שאלה: המברך על פרי או ירק שנהוג לקלפו, האם יש לקלף את הפרי קודם הברכה?
תשובה: לדעת שו"ע אדמו"ר הזקן ועוד פוסקים, בקילוף בין הברכה לאכילה אין חשש 'הפסק', מכיוון שהקילוף והחיתוך הם 'צורך אכילה'. יתרה מזו, רצוי לברך על פרי שלם. בכל-זאת כתבו הפוסקים: "כשאוכל אגוז וכיוצא-בו – ישברנו ואחר-כך יברך, שמא התליע בתוכו או נרקב ונמצא שבירך לבטלה". אם האגוז אוחסן זמן ממושך או בתנאים לא-נאותים, יש לבדוק אותו כדי לשלול סימני נגיעות, כמו פירורים, קורי-משי או כרסום.
בתמרים (חוץ מתמר לח) ותאנים (גם טריות) יש לפתוח כל פרי ולבודקו היטב לפני הברכה, מחשש חרקים. מי שלא בדק תחילה, יעשה זאת בין הברכה לאכילה.
קליפה שאינה ראויה לאכילה, מתקלפת מהפרי בדרך-כלל בלי פגיעה בשלמותו, ואילו קליפה הראויה לאכילה דבוקה בפרי, וכאשר מקלפים אותה – נפגעת שלמות הפרי. לכן מסתבר שפרי הדר, פיצוחים, בננות וכדומה יש לקלפם קודם הברכה, ואילו תפוח, גזר, מלפפון וכדומה, יש לקלפם רק לאחר הברכה. ויש מקפידים לקלף מעט קודם הברכה, ולהניח את הקליפה במקומה עד שהפרי נראה כעין שלם, לצאת ידי החוששים ל'הפסק', ואז מברכים ואוכלים מעט, ואחר-כך ממשיכים את הקילוף ואוכלים את כל השאר כרגיל.
אם קילוף וחיתוך הפרי אורכים זמן ניכר, כגון אבטיח, מלון, אננס שלם וכדומה, או פרי שקשה לחיתוך וקילוף, כגון אגוז קוקוס – לכל הדעות יש להכינו ולחתכו לפני הברכה מחשש הפסק, וגם משום שאין זו דרך-ארץ לברך על פרי גדול כל-כך.
מקורות: שו"ע או"ח סי' רו, שו"ע אדמו"ר הזקן ס"ג, משנה ברורה ופסקי תשובות שם ס"ק יג וש"נ. 'בדיקת המזון כהלכה' ח"ב. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
