מה הסיבה לחלומות מטרידים? * קריאת שמע וסיפורי חסידים, בדיקת המזוזה בחדר השינה, נתינה לצדקה ועוד – הן חלק מההוראות לסובלים מחלומות * כיצד הסביר הרבי לנערה את פשרן של 'מפלצות' בחלום * תיקונים הקשורים לנשמות המופיעות בחלום * ומה יש ללמוד מראיית הרבי בחלום * רשימה שנייה
מאת הרב מרדכי מנשה לאופר
כשנשאל הרבי לסיבתם של חלומות והדרך לטיפול בהם ("עניין החלומות המבלבלים") השיב בכ"ב שבט תשי"ז ('אגרות-קודש' כרך יד עמ' שכז):
ידוע ומרומז גם במאמרי רז"ל, אין אדם רואה אלא מהרהורי לבו, אשר החלומות הם תולדות המחשבה בטלה וכו' אשר במשך היום, וכשממעטים הסיבה – בדרך ממילא מתמעט המסובב. וכיוון שעוד סיבות לחלומות (עיין תניא פרק כ"ט ושם-נתבאר) יש להזהר בקריאת-שמע שעל המיטה, שיהיה גופו טהור, יהיה זהיר בטבילת עזרא, והמזוזה בפתח חדרו כשרה.
ופעם אחרת כתב הרבי ('אגרות-קודש' כרך יג עמ' סג):
ובמה שכותב אודות חלומות וכו', הנה יבדוק המזוזות בדירה בה דר וביחוד בהחדר בו ישן, וישן – אם אפשר – בטלית קטן שציציותיו בדוקות ובכיסוי הראש.
המכתב הבא נכתב לנכד, בקשר לסבתו שסבלה מסיוטים בעת השינה. הרבי נמנע מלקרוא להם חלומות והגדירם "מחשבות ועניינים המבלבלים". מקבל המכתב היה תלמיד בישיבת חב"ד בלוד, וכך כותב לו הרבי (ה' ניסן תשי"ז – 'אגרות קודש' כרך טו עמ' יג):
במה שכותב אודות המחשבות של הסבתא שלו שתליט"א, שמציירת במחשבתה ענינים המבלבלים – יש לבדוק המזוזות בחדרה, וכן שתפריש בכל יום בבוקר איזה פרוטות לצדקה, ומתאים לעניני[ה] תקרא או יספרו לה לפני הליכתה לישון, מסיפורי נשיא[י]נו הק[דושים] וסיפורי חסידים בכלל, ובטח אומרת קריאת שמע שעל המיטה על-כל-פנים פרשה ראשונה וברכת המפיל.
[לאחד הפרטים שבסיפור (בדיקת המזוזות) היה המשך מעניין – ראה התקשרות גיליון נז עמ' 14, וב'שמועות וסיפורים להר"ר נחמן הכהן (ז"ל)].
הוראות מעשיות והיסח הדעת
הנה הוראות שהעניק הרבי בתגובה לחלומות – 'אגרות קודש' כרך יג (מכ"ט מנחם אב תשט"ז) עמ' תט–תי:
...כותבת על-דבר החלום והמאורע וכו'.
ותסיח דעתה מכל זה בהחלט, ובטח לא כל המזוזות בדירתה כשרות וצריך לבודקן, ומה טוב לבדוק גם התפילין של בעלה שליט"א, ומהנכון שלפני הדלקת הנרות בכל ערב שבת וערב יום טוב תפריש איזה פרוטות לצדקה וכן יעשה בעלה בכל יום חול של שני וחמישי להפריש איזה פרוטות לצדקה קודם התפילה, ויתחזקו בבטחונם בבורא עולם ומנהיגו . . ורק שצריך לעשות כלי המתאים לקבלת הברכה, והוא אורח חיים מתאים להוראת תורתנו תורת חיים.
במכתב מי"ב שבט תשל"ב כתב הרבי ('אגרות-קודש' כרך כז עמ' שכג):
מכתבה נתקבל ותסיח דעתה לגמרי מחלום וכו' – כי אין בו ממש כלל וביחד יגדלו כ[ל] יו[צאי] ח[לציה] שי' לתורה ח[ופה] ומע[שים] ט[ובים].
