נושאים נוספים
	התקשרות 701 - כל המדורים ברצף
	חיבור אלוקות עם העולם נרמז בשמות הנשיאים
	חמורו של משיח
	במשוך ה"יובל"
	פרשת שמות
	הכנה לתפילה
	נר בתוך השנה / ניקוד 'מלכיות' / נדר ב'מי שבירך'
	הפסקה בנהיגה / נרות במוצאי שבת / טלית בברית מילה / מנהגים להבדיל... / הגומל בטיסת פנים
	הלכות ומנהגי חב"ד

היכן להדליק את הנר?

בנוגע להדלקת נר על נפטר במשך שנת האבילות, הנה בנטעי גבריאל (הל' אבילות ח"ב פרק סה ס"ו) כתב בשם הרבי, שאין עניין להדליק בבתי הילדים, וסגי בבית המנוח.

ביקשתי מהרה"ח ר' שמשון שי' יוניק לשאול על כך את הרה"ח ר' יהודה לייב שי' גרונר, כי כפי הנראה הוא מקורו של הנטעי גבריאל.

ר' שמשון שאל את הריל"ג ואישר זאת עמו שוב, שהבין נכונה את דבריו. וכך אמר לו הריל"ג, מה ששמע מהרבי: "שלנשמה מספיק שמדליקים במקום אחד, אך אם יש עוד בן שרוצה להדליק גם כן, 'איז מאַכט נישט אויס' [=אין בכך חיסרון]".

הרב לוי יצחק מונדשיין, סמולנסק, רוסיה

ניקוד תיבת 'מלכיות' וכדומה

בקשר לניקוד תיבת 'פּוּרְעָנִיּוֹת' בתפילת הדרך בנוסח אדמו"ר הזקן, העירני הרה"ג ר' מאיר מאזוז שליט"א (ראש ישיבת 'כסא רחמים' ספרדית, בני-ברק): הנכון לנקד הנו"ן בקובוץ: פורעָנֻיות, כמו מן מלכות – מלכֻיות, גלות – גלֻיות, עדות – עדֻיות. ועוד.

והשבתי לו:

להערתו בקשר לניקוד תיבת "פורעניות" בתפילת הדרך, הנה כן הוא בסידור אדמו"ר הזקן זי"ע, שהגיהו אותו רבותינו ה'צמח צדק' ואדמו"ר מהורש"ב נ"ע, והעירו על כמה וכמה פרטים, ולא העירו על זה. וכן במחזורי חב"ד בנוסח 'אבינו מלכנו' הקצר שבאמצע ברכת 'מודים' בחזרת הש"ץ בימים הנוראים, מופיעה תיבה זו בניקוד זהה, וכן בקטע "ארשת שפתינו" הנאמר בחזרת הש"ץ אחרי ברכת 'מלכיות' בראש-השנה נאמר "ותקבל ברחמים וברצון סדר מלכיותנו", ומנוקד כך. ואולי אפשר למצוא מקום לזה גם על-פי דקדוק, על כל פנים בלשון חכמים.

והשיב לי על כך:

לפני שנים רבות (עוד בחו"ל¹) מצאתי שיר קדמון לדונש בן לברט, תלמיד רס"ג, שאומר על נגיד אחד בזמנו: "והוא מרגליות / ופיו מרגליות" (והמהדיר שם לא ידע לפרשו).

וביארתי הכוונה שהוא מַר-גָּלִיּוֹת = ריש גלותא.

וחרז אותו עם "מרגליות" לשון נופל על לשון.

ומזה נראה שאז היו אומרים גָּלִיּוֹת – הלמ"ד בחיריק. עכ"ל.

_____________

1)    הרב גדל בתוניס-ג'רבה.

מי שבירך לרך הנימול

המוהלים נוהגים לומר לאחר המילה את נוסח ה'מי שבירך' לרפואת הרך הנימול, כנדפס בסידורינו הישנים¹ "בעבור שפלוני-בן-פלוני נדר עבורו לצדקה לביקור חולים²". אף המוהל הרה"ח ר' אליהו שי' לנדא מאשר זאת, ואומר שהיו נוכחים בהרבה בריתות רבנים חשובים מאנ"ש, ולא העירו על כך מאומה.

אמנם לכאורה יש להעיר, ממה שכ"ק אדמו"ר ה'צמח צדק' בהגהותיו לסידור³ בהזכרת נשמות כתב: "בעבור שאני נדרתי צדקה" נמחק. ונכתב בצידו: "בעבור שבלי נדר אתן צדקה בעדו / בעדה" (ההדגשות שלי). ולכאורה הוא הדין לענייננו. וכנפסק בשולחן ערוך יו"ד הל' צדקה⁴: "צריך ליזהר מלידור. ואם פוסקים צדקה וצריך לפסוק עמהם, יאמר 'בלי נדר'".

אך מכיוון שבסדר המילה⁵ לא העיר הצמח-צדק על כך מאומה, יש מקום לומר שבמקרה כזה, כיוון שלא אבי הבן עצמו אומר 'מי שבירך' אלא המוהל או אחרים, אולי שם אין קפידא בלשון "נדר לצדקה". ולהעיר, שגם במהרי"ל⁶, ב'לקט יושר'⁷ ברמ"א⁸, בשו"ע אדמו"ר הזקן⁹ ובס' שערי אפרים¹⁰, ואף בדורנו¹¹, הלשון בקשר לעולה לתורה היא "נודר לצדקה". ואף שבשו"ת שבט הלוי¹² מסיק שלא לומר גם אז לשון נדר, צריך עיון מכל הפוסקים הנ"ל.

