הידיעה שחסר היא המביאה להרגשת אלקות
א. ידוע שיש שני אלפים תוהו קודם שני אלפים תורה. כי כך הוא הסדר: שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח. וזהו "שית אלפי שני דהוא עלמא".
והנה אברהם ויעקב היו בזמן ב' אלפים תורה. בעת ההיא (בב' אלפים תוהו) לא היו יודעים מציאות האור. יתר על כן, לא היה חסר להם האור האלוקי. ומובן שלא השיגו מהות הדבר מהו. כי "יגעת ומצאת תאמין", שהכול בא על-ידי יגיעה. וסיבת היגיעה היא, הידיעה שחסר, וממילא מייגע את עצמו להשיג מהות הדבר כו'. מה שאין כן כשלא חסר להם, מובן שלא השיגו.
אמנם אברהם הכיר את בוראו והשיג השגות נעלות ביותר, שהיה מרכבה לאלוקות ממש כידוע. אך אנשי הדור ההוא לא ידעו כיצד תיתכן הרגשה באלוקים חיים ובמציאות האור, כי היה הדבר רחוק מהם מאוד מאוד.
אך כשהגיעה עת ב' אלפים תורה, וניתנה התורה, שכללות עניין התורה הוא הדעת, החלו להרגיש מעט את קיום מציאות האור, שיש להשתוקק אליו, וכיצד נעים הוא כל כך, ואשר בלעדו לא שייך כלל.
ב. והמשל בזה, תינוק שנולד מונח בצואה ומלוכלך ביותר, ואין נוגע לו הדבר כלל, ואינו מתבייש בזה כלל. אך כשגודל, מרגיש הוא שלא טוב להיות כן, ומתבייש להיות במצב כזה, שהרי רואה שכל האנשים הם נקיים.
בדוגמת זאת, גם בשני אלפים תוהו לא התביישו כלל בזה, ולא הרגישו את הלא טוב שבזה, והיה להם שפע רב בכל ענייניהם הגשמיים והבשריים – כי אור אלוקי מורגש דווקא מתוך הכיווץ והצמצום כו'.
השפעה על אנשי הדור
ג. [. .] ולכאורה יש להקשות, איזה גילוי האיר אז [בב' אלפים תורה] יותר מאשר בב' אלפים תוהו? – שהרי גם בב' אלפים תוהו היו צדיקים כמו חנוך ומתושלח, נח ובניו כו'. אדרבה, אברהם התחבא בבית מדרשו של שם בן נח דווקא, ואם כן איזה גילוי אור התחדש בימי אברהם שהיה בב' אלפים תורה.
הדבר יובן כך, כי אמנם היו קודם (בב' אלפים תוהו) צדיקים גדולים כנ"ל, אך לא פעלו מאומה על אנשי דורם. נח בנה תיבה ק"כ שנים, שלכתחילה הודיע לו הקב"ה קודם למען יודיעם כו', ובנה את התיבה בגלוי ובפרהסיא, כדאיתא במדרש רבה, והמה שאלו על מה זה, והשיב להם נח כו' – ולמרות זאת לא עשו תשובה, והוסיפו ללכת בדרכם הלא טובה.
[לעומת זאת] בימי אברהם שהודיע אלקות בעולם, אחרי הכול – קיבלו. שהיה אומר להם "ברכו למי שאכלתם משלו", וסבורים היו שכוונתו על עצמו, להיות שהוא האכילם והשקם, על כן הוא מבקש שיברכו אותו עבור זה. והוא היה אומר להם: "ברכו למי שהעולם ומלואו שלו", ופרסם אלקותו בעולם, והם היו מקבלים זאת, וחברא – חברא אית ליה.
מובן שאז היו כלים לקבל את האור בבחינת מקיף על כל פנים, ובודאי שלא היו מנגדים לאלקות, אלא חפצו להתקרב אל האור ולקבלו.
ד. [. .] אך עתה הגיעה העת שירגישו את האור כי טוב, כי עתה זה ב' אלפים ימות המשיח. וזהו החידוש בב' אלפים ימות המשיח על ב' אלפים תוהו ותורה: שבב' אלפים תוהו, לא חסר להם האור כלל ולא ידעו מהו, וגם לא הבינו איך מרגישים אור אלוקי. בב' אלפים תורה – נרגש חסרון האור, אך את עצם האור לא הרגישו מהו. והחידוש בב' אלפים ימות המשיח – שהאור נרגש יותר מאשר אי פעם.
(י"ט כסלו תרס"ג. ספר השיחות "תורת שלום" מכ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע, עמ' 16-19 – תורגם מאידיש) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
