נושאים נוספים
	התקשרות 694 - כל המדורים ברצף
	ראש-חודש: הנהגה ניסית שחודרת בתוך הטבע
	כי הרחיב ה' לנו – בניין נצחי
	כתביו וספריו של ה"משכנות לאביר יעקב"
	פרשת תולדות
	ר' שמואל מונקעס
	ש"ץ בבית-כנסת בנוסח אחר
	הלכות ומנהגי חב"ד

הרב יוסף-שמחה גינזבורג, רב אזורי עומר

תפילה כש"ץ בביהכ"נ דנוסח אחר*

א. באיגרת קודש כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע¹ איתא בנדון:

"במענה על שאלתו אודות שינוי הנוסח, הנה מה שנודע לי בזה הוראה לרבים, אשר בתפילה דלחש להתפלל בנוסח המקובל², ובחזרת שמונה-עשרה בקול רם בנוסח הקהל³...".

המענה ניתן להרה"ח ר' מרדכי שוסטרמן ז"ל, בשנת אבלו על אמו. ובזיכרונותיו⁴ מסופר על כך שכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו הורה לו לאחר מכן, בשנת אבלו על אביו (נפטר באלול תשי"א), להתפלל לפני התיבה בנוסח בית-הכנסת (אך הורה לו לשאול רב אודות "ברוך ה' לעולם" שבתפילת ערבית⁵).

ב. אמנם בלקט החדש 'אוצר מנהגים והוראות – יורה דעה'⁶ , האמור – ככתוב בשער הספר – להביא מענות של רבותינו נשיאינו (היינו לא רק של הרבי נשיא דורנו אלא גם של רבותינו שלפניו) – נשמט לגמרי המענה האמור, המפורש בכתב, ורק הביאו את המענה בעל-פה שהובא בזיכרונות הנ"ל, בצירוף כמה מענות נוספים מרבותינו בנושא זה:

א) מענה מאגרות קודש שלו⁷, למי ש"לפעמים מוכרח לירד לפני התיבה בבית הכנסת אשר מתפללים שם לא בנוסח אר"י" – מייעץ לו הרבי שיעשה זאת בפשיטות עד שלא ירגישו בשינוי הנוסח (אך לא לעשות מחלוקת בשביל זה). וכללו בו בפנים8 את הנדפס שם כהערה בשולי-הגיליון, שמביא שם:

1)         מס' כל בו על אבילות: "שירד לפני התיבה ויתפלל [כנראה – הכול] בנוסח הציבור".

2)         בשם ה'ייטב-לב': "שיתפלל וישנה אם אין שם בעל תפילה אחר". ומוסיף הרבי: "ואם כן צריך עיון ביש שם בעל תפלה אחר, אולי מוטב שיסתפק באמירת קדיש וכיוצא בזה".

3)         "בקיצור שו"ע ל[הרב שלמה זלמן] ברו[י]ן⁹ ח"א עמ' קיב, משו"ת משיב דבר להנצי"ב סי' יז, דתפלה בלחש יתפלל כרגילותו ובקול רם – כהציבור. וצריך עיון גדול דאין זה הכנה לתפילה בתור ש"ץ. ואדרבה – שו"ת נזר הקודש ח"ב או"ח סי"ב¹⁰". עד כאן משולי-הגיליון של המכתב הנ"ל.

ב) מענה ליחיד, ללא שם וללא תאריך, הנדפס בקובץ 'אהלי ליובאוויטש'¹¹: "שלא ירד לפני התיבה אם יהיה מוכרח לשנות הנוסח".

ג. לצערנו, כמו במקומות רבים בספר 'שערי הלכה ומנהג', גם כאן נדפסו זו-לצד-זו הוראות סותרות, ללא פרטי השאלות (שאולי היו עוזרים לנו מעט בהבנה, או גם בהכרעה), וללא הצעת-הכרעה כלשהי, וחבל.

והנה הכרעת הרבי המאוחרת בנדון (מאיגרת הקודש הנ"ל), נראית כ'משנה אחרונה' שלו. אך אינו מזכיר ולו ברמז את הוראת אדמו"ר מהוריי"צ בזה. ולכאורה יש לדון, כיוון שידועה גודל הזהירות של רבינו בדברי "כ"ק מו"ח אדמו"ר", ושהיה מבטל דעתו מפני דבריו לגמרי – האם שייך בזה המובא בש"ך¹²: "אם נמצא לפעמים תשובת גאון ולא עלה זיכרונו על ספר, ונמצא אחרים חולקים עליו, אין צריך לפסוק כהאחרונים, שאפשר לא ידעו דברי הגאון, ואי הוי שמעי, הוי הדרי בהו [=ואם היו שומעים זאת, היו חוזרים בהם]...¹³ ".

