נושאים נוספים
	התקשרות 689 - כל המדורים ברצף
	נצחיות הגוף על-ידי הנשמה
	סעודת הלוויתן לעתיד
	עליות אין קץ, ותענוג העצמי ללא עליות
	פרשת בראשית
	דין ומשפט על המשכת אלקות
	מקרא בליל הושענא רבה
	הבהוב הנרות / היתר יציאה מאה"ק / נוסח חב"ד ותפילת ש"ץ בנוסח אחר
	הלכות ומנהגי חב"ד

לפי מה נקבע סדר חשיבות היושבים כש"היו מסובין בבני-ברק"? * גם בבני-ברק יש לצפות למשיח * ישיבות מסוימות זקוקות שם לקו השמחה... * בני-ברק מפורסמת בשמירת השבת והקפדה בתורה ומצוות בכלל * מי שפסקו דין הלכתי שיש למסור שטחים – פוסקים כך גם על שאר ערי הארץ ו"בני-ברק" בכללן... * רשימה ראשונה

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

את העיר בני-ברק, מתקופת התנאים, מזכיר כל יהודי בליל הסדר בעת אמירת ההגדה: "מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי עקיבא ורבי טרפון שהיו מסובין בבני-ברק". לפיסקה זו מציין הרבי בהגדתו ("עם לקוטי טעמים ומנהגים") כך:

"בני-ברק – שם עיר (יהושע יט, מה). ויש לומר דמזכיר שם העיר שעל-ידי-זה מובן הסדר שמונה אותם.. מקדים רבי אלעזר בן עזריה לרבי עקיבא מפני שהי[ה] ממשפחה מיוחסת ונשיא (תוספת ד"ה דחשיב – כתובות קה, א). ויש לומר דהא שמקדים רבי עקיבא לרבי טרפון (וכקושית התוספות בעבודה זרה מה, א) הוא מפני שאירע זה בבני-ברק שרבי עקיבא הוא מרא דאתרא שם (סנהדרין לב, ב)".

בהמשך ההגדה נאמר: "אמר רבי אלעזר בן עזרי[ה] (ברכות יב, ב ועוד)" והרבי מציין:

יש גורסין.. אמר להם רבי אלעזר בן עזריה ואם-כן הוא המשך פיסקא הקודמת – ואפילו לגירסתנו גם-כן, יש לפרש שהיה זה במסיבת בני-ברק.

ובאותו עניין כמעט כותב הרבי לאישיות מסויימת בכ"ט באייר תש"כ ('אגרות-קודש' כרך יט, עמ' שכא-ב):

נעם לי לקרות מה שכתב על-דבר רבי-אלעזר-בן-עזרי[ה]. ויש להוכיח דבמסיבת בני-ברק בודאי כבר היה רבי אלעזר בן עזריה נשיא, דאי לאו הכי – איך זה שהושיבוהו באמצע והוא צעיר ביותר, דהרי כשנתמנה לנשיא היה בן יח שנים ולהירושלמי – בן טז שנה!

גדולי-ישראל בבני-ברק

תושב באר-שבע סיפר לרבי בימי מלחמת המפרץ (ביום י"ב בשבט תנש"א – במהלך חלוקת השטרות לצדקה) שאחיו מתגורר בבני-ברק וחושש מפחד הטילים, ורוצה לנסוע לבאר-שבע. הרבי הגיב ('זורע צדקות' עמ' 99-98):

הוא יודע מן הסתם – שהרי הוא אמר זאת ב"הגדה של פסח" – שבבני-ברק התגוררו אנשים גדולים ולא ברחו בגלל גויים. אם כן, עליו להמשיך גם כן בבני-ברק.. והעיקר שילמוד שם תורה ויקיים מצוות בהידור!

פיסקה זו שבהגדה-של-פסח הוזכרה בפי הרבי פעמים נוספות, כמו לדוגמה בדברי הרבי לאחד מרבני השכונות בבני-ברק בה' אלול תש"נ ('זורע צדקות' עמ' 146):

שיהיה בשעה טובה. ישנה הבטחה מאדמו"ר הזקן ומהבעל-שם-טוב "יד החסידים על העליונה". ושיהיה "מסובין בבני-ברק כל אותו הלילה", ולדבר אודות משיח. אין צורך להמתין עד פסח, אפשר וצריך לעשות זאת כבר עתה – ודווקא בחודש אלול, לא לדחות זאת למחר! –

ועוד באותו עניין (שם עמ' 18):

בה' אלול תש"נ מסר הרבי להרה"ג ר' יעקב אשר קופולוביץ, רב שכונת נווה השלושה בבני-ברק, דולר נוסף ואמר:

עבור הרב הגאון ר' משה לנדא שליט"א עבור כל ה"גוטע אידן" [=אדמורי"ם] בארץ הקודש, ובבני-ברק במיוחד.

