שאלה: מהי מצוות ביעור מעשרות, ומתי יש לקיימה?
תשובה: נאמר בתורה (דברים כו): "כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית, שנת המעשר, ונתת ללוי, לגר, ליתום ולאלמנה, ואכלו בשעריך ושבעו". השנה היא שנת השמיטה, ולכן צריך לבער בה את המעשרות, אם יש כאלה, מן הבית.
זמן הביעור הוא בערב שביעי-של-פסח. ויש מחמירים כדעה המקדימה זאת לערב-פסח.
למעשה, מי שיש לו פירות וירקות, מכל גידולי ארץ-ישראל, ובכלל זה שימורים, שגדלו בשנים הקודמות, ואין ודאות שהופרשו מהם תרומות ומעשרות כדין, חובה לבצע את ההפרשה עכשיו.
פירות שבוודאי לא הפרישו מהם תרומות ומעשרות - חייבים לתת את המעשר-עני לעני, או לגבאי-צדקה, או לזכות את המעשר לעני או לגבאי על-ידי הגבהת הפירות על-ידי אדם אחר (רבים נותנים גם מעשר-ראשון ללוי). הוא הדין במשקים הנוהגים לתת לכוהן תרומת-מעשר כדי להאכילה לבהמתו.
מעשר-שני, בין שעודנו בפירות ובין שכבר חולל על מטבעות, יש לבערו מן העולם. יש לפדותו כולו על מטבע בן 10 אג', ולהשחית את צורת המטבע בפטיש וכדומה. פירות השנה הרביעית של העץ, 'נטע רבעי', דינם כדין מעשר-שני. המנויים על אחת מ'קרנות המעשרות', פטורים מסעיף זה.
את ה'וידוי' לא נהוג לומר, מכיוון שעל-פי-רוב לא קיימנו הכול כנדרש. ויש הקוראים זאת בתורה, לזכר המצווה.
מי שלא ביער בערב החג – יבער מיד אחריו, ובאשר לפירות מעשר-שני ורבעי – יעשה 'שאלת חכם'.
מקורות: מעשר שני פ"ה מ"ו. ירושלמי שם. רמב"ם הל' מעשר שני פי"א. שו"ע יו"ד סו"ס שלא, ונו"כ. שו"ע אדמו"ר הזקן או"ח סו"ס תל. אנציקלופדיה תלמודית ערך 'בעור מעשרות' כרך ד עמ' מג. וראה 'משפטי ארץ - תרו"מ' פרק כ-כא. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