מחשבות בטלות גוררות חלומות בטלים
להלן מבהיר הרבי מדוע אין לייחס משמעות אמיתית לחלום – תרגום-חופשי מאיגרת הרבי מכ"ז בסיוון תשי"ג ('אגרות-קודש' כרך ז, עמ' רצ):
זה עתה נתקבל מכתבו מכ"ד סיוון . . בו כותב אודות החלום שהיה לו.
והנה, כלך מדרך זו. עליו להפסיק להיות שקוע בחלומות, וכפי המבואר בספרים רבים, אצל כאלה שכל פרטי הנהגותיהם מתנהלים בדרך התורה והמצווה, הרי גם חלום, שעליו אין כמעט שליטה, יש בו הוראה ולא בא לבטלה – (ויחד עם זה גם על כיוצא-בזה קובעים חז"ל שאין חלום בלא דברים בטלים) – מאידך, אצל אנשים בדורנו, שאצלם ישנם הרבה דברים בטלים, ועל אחת כמה וכמה מחשבות בטלות ללא תוכן, ועל אחת כמה וכמה ללא תוכן של תורה ומצוות, הרי אצל אנשים אלו בוודאי אין זה יותר מאשר חלומות גרידא. ופעמים הדבר נובע מעצת היצר הרע ולנתק את האדם מענינים תוכניים – רוחניים. ולכן אני חוזר שוב, שלא יעסוק כלל בעניני חלומות.
מהראוי היה שימסור לבדיקה את המזוזות במקום שינתו, וכן את התפילין שלו, ויעסוק במרץ הראוי בענין שידוך ובנוגע לעסק . . כתוספת על שיעורי הלימוד . . בהצלחה בגשמיות וברוחניות.
ליהודי שכתב לרבי על חלומותיו וביקש פיתרון, שיגר הרבי מכתב ארוך ובו הציע פתרונות המתייחסים לקיום התורה והמצוות שלו. תשובת הרבי לא סיפקה את האיש, שסבור היה כי לחלומותיו יש מסר כללי לעם ישראל, והוא שיגר לרבי מכתב "מלא תרעומות וטענות". הרבי שיגר לו שוב מכתב ארוך ומפורט (היכל מנחם כרך א' עמ' קלג ואילך) וקרוב לסופו מתייחס לאי קבלת הפתרון:
במה שלא נראה לו פתרון חלומותיו ומציע פתרון אחר, הנה אם יודע הפיתרון, תמוה למה שאל אודותיו. ובכל אופן המענה הוא כמו שכתבתי במכתב הקודם, והיינו, שזה ענין פרטי שלו, לעודדו ולחזקו ולצוותו עוד הפעם על ההתחזקות בתורתנו ומצוותיה. וכמה פרטים מהחלומות – ..אין חלום בלא דברים בטלים...
בהמשך באו הוראות בענייני צדקה ואמירת תהילים.
החלום – הוראה לתיקון התנהגות
התייחסות מיוחדת לחלום נמצאת במכתב מעניין לנערה מאנגליה (המכתב תורגם מאנגלית ב'מורה לדור נבוך' כרך ב' עמ' 248/247), וכך כתב הרבי:
נ[כתב] ב[צידו]. – במענה לשאלתך אודות המשמעות של החלום שלך, הייתי מעלה את הרעיון הבא: כאשר הגוף עם ההיבטים הפיזיים שלו איננו מסתיר על הנשמה – הנשמה האלוקית שקיימת אצל כל יהודי – אזי עבירות שנעשות (אפילו מבלי לדעת על כך) יכולות להיראות בעיני הנשמה לאורן האמיתי, בתור "זוועות"; והאנשים שעושים זאת בתור "מפלצות". לפיכך, החלום או חלום הבלהות שאת מתארת, צריך להיראות בתור סימן לכך שדברים מסויימים בחיי היום יום צריכים לבוא על תיקונם על-ידי תשובה. ולכן, את צריכה לבחון מחדש את ההנהגה הימיומית שלך ולחזק את הדביקות שלך בדרך התורה, ואז לסלק באופן מוחלט את החלום מהמחשבה שלך, והקב"ה בוודאי יברך אותך בהצלחה.
