברך ייתן לכל אחד כל המצטרך לו.
רשת ארצית של 'בית חב"ד'
להלן שחזור של קטעים מדברי הרבי לקבוצת בעלי-בתים ידידי ליובאוויטש, בעת מסירת המפתחות של 'בית חב"ד' בלוס-אנג'לס:
הרבי: האם כשמוסרים לי את המפתח זה נקרא שהבית שייך לי?
התורמים: כן.
הרבי: אם זה הבית שלי, היד שלי תהיה מונחת על-ידית הדלת עשרים וארבע שעות ביממה, כדי שהבית יהיה פתוח כל הזמן בעבור אנשים נשים וטף.
(התורמים הסכימו)
הרבי: מכיוון שקוראים לזה 'בית חב"ד', שיקראו לזה כך בכל המקומות [=בקליפורניה]. כמו שיש רשת חנויות 'גימבל' בכמה ערים, וכשיהודי מכיר את החנות מעיר אחת ומגיע לעיר אחרת, הוא כבר יודע לאן להיכנס, כך יהיה גם כאן, שכל הסניפים בקליפורניה יישאו את השם "בית חב"ד".
(לפליאת הנוכחים שאל הרבי): לאיזה סניף של בית-חב"ד מיועד המפתח הזה?
אחד הנוכחים: אבל רבי, יש רק בית-חב"ד אחד בקליפורניה.
הרבי: אל תהיה צנוע כל-כך. זה יתפשט מהמערב לדרום, ומשם לצפון, למזרח ולכל ארבע רוחות העולם.
לא לבנות במקום אחד על חשבון מקום אחר
בקיץ תשכ"ח ביקר השליח באנגליה, הרב שמואל שי' לוּ, בדרום אפריקה, ושהה שם חודש ימים.
לאחר כמה חודשים, בעת שהייתו בבית חיינו ביו"ד שבט תשכ"ט, קיבל מברק מדרום אפריקה, שהאברכים מאנשי המקום מבקשים ממנו לבוא להיות שם שליח קבוע. הרב לוּ התלבט מה לעשות. מצד אחד לא רצה לשאול בפירוש, שכן אז היה משתמע כאילו אינו שבע-רצון משליחותו באנגליה. מצד שני חשב, האם נכון להעלים מהרבי את שאלתם והצעתם של אברכי דרום-אפריקה. הוא נועץ בידידים והם הציעו לו שבפתק שיגיש לרבי ב'יחידות' יכתוב דברים כהווייתם.
וכך כתב:
"האברכים בדרום אפריקה ביקשוני בחזקה לבקש שישלחו מי שהוא לשם, ואפילו ביקשו אם אפשר שאני אלך לשם כו' (וגם טלגרפו לי בהיותי פה). גם מרגישים עצמם כמקופחים, במיוחד שכבר כמה וכמה שנים באים לשם שד"רים מליובאוויטש לקבץ כספים, ואין להם שליח קבוע..".
ב'יחידות' אמר לו הרבי:
מה שאתה כותב על הבקשות וכו' מדרום-אפריקה אינו מובן כלל, הרי הם היו פה וישנו ויינברג [=הרב יוסף הלוי שי'] שנוסע לשם, ויבחרו מי שהוא שמכירו וכו'. וכשיציעו שמות ויבררו אצל ר"י ויינברג אם מסכים, ואחר-כך יכניסו השם, [אז] אענה כן או לא.
ואין זה על פי שכל כלל שמשום שאתה נסעת לשם לביקור, תעבור לשם. אין זה עניין כלל לבנות במקום אחד על חשבון הרס במקום שני.
ולכן כשיהיה מועמד מתאים לנסוע לשם – יכולים לחשוב על דבר זה, אך הרעיון שאתה תיסע לשם מופרך לגמרי. תשהה כאן בימים האלה, אחר-כך תשוב ללונדון ותלך מחיל אל חיל שם בעבודתך.
