נושאים נוספים
	התקשרות 708 - כל המדורים ברצף
	מי שדעתו רחבה יכול להיות בשמחה
	הכהנים יקומו עם בגדי הכהונה עליהם
	הבבא השלישית וסיום הגלות
	פרשת תצווה
	"כאילו הם עוסקין בבניין הבית"
	השקעות / מסורה ומנהג
	חזרת דא"ח
	הלכות ומנהגי חב"ד

עוד על השקעות כהלכה

אבקש להגיב לתגובתו של הפרופ' יוסטמן (התקשרות תש"ו עמ' 20):

הדוגמה שננקטה אינה רלוונטית לענייננו ומכמה טעמים –

כל עוד יש בשוק מספיק משקיעים שאינם מוּנעים על ידי אותו עיקרון לא-כלכלי, לא צפויה להיגרם ירידה בערך המניה מעבר לטווח זמן קצר מאוד, שכן ירידה במחירה מסיבה לא-כלכלית הופך את מחירה להשקעה טובה יותר, דבר שיזמין משקיעים שאינם מחוייבים לאותו עיקרון לא-כלכלי (לא דתיים או להבדיל משקיעים זרים) להשקיע במניה. מכיוון ששווקי ההון כיום הם גלובליים, הימנעות מקניית מניות של כיל, לדוגמה, בגלל שהיא מחללת שבת – אינה יכולה להוריד את מחירה.

הפרופ' הביא דוגמה מתחום איכות הסביבה, שבו עשויה להיות השלכה כלכלית ישירה על התנהלות החברה, למשל, בצורה של תביעה משפטית מצד גופים ממשלתיים או מצד צרכנים שנפגעו. מובן שאם יש חשש לפגיעה בעסקים הריאליים של החברה, מחירה אמור לרדת. במידה ומדובר בחברה ששומרי השבת מהווים נתח ניכר מהשוק שלה, הרי שחרם צרכני יוכל לגרום לה לשנות את התנהלותה. רק במקרה כזה צפוי מחיר המניה לרדת, אולם גם זה ינבע רק מחשש של המשקיעים שהחברה תאבד את פלח השוק הדתי. אם יתברר שיש חרם צרכנים דתיים הרי שהעסקים הריאליים של החברה, ייפגעו אולם אם החרם יהיה רק במישור ההשקעה, הרי שעסקי החברה לא ייפגעו ומחיר המניה ייהפך לאטרקטיבי בעיני משקיעים לא דתיים או להבדיל משקיעים זרים ומחירה כנ"ל. ביחס לאיכות הסביבה יש בעולם המערבי מספיק צרכנים שיימנעו מלרכוש מוצרים של חברה הפוגעת בסביבה, כך שלפגיעה בסביבה עשויה להיות השלכה ריאלית על פעילות החברה ועקב כך על מחיר המניה.

היכולת ללחוץ על הנהלת החברה נתונה בידי בעלי המניות, אולם הימנעות מהשקעה בה משמעה אי החזקת מניות, כלומר איבוד יכולת ההשפעה (המאוד-מאוד תיאורטית ונמוכה) על הנהלת החברה.

לסיכום, היכולת להשפיע על התנהלות החברה הוא רק דרך השפעה על פעילותה הריאלית (חרם צרכנים, תביעות משפטיות מצד עובדים, צרכנים, ארגונים או גופים ממשלתיים).

כל עוד אין פגיעה ריאלית בעסקי החברה, הימנעות מהשקעה בה לא תשפיע על מחירה אך תמנע יכולת השפעה (אם כי ברוב המקרים לא משמעותית) על ההנהלה.

אשר על כן לדעתי אין ברכישת מניות בבורסה סרך של מסייע.

איתן אחיטוב

תגובת הפרופ' יוסטמן:

מניע הרווח הוא אמנם מניע עיקרי בקביעת הביקוש למניות, אך יש גם מניעים פסיכולוגיים שיכולים להניע אדם להחזיק במניה גם אם היא פחות רווחית.

הדוגמה המובהקת לכך היא קבוצות ספורט, שאנשים קונים את מניותיהן כדי להביע את הזדהותם עם הקבוצה גם אם אינה רווחית. צודק הכותב בזה שהשפעה זו יכולה להיות חלשה מאוד, וככל שהמניה גלובלית יותר כך ההשפעה חלשה יותר. גם ערוצי ההשפעה האחרים שמציין הכותב – דרך הביקוש למוצר או לשירות של החברה, והשפעה "מבפנים" כבעלי מניות – יכולים, בתנאים מתאימים, להשפיע על התנהגות החברה. בכל מקרה, נדרשת מסה קריטית כדי שההשפעה תהיה אפקטיבית.

