רמז לחגים
"והוצאתי...והצלתי...וגאלתי...ולקחתי" (שמות ו,ז). בארבעת הלשונות האלה רמוזים ארבעת החגים: ראש-השנה, סוכות, פסח, שבועות. "והוצאתי" רומז לראש-השנה, כי אז בטל סבל השעבוד. "והצלתי" רומז לחג-הסוכות, כי "והצלתי" הוא מלשון צל סוכה. "וגאלתי" רומז לחג-הפסח, שבו נגאלו ישראל ממצרים. "ולקחתי אתכם לי לעם", רומז לחג-השבועות, שאז נעשו ישראל עם ה'.
(אור התורה)
נוסעים לגאולה
"והוצאתי אתכם" (שמות ו,ח). ארבעת לשונות הגאולה שנזכרו קודם רומזים לגאולת מצרים, ואילו הלשון "והבאתי" רומז לגאולה העתידה. גאולה זו מוזכרת בעת גאולת מצרים, ללמדנו שמשעת יציאת מצרים אנו הולכים ונוסעים לקראת הגאולה העתידה.
(הרבי מליובאוויטש)
לוקטו הניצוצות
"וינצלו את מצרים" (שמות יב,לו). בני-ישראל ליקטו את כל ניצוצות הקדושה שהיו במצרים, ולא השאירו שם אפילו ניצוץ אחד.
(תורה אור)
יציאת בחוזק
היציאה ממצרים בחוזק יד הייתה מכוּונת לא רק נגד פרעה, אלא גם כלפי ישראל, כי היו בישראל מי שהיו מעדיפים להישאר במצרים, והקב"ה הוציאם ממצרים על כורחם. גם בימינו הקב"ה יוציא את עם-ישראל מהגלות גם נגד רצונם של מי שרוצים להישאר שם.
(שיחות קודש)
הערבות ההדדית
"כל דכפין ייתי ויכול" (מן ההגדה). רק אחר-כך אומרים "השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל", כי הדרך לגאולה היא הצדקה, העזרה, והערבות ההדדית, כאשר השבע מרגיש את הרעב.
(שמחת הרגל)
בקשה כפולה
בליל הסדר אנו מבקשים בקשה כפולה, כנגד היהודים היושבים בחוץ-לארץ, וכנגד אלה החיים בארץ-ישראל. על היהודים שבחוץ-לארץ אנו מתפללים "השתא הכא, לשנה הבאה בארעא דישראל", ועל היהודים שבארץ-ישראל אנו מתפללים "השתא עבדין, לשנה הבאה בני-חורין". כי אפשר לגור בארץ-ישראל ולא להיות בן-חורין.
(בית דוד)
ארבעה בנים בעני אחד
רבי דוד מטולנה היה אומר בדרך הלצה: העני כולל את כל ארבעת הבנים. הוא 'חכם', שכן "לא לחכמים לחם". הוא 'רשע', כי "לוֹוֶה רשע ולא ישלם". הוא 'תם', שכן אצלו "תם הכסף". והוא 'שאינו יודע לשאול', משום שאין לו כבר ממי לשאול וללוות.
מה נשתנה
למה מדפיסים בכל שנה הגדות-של-פסח חדשות? משום שאותם יהודים שבעל ההגדה ראה בשנה שעברה כרשעים, הרי בשל ירידת הדורות הם כבר נראים השנה צדיקים...
(רבי נפתלי מרופשיץ) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