ואכן, בספר צדקה ומשפט¹³ מביא, שבשו"ת מהרש"ם¹⁴ כתב, שאפילו אם הש"ץ אומר "בעבור שנדר" והוא אומר כך וכך, כיוון שהדברים נאמרים בלשון עבר, הרי אפילו כשהוא בעצמו אומר "נדרתי כך וכך" אינו נדר¹⁵ (ומשמע, שאם אומר הש"ץ "בעבור שיתן" והוא אומר "כך וכך" הרי זה נדר [אמר-הכותב: ואם כן, לפחות אז יצטרך לומר בפירוש "בלי נדר"]) ומצדד המהרש"ם שמצד "נדר במחשבה" יש כאן נדר. ובערך ש"י ליו"ד סימן רג כתב, שמה שנודר על-ידי ש"ץ, אף-על-פי ששואלו כמה ייתן והוא עונה כך וכך, כיוון שאין העולה אומר בפירוש כך וכך אני נודר או אתן, הרי זה כאומר לש"ץ "נדור בשליחותי", ואין נדר על-ידי שליח, וכמו שכתוב בספירת העומר שאם אמר לו חבירו כמה היום לספירה וענה לו כך וכך אינו כסופר לעצמו. ובשו"ת דובב מישרים¹⁶ מסתפק בנדרי 'מי שבירך' אם הם בכלל נדר, ואף-על-פי שאומר הסכום, כיוון שאומר זאת הש"ץ בלשון עבר. וגם מצד "נדר במחשבה" מסתפק, דאפשר דהוי כגמר להוציא בפיו, שכל זמן שלא הוציא בפיו אינו נדר¹⁷, עיין שם.

וזכורני מאחת השיחות¹⁸ שבהן הסביר הרבי את דברי הרב-המחבר ספר החינוך, שכתב באיגרת שבראש הספר "ומשביע אני בשם המיוחד לכל מעתיקו שיכתוב איגרת זו בראשו", שאף-על-פי שאין כאן קבלת שבועה ממש על-ידי הקורא, מכל-מקום נאמרו הדברים כדי להדגיש את רצינות הבקשה והדרישה שלו בנושא זה. ואולי גם בנידון דידן כן הוא.

הרב יוסף-שמחה גינזבורג, רב אזורי עומר

_____________________

1)    בסידורים החדשים (הוצאת קה"ת אה"ק, תש"ס ואילך) תיקנו בכל הסידור, גם בנוסח 'א-ל מלא רחמים' וכו', וגם ב'סדר המילה' ל"יתן בלי נדר", ע"פ הגהת הצמח-צדק דלהלן. מאידך, בסידורים החדשים באנגלית (ברוקלין, נ.י. תשס"ג) תיקנו בכל מקום, אך לא ב'סדר המילה'.

2)    אגב, כדאי להגדיר ברור את משמעות הדבר (למעשה!) בימינו, האם ניתן לקיים זאת בתשלום הוצאות נסיעה לביקורם? למזון למהדרין (או בכלל)? ואולי אפילו למבצעים בבתי-רפואה.

3)    בסידור 'תורה אור' (תשמ"ז) מופיע בעמ' רמא אות לב (ולא כמ"ש בסידורים החדשים "אות יז").

4)    סי' רנז ס"ד.

5)    שהעיר עליו בעניין אחר, בקשר ל"ושבועתו לישחק" באות טז שם. ולהעיר, ש'סדר המילה' נדפס בסידור הרבה לפני הזכרת נשמות, כדמוכח גם מסדר ההגהות הללו.

6)    הל' נישואין ס"ט (במהדורת מכון ירושלים, עמ' תע).

7)    מנהגי רבינו ישראל איסרליין, בעל 'תרומת הדשן', ח"ב (יו"ד) עמ' פב ענין ג. שם כתב הלשון "בעבור שפב"פ יתן" (בלא "בלי נדר"), אך לבסוף מזכיר "בשביל בעלה או אביה הנודר".

8)    סי' שו ס"ו, וביו"ד שם ס"ג.

9)    שם סעיף טו. וגם ב'יזכור' (סי' תרכ"א סי"ד) כתב (כלשון המטה אפרים שם ס"א) "ונודרים צדקה בעבורם". וכן הלשון בשו"ת אמונת שמואל סי' נט בזה. והוא מלשון המחבר והלבוש שם.

10)  בסוף הספר, במי שבירך למי שאינו מדבר בעת קריאת התורה.

11)  בשו"ת אגרות משה יו"ד ח"א סי' קמב.

12)  ח"ד סי' קכד, ע"פ השו"ע בסי' רג ס"ד. וחבל שלא הביא מהל' צדקה הנ"ל.

13)  פ"ד הערה יב (מהדורת תש"ס).

14)  ח"א במפתחות לסימן רא (יו"ד סימן עו), ובח"ה סי' פד.

15)  וכבר כתב עד"ז בס' 'אור זרוע' (ח"ב הל' שבת סי' נ) שמתיר לפסוק צדקה בשבת כשאומר הגבאי "בעבור שיתן נדר לכבוד התורה" כיוון שהפוסק צדקה בעצמו אינו נודר, עיי"ש.

16)  ח"א סי' פז.

17)  דלא כמ"ש בזה בשו"ת שבט הלוי הנ"ל הערה 12.

18)  לא מצאתיה לע"ע. ואולי זכור לי העניין ממקור אחר.