קשר עם הרבי דרך הממונים
לפני צאתם של הרב יהודה לייב רסקין (ז"ל) ורעייתו תבלחט"א למרוקו בחודש ניסן תש"כ, זכו לקבל את ברכת הרבי במכתב מיוחד. על המכתב הוסיף הרבי בכתב יד קדשו:
בברכה לבשו[רות] ט[ובות] ובברכת החג ולהצלחתם בעבו[דת] הק[ודש] באהל[י] י[וסף] י[צחק], ב[ית] ר[בקה], הפצה וכו' – מתוך שמחה וט[וב] ל[בב].
ב'יחידות' שהתקיימה בעבורם טרם הנסיעה, מסר הרבי לרב רסקין שורת הוראות על סדרי העבודה. הרבי הדגיש: בא-כוחי לעבודת-הקודש במרוקו הוא הרה"ח הרב גורודצקי.
הרב רסקין ביקש שיהיה לו קשר ישיר עם הרבי, והמענה היה:
יהיו עניינים שיעברו באמצעות הרב גורודצקי, יהיו עניינים שצריכים לעבור באמצעות הרב חודוקוב, ויהיו עניינים שיעברו ישירות [=מהרבי אליו].
בתחילת שנות הממי"ם כתב הרבי לאברך שהוצעה לו הצעה לנסוע לשליחות באחת המדינות במזרח אירופה:
כפשוט לקבל ההצעה. בנוגע לתנאים – בהתייעצות עם מר גליק שי' שביקר שם כ[מה] וכ[מה] פעמים ומכיר האנשים.
קרוב לודאי שסו[ף] ס[וף] גם זוג[תו] תי' תמצא שם ג[ם] כ[ן] כר נרחב לפעולות.
אזכיר ע[ל] הצ[יון] לכ[ל] הנ[זכר] ל[עיל] ויבש[ר] ט[וב]. המצו[רף] ב[זה] לצדקה בא[רץ] הק[ודש] ת[בנה] ו[תכונן].
גדול זכות בית חב"ד וענייניו
כשחב"ד בבלגיה ביקשו לרכוש בניין מרכזי והוצעה להם הצעה בקשר לכך, כתב הרבי:
"נכון הדבר במאד מאד ובמקום המתאים ויהא בהצלחה אזכיר על הציון" (למענה צירף הרבי גם 1000 פראנק בלגי).
כאשר נמצא בניין במקום מתאים שאלו שוב אם לקנותו, והרבי השיב:
נתקבל בת[שואות] ח[ן]
ודבר בעתו בסמיכות ט"ז אדר ובשנת הקהל אז[כיר] ע[ל] הצ[יון]
הסכמה וברכה ויהא בהצלחה רבה
מצורף השתתפות מקרן מ[ורי] וח[מי] אדמו"ר
אזכיר על הציון
(הרבי צירף למענה חמישים שטרות בני 1$).
על תכנית הבניין כתב הרבי:
נתקבל ותשואות חן.
הסכמה וברכה.
ודבר בעתו בין חג הגאולה דיו"ד כסלו לגאולה די"ט כסלו, אזכיר על הציון.
לקראת גמר הבניין, שאל הרה"ח ר' שמואל מאיר זילברשטיין איזה שם לתת לבניין. בהמשך לכך קיבל מכתב כללי-פרטי בו הוסיף הרבי את המילים:
וגדול זכות "בית חב"ד" וכל ענייניו.
הספרים הולכים עם חסיד לכל מקום
מעשה באחד השלוחים שתיאר לפני הרבי את אופי עבודתו ושאל אם לקנות מכונית. הרבי השיבו:
נכון – ובטח ישנם בהקאר [=מכונית] גם איזה ספרים להורות שחסיד בכל מקום שהוא ספרים אלו עמו וכן כאלו שיכול ליתנם במתנה לאלו שנפגש איתם בנסיעותיו. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
