מדברי חז"ל על סדר הגאולה נראה שיש מחלוקת בשאלה מה יבוא קודם – קיבוץ הגלויות או בניין בית-המקדש. על-פי דעה אחת ייבנה תחילה בית-המקדש ורק אחר-כך יתקבצו כל ישראל לארץ-ישראל, ואילו על-פי דעה שנייה יתקיים תחילה קיבוץ הגלויות, ורק כאשר כל ישראל יתקבצו לארץ, ייבנה בית-המקדש.
בספר הזוהר (ח"א קלד,א) נאמר: "יבנה בי-מקדשא בקדמיתא ויתקין היכלא ויבני קרתא דירושלם, ולבתר יוקים לה מעפרה" (=יבנה בית-המקדש בראשונה ויתקין היכלו ויבנה את העיר ירושלים, ואחר-כך יקים אותה – את כנסת-ישראל – מעפרה). הזוהר מסתמך על הפסוק (תהילים קמז,ב): "בונה ירושלים ה' נידחי ישראל יכנס" – תחילה בניין ירושלים והמקדש ואחר-כך קיבוץ הגלויות. כך נאמר גם במדרש הנעלם (תולדות קלט,א): "בית-המקדש קודם לקיבוץ גלויות".
כנגד זה נאמר במדרש (תנחומא נח,יא): "אין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגלויות". כלומר, תחילה יתקבצו בני הגלויות ורק אחרי שהם כבר יהיו בארץ-ישראל, תיבנה ירושלים וייבנה בית-המקדש. זה גם סדר הברכות בתפילת שמונה-עשרה – קודם "תקע בשופר גדול לחירותנו ושא נס לקבץ גלויותינו", ואחר-כך "ולירושלים עירך ברחמים תשוב... ובנה אותה בקרוב בימינו בניין עולם".
אפשר לתווך
הרמב"ם, שתִמצת את כל דברי חז"ל בעניינים האלה להלכה פסוקה וברורה, מכריע בבירור כדעת הזוהר. סדר הגאולה על-פי הרמב"ם הוא, שתחילה מופיע המלך המשיח, מחזיר את ישראל – בעודם עדיין במקומות פזוריהם – לדרך התורה, אחר-כך בונה את בית-המקדש, ורק אז מקבץ את נידחי-ישראל.
כמו-כן ברור, שקיבוץ הגלויות הוא מפעולותיו של משיח-צדקנו – הוא המקבץ את נידחי ישראל. יתרה מזו, פעולה זו של קיבוץ הגלויות (אחרי הפעולות הקודמות, ובכללן בניית בית-המקדש) היא מהדברים שקובעים את מעמדו של המשיח כ"משיח בוודאי", כפי שפוסק הרמב"ם, ומזה ברור שקיבוץ הגלויות נעשה על-ידו.
יש כמה אפשרויות לתווך בין שתי הדעות (ש"אלו ואלו דברי אלוקים חיים"). אחת האפשרויות מבוססת על הידוע, שסדר הגאולה המפורט ברמב"ם אמור רק על מצב שהגאולה באה בדרך כאילו טבעית, בבחינת "לא זכו", אבל אם נזכה לגאולה ניסית ועל-טבעית בגלוי, ייתכן סדר אחר. במצב כזה ייתכן שקיבוץ הגלויות יהיה מיידי ("עם ענני שמיא"), ובית-המקדש ייבנה כאשר כל בני-ישראל כבר יתקבצו לארץ-ישראל.
לאורו של המקדש
עוד אפשרות תיווך היא, שאכן קיבוץ הגלויות האמיתי והכולל יהיה רק לאחר בניין בית-המקדש (ובכוחו של בית-המקדש), אולם הכנה ו'טעימה' כלשהי מקיבוץ הגלויות הגדול תהיה גם קודם-לכן, וכפי שאנו רואים בימינו. אלא שזו הכנה ו'טעימה' בלבד, ורק לאחר בניין בית-המקדש יקבץ משיח-צדקנו את כל נידחי ישראל.
כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש מעיר, שאם קיבוץ הגלויות היה קודם לבניין בית-המקדש, היה הדבר מבטא את מעלתו ושלמותו של המקדש, שנבנה לאחר ש"כל יושביה עליה". אולם כאשר בניין המקדש קודם לקיבוץ הגלויות, זה ביטוי למעלתם של ישראל, שכדי שקיבוצם יהיה בתכלית השלמות, הקב"ה מוותר על שלמות המקדש, ובונה אותו תחילה, כדי שקיבוץ הגלויות ייעשה לאורו של המקדש (רמז לכך אפשר למצוא בפסוק [ישעיה כז,יג] "והיה ביום ההוא ייתקע בשופר גדול, ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר-הקודש בירושלים" – האובדים והנידחים יבואו בכוחו ולאורו של המקדש שכבר יהיה בנוי). |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