הנ"ל ביקש ברכה עבור בנו הלומד בתל-אביב ובא ללון מדי לילה בבני-ברק, והרבי הגיב:

יעזור השם-יתברך שהוא יהיה מאותם ש"היו מסובין בבני-ברק כל אותו הלילה" וימתין שם למשיח!

בתחילת השיחה ביקש ברכה עבור הרב לנדא, והרבי בירכו באריכות ימים ושנים טובות, תוך קביעה שאף אחד לא יצליח לעקרו מתפקידו וממעמדו.

חסידים מביאים שמחה לבני-ברק...

הרבי היה שותף ותומך, מעודד ומייעץ לרבים ממוסדות התורה והציבור שבבני-ברק. כן עמד בקשר עם רבים מרבניה ואדמו"ריה, גדולי התורה, שביקרוהו ועמדו בקשרים עמו.

בהזדמנות מסויימת ('תורת מנחם ציון' כרך ב' עמ' 352) הפטיר הרבי בחיוך שבזה שחסידות ויז'ניץ נמצאת בבני-ברק, היא ממשיכה ומחדירה את עניין השמחה בבני-ברק, ששם דרושה ביותר הדגשת עניין השמחה, מכיוון שיש שם כמה ישיבות שהנהגתן בקו של עצבות כו' ("אומעדיקע ישיבות").

אחר-כך הזכיר הרבי שבין העניינים המודגשים ביותר בוויז'ניץ הוא גם עניין אהבת-ישראל.

ועוד בתחום התורני-הלכתי:

בשבת פרשת ואתחנן תשמ"ה דן הרבי בנושא לקט ושכחה (תוך בירור השאלה מדוע בארץ, שנתחדשו בה במשך מאה השנים האחרונות מושבות וכפריים של בני-ישראל, לא השתדלו לקיים מצוות לקט שכחה ופאה) ובין השאר אמר:

כאשר נוסדה העיר "בני-ברק", למשל, על-ידי יהודים חרדים, והיו להם שדות כו' – מדוע לא מצאו לנכון לקיים מצות לקט שכחה ופאה?!

ואין לומר שלא מקיימים מצוות אלו במושבות וכפרים הנ"ל מפני שלכל-אחד-ואחד מבני המושב או הכפר יש שדה משלו, כך שאין שם עניים – דמכיוון שכאשר יבוא שם עני יתחייבו לתת לו לקט שכחה ופאה, אם-כן, מדוע לא יביאו עני ממקום אחר כדי לזכות בקיום מצוות לקט שכחה ופאה?!

[הרבי מציין בשולי-הגיליון לדברי החתם-סופר בתשובותיו, שמסקנתו (דלא כהש"ך יו"ד סרמ"ד ס"ק א) שגם בארץ-ישראל אין צורך להניח לקט שכחה ופאה].

קשרי מייסד העיר עם הרבי

על ביקור של מייסד העיר בני-ברק, ר' יצחק גרשטנקורן, אצל הרבי, אנו למדים מאיגרת שכתב הרבי בשנת תשט"ו ובה נאמר ('אגרות-קודש' כרך יא עמ' רסו-ז):

לפני כשנה ביקרני הרב החסיד וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצרכי ציבור בעל מרץ וכו' וכו' מוהר"ר יצחק שי' גרשטנקורן, מייסד בני-ברק באה"ק ת"ו ומחבר ספר "נעים זמירות ישראל" ועוד. והבטחתי לו לעורר את אנ"ש שי' לעזור לו בהפצת ספרו הנ"ל.

סוד התפתחות העיר

ביטוי נדיר נכתב פעם על-ידי הרבי בקשר לעיר זו, בכ"ז אלול תשי"ג ('אגרות – קודש' כרך ז' עמ' שפא), ואודות מייסד העיר:

ביקרני פעמים אחדות מר געשטענקארן שי', ואחד מנושאי שיחתינו היתה גם-כן התפתחות בני-ברק... ונוכחתי שבבני-ברק הי[ה] רצון אחד, ורצון זה היה – להתפתחות.

לאדם ששימש בתקופה מסוימת מנהל בית-ספר סוציאלי, כתב הרבי ('אגרות-קודש' כרך כה עמ' ו):

מובן שנעם לי במיוחד לראות מן הכתובת אשר דר הוא בבני-ברק, שתקוותי חזקה שזהו סמלי לדירתו האמיתית שהיא בני-ברק, וברוחם ישפיע על המוסד, והבא לטהר הרי מסייעין לו.

