חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:44 זריחה: 6:00 כ"ד באדר התשפ"א, 8/3/21
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

המצווה נקראת על-שם גומרה
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש, מעובד ע"י צ' לבנוני
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1074 - כל המדורים ברצף
השקר אינו ראוי להבנה
יש חדש
המצווה נקראת על-שם גומרה
יראת ה'
בעבור מה להיאסר
ההספד הנועז
מורדות ועליות
המטאטא מתלכלך
התפילה שגברה על שלטון הדיכוי
תפילת תשלומין

הדברים האמורים בספר דברים הם הדברים שמשה רבנו אומר לבני-ישראל בעמדם בעבר הירדן, ערב הכניסה לארץ-ישראל. משה התחיל לומר את הדברים "בעשתי-עשר חודש באחד לחודש", כלומר, בראש-חודש שבט. פרשת עקב נאמרה כנראה באותו יום, או בימים הסמוכים לו.

בתחילת הפרשה משה מצווה את בני-ישראל להשמיד את כל האלילים שיימצאו בארץ-ישראל, ולא לחמוד את פסלי הכסף והזהב, שעלולים להכשיל את העם בעבודה זרה. בהמשך לכך הוא אומר: "כל המצווה אשר אנוכי מצווך היום תשמרון לעשות, למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ".

מהי ה'מצווה'?

מהי "כל המצווה"? לכאורה מתבקש לומר שהכוונה לאותה מצווה שציווה משה קודם לכן (השמדת האלילים). אולם קשה מאוד לפרש כך, מכיוון שמשה אומר כי בזכות קיום המצווה יבואו ויירשו את הארץ, ואילו קיום המצווה בפועל יכול להיות רק לאחר הכניסה לארץ. מכאן שהכוונה למצווה שאפשר לקיימה עכשיו, ערב הכניסה לארץ.

רש"י מביא על כך שני פירושים. תחילה הוא אומר: "כל המצווה – כפשוטו". כלומר, הכוונה לכל המצוות ולא למצווה אחת כלשהי. אולם פירוש זה יש בו כמה קשיים. ראשית, למה נקראות כל המצוות 'מצווה' (אחת)? ושנית, אם הכוונה לכל מצוות התורה, הרי בשלב שבו בני-ישראל עומדים עכשיו, לפני הכניסה לארץ, ביכולתם לקיים חלק מועט בלבד מכל מצוות התורה.

העיקר לסיים

לכן מביא רש"י עוד פירוש: "ומדרש אגדה – אם התחלת במצווה, גמוֹר אותה. שאינה נקראת המצווה אלא על שם גומרה". דברים אלה יש להם משמעות מיוחדת לשלב שבו בני-ישראל עומדים עכשיו – הם עומדים לסיים ולגמור את המשימה של הכניסה לארץ, שלקראתה חתרו בני-ישראל במשך ארבעים שנה.

 משה מעורר את בני-ישראל להקפיד הקפדה יתרה על קיום המצוות, שכן על-ידי כך יזכו שהכניסה לארץ – שעליה עמלו אבותיהם – תיקרא על שמם. כל המצוות שקיימו אבותיהם במשך ארבעים שנה במדבר ייחשבו כמצוות של הדור שנכנס לארץ, שהרי אין המצווה נקראת אלא על-שם גומרה.

עידוד מיוחד

בדברים האלה יש גם הוראה מיוחדת לימינו: דורנו הוא דור 'עקבתא דמשיחא', שיזכה בקרוב לצאת מהגלות וללכת לגאולה האמיתית על-ידי משיח-צדקנו. עלינו לזכור שאין המצווה נקראת אלא על-שם גומרה – הגאולה תבוא בזכות המצוות שמקיימים בדור הזה.

ידיעה זו צריכה לתת עידוד מיוחד לכל יהודי, להוסיף בקיום התורה והמצוות, ועל-ידי כך להחיש את הגאולה על-ידי משיח-צדקנו. במיוחד צריכים לזכור זאת כל מי שהתחילו לעסוק בדברים המחישים את הגאולה, כמו הפצת המעיינות חוצה. הואיל והתחילו ("אם התחלת במצווה, גמוֹר אותה"), עליהם להמשיך לפעול בזה, עד גמר וסיום העבודה, בביאת משיח-צדקנו במהרה בימינו.

(לקוטי שיחות כרך יט, עמ' 94)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)