ואולי ניתן לומר, שכיוון שאדמו"ר מהוריי"צ סייג זאת כ"הוראה לרבים", תיתכן (ואכן נשמע שהיתה, כנ"ל) הוראה אחרת ליחידים או לבית-הרב. והרבי, במסגרת עבודתו הקדושה בהנחלת מנהגי בית-הרב לכל אנ"ש (כמו האמור בשיחה שבראש ספר המנהגים), החליט, על כל פנים החל מזמן מסוים, להורות גם לרבים שלא לשנות את הנוסח כלל.

_______________

*)    בהמשך לדיון בנושא זה ב'התקשרות', גיליונות תקל"ד ו-תרפ"ט.

1)    חי"ג עמ' תצז, מיום יג ניסן תש"ט.

2)    = בידינו מרבותינו, דהיינו נוסח חב"ד.

3)    ולהעיר שכל זה הוא רק כדי למנוע מחלוקת, כי מדינא מותר להתפלל (גם) כש"ץ בנוסח אחר משל הקהל, כמבואר ב'שערי הלכה ומנהג' או"ח ח"א סי' מז, עיי"ש.

4)    'למען ידעו...בנים יוולדו' עמ' 115.

5)    וראה בכיו"ב בגיליון תקל"ד הערה 12 בסופה.

6)    הוצאת היכל מנחם, ירושלים תשס"ו, סי' פה.

7)    כרך י עמ' רז, מיום ח' טבת תשט"ו. מהמשך המכתב ברור, שגם כאן מדובר ב'חיוב'. וכנראה ה'הכרח' הנזכר בו הוא, שמפני תנאי עבודתו אינו מספיק להגיע לתפילה בביכ"נ בנוסח חב"ד, ואולי לכן מברכו הרבי בסיום "בברכה לפרנסה".

8)    ואינו נכון לנהוג כך, כי כשבאים להכריע כיצד לנהוג, חשוב לדעת אם הדברים נאמרו כשקלא-וטריא (כמו בהערות בכלל) או כהוראה למעשה (כמו ב'פנים').

9)    הוא הספר 'שערים המצויינים בהלכה' על הקיצור שו"ע [מהדורה ישנה, ראה ב'התקשרות' גיליון תרפ"ט עמ' 14] – הערת המו"ל שם.

10)  כבר העירו שבשו"ת שם לא נזכר 'צע"ג' זה (ואולי ציינו הרבי בקשר לסוף דבריו שבפנים, כיוון שמדבר שם על מניעת מחלוקת) – ראה 'התקשרות' שם. וא"כ, ה'צע"ג' הוא של הרבי.

11)  שם צויין: "ח"ד עמ' 64?" והוא לנכון בגיליון ב', ניסן-אייר תשנ"ה, בעמ' הנ"ל, מרשימת הרה"ח המשפיע ר' מנחם זאב שי' גרינגלאס, בפרק שכותרתו "מנהגים מכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ": "שמעתי שכ"ק אדמו"ר השיב לשואל אחד...", הרי שזו הוראתו של אדמו"ר מהוריי"צ ולא של  אדמו"ר נשיא דורנו. ובנוסף - חבל שהשמיטו פתיחה זו, המעידה שהכותב מוסר זאת רק "מפי השמועה".

12)  יו"ד סו"ס רמב, 'קיצור בהנהגת הוראות איסור והיתר...' ס"ח. וראה בעניין זה גם בשו"ת שארית יהודה (להרה"ק מהרי"ל, אחי אדה"ז) או"ח סי' י (נעתק בהוספות לשו"ע הישן כרך ג-ד עמ' 1359 ובמהדורה החדשה כרך ג עמ' תטו), וב'תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ו' ח"ד עמ' 94 ואילך (מוגה).

13)  בהמשך כתב "ויש חולקים, שאין שומעים לאחרונים נגד גדולי הראשונים. ויש להחמיר". לכאורה הדעה השניה סוברת כמו הראשונה. אבל הכוונה כאן לחלוק על דברי הש"ך בתחילת הסעיף, שבכלל - פוסקים כאחרונים אם ראו דברי הראשונים ונחלקו עליהם. ולדעה זו אין פוסקים כמותם. ובענייננו - לכאורה ברור שפוסקים כאחרונים, וכמו בעניין ברכת שהחיינו בפורים.