מפורסמת בשמירת שבת קודש

בשנת תש"כ כתב הרבי ליהודי ('אגרות-קודש' כרך יט עמ' רסז).

כיוון שכפי הכת[ו]בת דר הוא בבני-ברק, הידועה ומפורסמת בשמירת השבת קודש אשר בה, ובעניני ת[ורה] ומצ[וותיה] בכלל, וכיוון שנאמר ותשועה ברוב יועץ, הנה עליו להתייעץ עם ידידיו לאחר שיפרט להם המצב . . והש[ם] ית[ברך] יתן להם הרעיון הנכון איך לייעצו.."

בחלוקת השטרות לצדקה ביום ו' טבת תנש"א ביקר גם הרה"ג ר' פרץ טוביה דייטש שליט"א, אב"ד חליסה בני-ברק. בעת שעבר סיפר לרבי שבכוונתו לפתוח בית מדרש בבני-ברק. הרבי נענה ('זורע צדקות' עמ' 17):

שיהיה בשעה טובה, וכשיתווסף עוד בית כנסת יבוא המשיח קודם. הוא ממתין שישלימו את השיריים. בית הכנסת איננו שיריים אלא דבר שלם. שיהיה בשעה טובה.

"יאריך ימים על ממלכתו. הרי יש לו קשיים" – התבטא הרבי במענה לבקשת ברכה על-ידי בנו של הרב משה אירנשטיין, ראש עיריית בני-ברק, בכ"ו כסלו תש"נ.

חרד לגורלה הרוחני של בני-ברק

בחודש אייר תשל"ג ('אגרות-קודש' כרך כח עמ' ריז) כותב הרבי לפרופ' הרה"ח ר' ירמיהו שי' ברנובר:

לכתבו בהמשך למה שדיברנו, הקמת עיר בארץ-ישראל שכל חיי[ה] יהיו מבוססים על התורה ועל המצוה, וכותב הסברה שתהי[ה] עיר של אקדמאים, יש להיזהר אפילו בדיבור על דבר זה, שלא יטילו אימה ופחד במשרדים מסויימים שבדעת הארגון או בדעת חב"ד לבנות ולכונן עיר כזו, שאז עלול שלא ירצו לעזור בכלל, כיוון שיתנגדו ביותר לעיר דתית מסוג זה. וכמו שנראה שאפילו בנוגע לעיר בני-ברק מחפשים כמה דרכים ותחבולות לשנות ח[ס] ו[שלום] ההנהגה שהיתה בה עד עתה.

השתדלות של הרבי לטובת ענייני העיר נמצאת במכתב שכתב לרבה של בני-ברק, הגה"ח רבי יעקב לנדא ('אגרות – קודש' כרך כו עמ' קסו) בשנת תשכ"ט:

כפי שראיתי, הדיבור כאן עם פ[לוני] וכיו[צא] ב[ו] בענייני א[רץ] הק[ודש] ת[בנה] ו[תכונן] (כולל-דבני-ברק) לא רק שחסר ה"דערהערן" [= הפנמה (קליטה-פנימית)], כ[י] א[ם] גם שמיעה כפשוטה אין אצלם, ואיידי דטריד למיפלט לא בלע ואפילו לא נגע בו.

להפוך כל מקום למקום תורה

את שאלת מגוריהם של אנ"ש פתר הרבי באופן אישי לפי מצב השואלים, כך למשל:

"מקום דירתם לאחרי החתונה בש[עה] ט[ובה] ומוצ[לחת] – על פי מכתביו – קדימה לעיר בני-ברק" – כותב הרבי למו"ה עזרא בנימין שוחט בשנת תשכ"ו ('אגרות-קודש' כרך כד עמ' קט).

"בברכה (בקשר שעברו לגור בבני-ברק) – שיהיה משנה מקום משנה מזל לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות" – כתב הרבי ('אגרות קודש' כרך כד עמ' סט) לאחד מאנ"ש שי'.

האדמו"ר מסדיגורא שליט"א סיפר לרבי בשנת תש"מ ('בצל החכמה' עמ' 89), שלמרות שקשה לו לעזוב את תל-אביב בכל-זאת חושב הוא לעבור לבני-ברק שהיא מקום תורה. הרבי תמה:

העובדה שתל-אביב איננה מקום תורה – מהווה סיבה דווקא שלא לעזוב את תל אביב!

