מהו החינוך הנכון של חסיד לגבי מושג השליחות? * באיזה תחום יתעסק שליח מתחיל? * תשובות ישירות מהרבי בנושאי עבודת השליחות: פרסום, אומץ בפעילות, עסקים לצד השליחות, ועוד * בעקבות כנס השלוחים מנהלי בתי חב"ד באה"ק ת"ו
מאת הרב מרדכי מנשה לאופר
בהתוועדות מוצאי שבת-קודש בשלח תשכ"ד ('שיחות קודש' תשכ"ד עמ' 153) התבטא הרבי אחרי הציטוט מדברי חז"ל "יש תלמידים לתלמידיו":
מהאמור מובן אפוא גם, שהתכלית והמטרה [= של החינוך שנטעו רבותינו נשיאינו, וממנו ציפו לתוצאה במחונכיהם] היא – לא שימתינו שתגיע פקודה: "לך למקום פלוני ועשה טובה ליהודי אלמוני!", ואז ירוץ בשמחה וטוב-לבב – אלא עליו להבין מעצמו ("אליין כאַפען זיך") שבמקום שבו נמצא יהודי וביכולתו לסייע לו, אם בגשמיות ואם ברוחניות, או בשני התחומים – יעשה כן ; וזה ההישג הגדול ביותר שיש בחינוך – כאשר פועלים בדברים היוצאים מן הלב גם על המושפע, שאף הוא יהיה חדור באהבת-ישראל, וינהג בדרך שהורו רבותינו נשיאינו!
צו השעה – להיות שלוחו של נשיא הדור!
בשנים המאוחרות יותר, בעיקר משנת תשמ"ו ואילך, קובע הרבי (ספר השיחות תשמ"ז כרך א, עמ' 144) כי "צו השעה – על-פי הוראת נשיא דורנו, אשר 'גלה סודו אל עבדיו הנביאים' (עמוס ג, ז) – שכל אחד . . ימסור את עצמו להיות 'שלוחו' של נשיא הדור, לעסוק בהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה".
"בית ליובאוויטש המתוכנן צריך להיות לא רק בית-ספר, אלא סמל ומרכז לפעולות רבות ככל האפשר. אין מן הראוי להכריז על כך כבר עתה, אך עליכם להתחיל לתכנן" – אמר הרבי למר פיטר קלמס ב'יחידות' בשנת תשכ"ה ('עצת הרבי תנחני' עמ' 11).
קובע "הנשלח ראשונה"
כשנכנס השליח הרה"ח ר' אברהם קארף ל'יחידות', טרם נסיעתו בשליחות הרבי למיאמי-פלורידה, העניק הרבי לו ולרעייתו את ברכותיו ב"צאתכם לשלום", וכן העניק לרב קארף סידור.
לשאלתו במה יש למקד את עבודתו במיאמי, השיב הרבי: תפעל בכל תחום בענייני היהדות שתראה שקיים בו חיסרון, משום שאחרים אינם פועלים בו. כמו-כן הורה לו הרבי להפיץ את הספרים היוצאים-לאור מטעם 'המרכז לענייני חינוך', ולעמוד בקשר עם שלוחים הפועלים בערים אחרות, כדי ללמוד מהם על דרכי הפעילות ותחומיה.
בשנת תשל"ג ('אגרות קודש' כרך כח עמ' רמב-ג) כותב הרבי:
..כל ההתפתחויות דבי[ת] הס[פר]: ישיבה גדולה, גן ילדים , P.T.A. – הפצת היהדות והפצת המעיינות הם בראשותו של הרה"ח כו' קארף שי' ואלו שהוא (קארף) יבחר – שנשלח לשם בשמי לעבודה זו . . ובאם יש צורך יבאר למי שנצרך שכן הוא מנהג ליובאוויטש בכ[ל] מ[קום] – שהנשלח ראשונה כו' ואין לשנות.
"שליח שלי"
בהתוועדות שבת מברכים שבט תשל"ב אמר הרבי: "הרי נמצא כאן שליח שלי שנוסע למרחקים", ומסר לו 'משקה' ומזונות. היה זה השליח הרב החסיד ר' מנחם מענדל ליפסקר – אברך צעיר כבן עשרים שהיה אז ערב נסיעתו לדרום אפריקה (וראה 'שיחות קודש' תשל"ב כרך א' עמ' 356 – בקיצור).
באותה הזדמנות מזג הרבי גם לאביו של הרב ליפסקר 'לחיים' ואמר לו: "נו?". האב הגיב: "בכול מתקנא אדם חוץ מבנו!". הרבי הגיב בביטול: "איי, מתקנא, מתקנא..".