בשנת תשי"ז פנה לרבי הגאון החסיד רבי יצחק דובאוו ממנצ'סטר בשאלות שונות, וקיבל את מענה הרבי [אגב: ר' יצחק היה מהראשונים שזכו להתקשר לרבי ולקשר יהודים לרבי, וזכה לראות בעיניו "מופתים" גלויים למעלה מדרך הטבע].
בין השאר כותב לו הרבי בתשובה ('אגרות-קודש' כרך טו עמ' רעז):
"הפ"נ [=הפדיון נפש] ע[ל] ד[בר] האיש שי' שאביו ע[ליו] ה[שלום] בא אליו בחלום כו' – יבקש מחילת אביו בפני עשרה, על אשר בעניני השנת אבילות לא כולם היו כדבעי. וידוע פס[ק] ד[ין] תו[רתינו] הק[דושה] אב שמחל כו' [=על כבודו, כבודו] מחול. – וכן מהנכון שיבדקו התפילין והמזוזות בדירתו.
בשלהי אותה שנה עונה הרבי לאשה בשאלה דומה אבל בסגנון שונה ('אגרות-קודש' שם עמ' תמד):
..במ[ה] ש[כותבת] שבאה האם ע[ליה] ה[שלום] בחלום וכו' יש לברר אם הייתה הקבורה כדבעי (ולא נותחה אחרי פטירתה וכו'). וכן לבדוק המזוזות בדירתה.
סיפור על אברך שזכה לגילוי בחלום
אבל היו גם התייחסויות לא שגרתיות. ביום שמחת תורה תשט"ז ('תורת מנחם' כרך יג עמ' 76) סיפר הרבי בשם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ על חסיד מהדורות הקודמים, אשר השתוקק מאוד לראות את רבו אדמו"ר מוהר"ש לאחר הסתלקותו. החסיד התייעץ בעניין זה עם כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, ולאחר כמה וכמה עניינים והכנות רבות שעשה (אחת מהן – לישון כשהוא חגור באבנט) – בא אליו אדמו"ר מהר"ש. וכאן הוסיף הרבי:
והנה, עתה מתרחש סיפור עם אברך צעיר, שמתנהג שלא כדבעי באיזה ענין. הרבי מסר כו', ודיברו עמו על כך – וללא הועיל, עד שהרבי עצמו בא אליו בחלום. ואף-על-פי-כן, במקום שדבר זה יגרום לו להשפיע גם על זולתו – הרי גם הוא עצמו... מושך את הרבי אליו, לתוך הבוץ שהוא שקוע . . אילו זכה, הרי זכות זו של ראיית פני הרבי שהיתה בידו – היתה נעשית באופן אחר; אבל עתה בא אליו הרבי כדי לדבר עמו אודות ענין פחות, ובסופו של דבר...
הרבי צופה חלום
פעם אחת ביקש הרבי להשפיע על אחד המנהיגים האידיאולוגיים של תנועת הפועלים – מר זרובבל גלעד, באמצעות החסיד ר' אברהם דוד לסלבוים מכפר חב"ד, אשר נפגש עמו. בין השאר ביקש הרבי למסור לו סימן ('אגרות קודש' כרך טו עמ' קל) מחלום שמר זרובבל עתיד לחלום: "ולאות ולמופת לקרובו הנ"ל אשר בא העת לביקורת עוד הפעם על שיטתו בעבר, יהיה לו החלום שבסמוך לדיבורו עמו".
על גיליון מכתב מיום ו' ערב שבת קודש פרשת שלח תשכ"ד ('אגרות-קודש' כרך כג עמ' ריד), השיב הרבי לאדם ששאל על עריכת שאלת-חלום:
שאלת חלום וכיוצא-בזה שייך ליחידי סגולה וכו', ובמקרים מיוחדים. וילמוד בהתמדה ושקידה ויתנהג כמצווה בשולחן-ערוך וה' יצליחו.
"שלא נהיה כחולמים"
ובמכתב מו' שבט תשי"ג ('אגרות-קודש' כרך כא עמ' קפו) כתב הרבי:
והשם-יתברך יעזור לכל-אחד-ואחד מאתנו שלא נהיה כחולמים, אפילו כפי המבואר בתורה אור [וישב כח,ג] שבשעת ההתקשרות היא התקשרות אמיתית, ואין-צריך-לומר כפי המבואר בהמאמר אין הקב"ה בא בטרוניא כו' במדריגה פחותה מזה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