ולגבי העובדה שבית המדרש של אביו זצ"ל יסדו בתל אביב אמר הרבי: צריכים אתם לדאוג שיהיו לכם מוסדות גם בתל אביב!.. ובהמשך הפטיר: איך זה שחסידים מאפשרים שתהיה כזו קא-סלקא-דעתך?...

מסירת שטחים (ח"ו) עד בני-ברק...

בשיחותיו של הרבי על הסכנה שבמסירת שטחים מארצנו-הקדושה לאומות-העולם מוצאים את הרבי מזכיר לא פעם את העיר בני-ברק (הדוגמאות דלהלן – לפי הספר 'קראתי ואין עונה'):

הדין הברור בשולחן-ערוך (הלכות שבת סימן שכט) לפיו אין למסור שטחים לגוי – תקף בבורו-פארק, קיו-גארדנס, ווליאמסבורג, קראון-הייטס או בני-ברק – בכל מקום זה אותו דין (מוצאי שבת פרשת ראה תשל"ח).

מסירת השטחים הנמצאים ליד תעלת סואץ תקשה (והרבה יותר מכך) על הגנת היהודים המתגוררים בכפר חב"ד, בני-ברק, מאה שערים, חדרה ועין-חרוד ובכל מקום בו מצויים יהודים! (כ"ף מנחם-אב תשל"ו).

"על-ידי מסירת ימית מתקרבים הערבים עוד 10 קילומטרים לתל אביב לבני-ברק ולכפר חב"ד" – התבטא הרבי בחול המועד פסח תשמ"ב בפני הרב יאלעס זצ"ל ('בצל החכמה' עמ' 168).

שנתיים לפני כן, במוצאי שבת פרשת ויקהל-פקודי תשל"ט, אומר הרבי אותם דברים:

מסרו עוד שטחים שיקרבו את מצרים לירושלים, בני-ברק, כפר חב"ד ותל אביב במאות קילומטרים.

כנגד אותה גישה קבע הרבי בנחרצות במוצאי שבת פרשת ויצא תשל"ח:

כאשר יעמדו נציגי ישראל בתוקף ויאמרו שאי-אפשר למסור אף שעל מיהודה ושומרון, כי על-ידי-זה מעמידים בסכנה יהודים שנמצאים בירושלים, בני-ברק, חדרה, חיפה, תל אביב וכפר חב"ד ובכל ארץ-ישראל – ממילא יהיו ארצות הברית וברית המועצות מאוד מרוצים...

בי"ט כסלו תשל"ט דיבר הרבי על הצורך ביישוב מיידי של כל השטחים בבת אחת – והסביר שיש עשרות אלפי יהודים החיים בארץ-ישראל, המוכנים ורוצים להתיישב בכל השטחים "אלא שהעומדים בראש מעכבים אותם.. לצאת מתל אביב, מבני-ברק, ולהתיישב".

אפילו בנוגע להתיישבות בירושלים העתיקה – הסביר הרבי במוצאי שבת פרשת בראשית תשל"ט – כל אחד מבין, שאם לא מיישבים את ירושלים העתיקה – הרי שאז לא ניתן לטעון לבעלות בתל-אביב כפר חב"ד ובני-ברק. כלומר, למרות שבדיבור אומרים שרוצים להחזיק בירושלים העתיקה (ומסרבים למוסרה לצד שכנגד), אך למעשה לא מניחים להתיישב בה – הרי נוכחים כל אומות העולם ש"אתי מעשה ומבטל דיבור"!

הסבורים שלאור ההלכה צריכים להישמע לטענות הערבים ולמסור להם את כל השטחים אותם הם דורשים (בגולן, יהודה ושומרון וכיוצא בזה) – פוסקים את אותו דין גם על הר-הבית, ירושלים העתיקה, ירושלים החדשה, בני-ברק, כפר חב"ד קרית צאנז וכל חלקי ארץ-ישראל – כך התבטא הרבי בשיחת מוצאי ל"ג בעומר תש"מ.

ובדומה לכך בשבת פרשת בא תשמ"א:

ואם סוברים אותם יהודים שצריכים למסור להם את כל מה שהם תובעים – יש, אפוא, למסור את רמת הגולן, יהודה ושומרון, ירושלים העתיקה, תל אביב, חדרה, בני-ברק וכפר חב"ד!....

"אם זה עניין של פיקוח-נפש, הרי יש להחזיר גם את ירושלים החדשה ירושלים העתיקה, בני-ברק וכפר חב"ד – הכול כדי לא 'להתגרות' בגוי" – אמר הרבי במוצאי שבת פרשת חיי שרה תשל"ט.