יוזמה לתרומות על-ידי ידידי חב"ד
כששליח ארגן אסיפה חשובה בין בעלי-בתים בעיר, והתלבט אם מתאים לבקש מהנוכחים תמיכה כספית, שאל את הרבי וקיבל את המענה: בכלל, כל אחד ואחד מהמוזמנים לאסיפה כזו פירושה בקשה לתמיכה כספית, ולכן לא תהיה זו עוולה אם אכן כך יהיה, אלא שרצוי ועדיף שהבקשה לתרומות לא תבוא ישירות מהשליח עצמו אלא ממישהו אחר שיקום ויאמר לכל הנוכחים: "רבותי, החלטתי לנדב סכום כסף, ואני מציע לכולם לעשות כך".
הוראה דומה העניק הרבי למר פיטר קלמס, מידידי ליובאוויטש בלונדון, ששאל את הרבי ('עצת הרבי תנחני' עמ' 10) אם הרבי מסכים להצעתו בדבר רמת שכרם של צוות העובדים של ליובאוויטש.
הרבי: מסכים. מן הראוי ששכר עובדי ההנהלה יהיה גבוה בכ-15% -10% יותר מן הדרוש למחיה; המורים בישיבה צריכים לקבל משכורות מקבילות לאלו הנוהגים במוסדות אחרים – אולי לירה שטרלינג אחת או שתיים יותר. אפילו אם הדבר יגדיל את הגרעון, זה עדיין בסדר. אך היוזמה לכך צריכה לבוא באופן רשמי – ואפילו בלתי-רשמי – מצד ידידי מוסדות ליובאוויטש שבקהילה.
ביזנעס.. בענייני רוחניות בלבד!
גביר תומך פעילות חב"ד העלה הצעה שהשליח יעבוד אצלו כל יום שעה-שעתיים, ותמורת עבודה זו ישלם לו סכום כסף נכבד. השליח סירב להיענות להצעה, אולם הגביר התעקש ואף העז לכתוב על כך לרבי. הוא נענה בפתק (התוכן, ולא הלשון):
עניינו של הרב.. אינו ביזנעס אלא לפעול עם יהודים בענייני רוחניות ולכן אין לו הזמן לדברים כאלה.
שליח ששאל את הרבי להכוונה בנושא פרסום נענה במאמר חז"ל (ראש השנה כו, ב) "כל דפשיט מעלי טפי".
שליח באחת מערי השדה בארצות-הברית שמע מהרבי את ההוראה: כשאתה מגיע למקום שקצת קשה לפעול שם את העניינים כפי הראוי, אל-לך להתפעל. עליך לפעול ללא מורא!
ב'אגרות קודש' כרך ט' כותב הרבי:
מה שכתב שאינו מוצא בעצמו אומץ לפעול גם בעוד חוגים . . יעויין בליקוטי תורה ריש פ' ויקרא אשר בענייני תורה ומצוות אדם התחתון הוא שלוחו של אדם העליון עיין שם, ובמילא אין מובן איך שיחסר האומץ בכגון דא.
מאידך הרבה מהשלוחים שמעו מהרבי שבתקופה הראשונה לפעילותם ישתדלו לא לפעול 'מעל הראש', ישתדלו לא לנקר עיניים ויאמצו את הגישה של צעד אחר צעד.
אלבום מהודר של כל העושים שליחותם
בעיצומו של כינוס השלוחים דשנת תנש"א, בערב שבת-קודש פרשת תולדות, מברכים החודש כסלו, מסר המזכיר, הרה"ח הרב ר' חיים יהודה קרינסקי, את ספר השליחות לרבי. יחד עמו מסר גם את אלבום כינוס השלוחים של שנת תש"נ, שיצא לאור זה עתה ממכבש הדפוס לקראת הכינוס, וכמו-כן מסר באותה הזדמנות גם דין-וחשבון קצר מהתנהלות הכינוס בפועל. הרבי החזיר את המעטפה ועליה כתב: מהיר.
על קבלת האלבום כתב:
האלבום נת[קבל] ות[שואות] ח[ן]
וכמובן עושה רושם חזק וכו'
כתבתי על המעטפה מהיר בכדי שינצלו נוכחיות השלוחים שי' כאן לקחת אצלם תמונות (כולל תמונות דכל המשפחה שי' יחד (כמו שהזכרתי בעת ההתוועדות)
– הנמצאים בלא טפם שי' כאן – לזרזם שישלחו בהקדם בהזדמנות הראשונה
ומה טוב שלי"ט כ[סלו] יו[ציאו] ל[אור] אלבום יפה עוד יותר ו(דרובם כ)כולם דהמשתתפים ואולי גם דאלה שלא באו (באם הם עושים שליחותם כו')
לצרף גם תמונה הכללית דביקור הכללי ע[ל] הצ[יון]
(לא דבתוך הציון שאין המקום גרמא)
– כ[י] א[ם] ההכנה לזה – על הרקע של 770 וכו'. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
