"דווקא אחרי שעברתי את גיל ארבעים ואני כבר אמא לילדים בוגרים, מצאתי את עצמי חוזרת לימים הקשים של הוריי", מתארת רחל זייטלבך, מחברת הספר 'מדמדומים לאור ראשון', את תחושותיה בזמן כתיבת הספר, שהוביל גם להקמת המרכז לשימור ותיעוד ניצולי השואה.
רבים מניצולי השואה הגיפו את השער על עברם. הוריה של רחל שידרו תמיד לילדיהם שלא לעסוק בעניין ולא לשאול שאלות. דווקא הדור השלישי הצליח לשכנע את אביה, שמעון קופפרשמידט, לפתוח כמה חרכי הצצה במסך הכבד. פתאום גילו הנכדים שלאביהם יש יומן ובו תיעד, כילד, כל מה שעבר בשואה, מהיום שבו פרצה המלחמה, דרך הנדודים לסיביר, ועד שנשלח בקבוצת ילדי טהרן לישראל.
להפיח חיים בדמויות
"היומן, שהיה כתוב ביידיש, היה לקוני מאוד", מספרת רחל. "אבא הביע רצון שמישהו ייקח את הדברים ויפַתח אותם. על-אף עיסוקיי הרבים התגייסתי למשימה. ידעתי שהיא כבדה, אך לא שיערתי עד כמה".
בחודשים הבאים נזקקה לכוחות-נפש אדירים. לא-אחת נותרה באפיסת כוחות, נפשיים ופיזיים. הניע אותה בעיקר הרצון שהאב יזכה לראות את סיפורו רואה אור בחייו. "אבא הציב לפניי מטרה, להעביר את המסר שלו לדור הבא. הייתי צריכה להיכנס לעולמו, להפיח חיים בדמויות שעליהן שמעתי לראשונה, ולעשות זאת בדרך עלילתית", היא אומרת.
כוח נפשי לספר
"היה עליי גם להיפגש עם אנשים שהיו שותפים לדרכו של אבא, ולראיין אותם על אותם ימים, כדי שהתמונה תהיה מושלמת. מקצתם הגיפו את התריס על זיכרונותיהם מאותם ימים אפלים, ואני באתי וביקשתי שיאפשרו לי לנבור באותם זיכרונות שותתי-דם. זה לא היה קל להם ולי. לא-אחת מצאתי עצמי נדרשת להפוך תנועות פנים למילים.
"הקפדתי להקריא להם את הסיפורים, כדי להבטיח את האותנטיות. פעמים רבות התקשו המרואיינים להתבטא, ורק שיחה על עשייתם בהווה והידיעה שהם עושים זאת למען הדורות הבאים, שאז כבר לא יהיו מי שיספרו, הביאה אותם לאזור כוח נפשי לספר ולתאר, ואני תיעדתי".
מרכז לשימור ותיעוד
לצד התיעוד של זוועות השואה הספר מספק בבואה לעולם של גבורה יהודית וניסים מופלאים. "לשמוע אנשים שעברו את כל אימי השואה מתארים איך נמלטו ברגע האחרון מ'רכבת המוות' או ניצלו בדרך למשרפות, ובאורח נס שיקמו את חייהם והקימו דור חדש – זה מרגש עד דמעות", היא אומרת.
המשימה שהציבה לעצמה רחל הושלמה בזמן. הניסיון שצברה הביא אותה להקים את 'המרכז לשימור ותיעוד', שמתמקד בעבודה מול תלמידי בתי-ספר ומכללות, ותדרוך התלמידים כיצד לתעד ניצולי שואה. "המרכז מעניק מידע איך לתעד", היא מסבירה. "אנחנו מתייחסים לסיפורים הללו כאל נכסי צאן ברזל, שאסור שיֵלכו מאיתנו ללא תיעוד. אני מתכוונת בעיקר לתיעוד הסייעתא דשמיא של כל ניצול וניצול. גם מי שהגיפו את התריס על העבר, בסתר ליבם רוצים לחשוף את הסיפורים. אם יוצרים אקלים נוח ומעודדים אותם, מזדהים עם הקושי הנפשי, ומסבירים את חשיבות התיעוד, אט-אט הסיפורים יוצאים".
שמעון קופפרשמידט. אירועי השואה יצאו לאור |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