ה'בעל קורא' דייק בקריאתו

א. לאחרונה (ב'התקשרות', גיליון תש"ב דפ' וארא, עמ' 14) היה שקלא-וטריא אודות אופן קריאה וניקוד מול המסורה. בהקשר זה גם צוין לקריאתו בתורה של אאמו"ר הרה"ח ר' מרדכי ע"ה שוסטערמאן לפני כ"ק אדמו"ר זי"ע, משך ל"ט שנה, ב(אות ב' של) מלת "לבד (מטף)" בפרשת בא, וטוען הכותב שצריכה להיות פתוחה, ושאין ללמוד מקריאת אאמו"ר בזה, כיון שנוגדת את המסורה, וכן שאין ללמוד משתיקת כ"ק אדמו"ר זי"ע, עיי"ש.

אני הכותב, הנני בנו של של ר"מ ע"ה הנ"ל. דכירנא כד הוינא טליא, כמה פעמים בשבת קודש בבוקר אמר לי אבי ע"ה – היום יהיו תרעומות על קריאה של מילה¹, או של ניקוד² או על מקום הפסק בין גברא לגברא³. שכן הוא ידע שב-770 מאזינים בקשב רב לקריאתו, וידע שיגיבו על זה בקול רעש גדול, שהרי זה בנוכחות כ"ק אדמו"ר זי"ע! והוא אמר לי שאף על פי כן הוא יקרא כן, כי כן הוא על פי המסורה, ורבים לא יודעים מכל זה, והרבה מהחומשים משובשים במקומות אלו.

נמצא תחת-ידי ספר 'מסורת הקריאה'⁴ ושם כתוב בזה: כתב המנחת כליל לבד הבי"ת קמוצה על פי המסורה הובא במכלול יופי יעויין-שם. עכ"ל. המחבר כותב אחר-כך שאינו כן.

הנה אני לא מכניס את עצמי בין ההרים הגדולים במסורת המקרא. רק באתי להודיע, שאצל אבי ע"ה היה זה בהחלט ולא בגדר טעות כלל.

ב. אגב, בגליון (תש"ה) דפ' יתרו כתב הרב שלום דובער שי' חייקין, רב דקהילת חב"ד-ליובאוויטש בקליבלנד, אוהיו, שעל מצבתו של אבי ע"ה חרות שקרא בתורה "קרוב לתשעה ושלושים שנה" [ואגב דאגב, צריך להיות תשע ושלושים!]. חבל שהעיקר נשמט מן הספר מה שכתוב על המצבה לפני זה "זכה לקרוא בתורה לפני כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו קרוב לתשע ושלשים שנה", דהיינו מעת העתקתו לשכונת הרבי בשנת תשט"ו, כמו שכתב בזיכרונותיו.

בעצם, אבי ע"ה קרא את התורה כולה לערך ס"ה (65!) פעמים, החל מקריאת מנחת שבת ושני וחמישי כבר כמה חדשים טרם היותו בר-מצווה⁵, על פי הוראת הרב החב"די, מרא דאתרא ז'לאבין, הרה"ח ר' משה אקסלרוד ע"ה, אצלו למד והתחנך בשנת תרפ"ז ואילך, כפי שכתב בזיכרונותיו "מז'לאבין לניו-יורק, למען ידעו . . בנים יולדו" עמ' 21.

הרב גרשון שוסטרמן, ברוקלין, ניו-יורק

__________

1)    כגון קריאת "הל-ה'" שבשירת האזינו.

2)    כגון מילת "לבד" דידן.

3)    כגון 'שני' של פרשת דברים, 'שלישי'/'רביעי' בפרשת ויגש, 'ששי' בפרשת בראשית ועוד.

4)    נדפס לראשונה בשנת תרמ"ו. במהדורת תשנ"ח הוא בעמ' סא. (שני הספרים שמביא, הוזכרו כבר בגיליון תש"ו עמ' 18 - המערכת).

5)    ראה בעניין זה בס' פסקי תשובות סי' קלה סוף ס"ק כב, וש"נ - המערכת.