שיעור ברבים – סיבה מספקת להבאת הגאולה
בסיום שיעור היומי של שמיני עצרת – כותב אדמו"ר הזקן: "ושומע לי ישכון בטח, ובימיו ובימינו תיוושע יהודה וירושלים תשכון לבטח, אמן כן יהי רצון".
וצריך להבין: איגרת-הקודש זו היא בסימן כ"ג, ולפניה – כ"ב אגרות-קודש, שכל אחת מהן היא "עולם מלא", הן בענייני תורה והן בענייני הוראה ביראת שמים כו', ובאף אחת מהן . . לא מצינו סיום כזה? . . סיום בברכת הגאולה, אף-על-פי שלא נזכר אודות הגאולה בתוכן איגרת-קודש זו?!
בנוגע לסיום "אמן כן יהי רצון" – דובר פעם אודות דברי הרמב"ם "מלך המשיח מהרה ייגלה אכי"ר", שכוונת הרמב"ם להורות הלכה, שכאשר מזכירים אודות משיח וגאולה כו' , יש לסיים בתפילה ובקשה – אמן כן יהי רצון; השאלה היא אפוא על כללות הסיום בעניין הגאולה . . שלא מצינו דוגמתו בשאר אגרות-קודש.
[. .] ויש לומר הביאור בזה:
בנוגע לסדר הלימוד בשבת קודש בעלות המנחה – ממשיך רבינו הזקן באגרת הקודש (הנ"ל): "וכל יחיד אל יפרוש עצמו מן הציבור אפילו ללמוד עניין אחר, כי אם בדבר שהציבור עסוקין בו . . וכל הפורש מן הציבור כו'".
ולכאורה לימוד השיעורים שלו יש להם דין קדימה לכאורה, מאשר ההשתתפות בשיעור של אחרים?
והביאור – שמצד עניין אהבת ישראל, "ואהבת לרעך כמוך", כמוך ממש (על-פי תורת אמת), כדאיתא בירושלמי המשל מב' ידיים של גוף אחד – הרי השיעור שלהם נעשה גם השיעור שלו ממש.
ונמצא שבעניין זה מודגש גודל המעלה והחשיבות של אהבת ישראל – שבגלל זה "אל יפרוש מן הציבור אפילו ללמוד עניין אחר, כי אם בדבר שהציבור עסוקין כו'".
ובהמשך לזה – מסיים רבינו הזקן: "ושומע לי ישכון לבטח ובימיו ובימינו תיוושע יהודה וירושלים תשכון לבטח אמן כן יהי רצון", כי על-ידי ההוספה באהבת ישראל באופן ששיעורם של חבריו נעשה השיעור שלו (תוכן סיומה של איגרת זו), מבטלים את סיבת הגלות (היפך אהבת חינם) ובדרך ממילא בטל גם המסובב, הגלות, שזהו התוכן ב"תיוושע יהודה וירושלים תשכון לבטח".
ומסיים "אמן כן יהי רצון": אמן – מורה על חתימת וקיום הדבר שבודאי יהיה כן בפועל ממש, ו"כן יהי רצון" – שאפילו אם הרצון למעלה הוא שהגאולה תדחה למחר, חס ושלום, פועלים ישראל רצון חדש למעלה, שהגאולה תהיה "היום", ויתירה מזה – "מיד הן נגאלין", מיד ממש.
[. .] ויש להוסיף, שגם עניין "תיוושע יהודה וירושלים תשכון לבטח" קשור במיוחד עם שמיני עצרת – כי, בהפטרת שמיני עצרת מדובר אודות שלמה המלך (ונזכר גם אודות דוד המלך), שמזרעו יבוא משיח צדקנו ("מבית דוד ומזרע שלמה"), שאז "תיוושע יהודה וירושלים תשכון לבטח".
(תורת- מנחם – התוועדויות' ה'תשנ"א חלק א, עמ' 28-29) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
