ההלכה קובעת שאם יש לאדם שדה הגובל בשדה של חברו, יש לשכן דין קדימה בקניית השדה. יתרה מזו, אף אם בעל השדה מכרו לאדם אחר, זכאי השכן להוציאו מידי הקונה, כי הוא נמכר שלא כדין. הדין הזה מכונה 'בר-מצרא', ולומדים אותו מהפסוק בפרשתנו: "ועשית הישר והטוב בעיני ה'".
ההלכה הזאת מלמדת אותנו כי יש קשר שייכות בין שתי חלקות שדה הסמוכות זו לזו, ולכן השכן קודם לכל אדם אחר. קשר כזה בין 'שכנים' קיים לא רק בשתי חלקות קרקע, אלא גם בעוד מישורים.
השפעה על שכנים
אנחנו מוצאים זאת במישור הזמן. השבת, למשל, משפיעה על 'שכנותיה' – הזמן הסמוך לשבת. בכניסת השבת יש 'תוספת שבת', שהיא ההוספה שמוסיפים מחול על הקודש. האדם נדרש לקבל את קדושת השבת זמן-מה קודם שהשבת עצמה נכנסת. וכמו-כן אנו מוסיפים זמן-מה אחרי צאת השבת, וגם כאן אנו מכלילים בתוך קדושת השבת את הזמן הסמוך לה בצאתה.
גם בבני-האדם קיימת ההשפעה ההדדית בין שכנים. הגמרא מספרת על משמרת של כוהנים שנענשה בגלל בת של אחת ממשפחות המשמרת שהמירה את דתה. שואלת הגמרא, וכי בגלל משפחה אחת מענישים את כל המשמרת? והגמרא עונה: "אוי לרשע אוי לשכנו, טוב לצדיק טוב לשכנו". אנו רואים אפוא ששכנים משפיעים זה על זה.
שני הקווים
מאמר חז"ל "אוי לרשע אוי לשכנו, טוב לצדיק טוב לשכנו" נושא בתוכו את שני קווי-העבודה – סור מרע ועשה טוב. 'אוי לרשע' מבטא את הצער שהאדם חש על החטאים, וזה עניין התשובה, שהאדם מצטער על הדברים השליליים שבו ובשכנו. לעומת זה, 'טוב לצדיק' מבטא את המעלה של המצוות והמעשים הטובים, וזה קו העבודה של 'ועשה טוב' – להרבות טוב ועשייה חיובית, מתוך שמחה.
בשני הקווים האלה יש השפעה על השכנים, אולם יש הבדל גדול ביניהם. ההשפעה של 'אוי לרשע' היא השפעה חיצונית בלבד, שכן כל עניין החטא הוא דבר חיצוני אצל יהודי, ואינו משקף את מהותו הפנימית. אולם 'טוב לצדיק' הוא דבר פנימי ומהותי, וזה גם דבר נצחי, שפעולתו בנפש האדם היא לעולם ועד.
אלול ואב
מובא בספר 'מגלה עמוקות' ש"אוי לרשע אוי לשכנו" ראשי-תיבות אלול. כאמור, 'אוי לרשע' זו העבודה של שבירת הרע ותחושת הצער על החטא, וזו העבודה של חודש אלול; אך מהו 'אוי לשכנו'?
הביאור הוא: הזוהר אומר שהחודשים ניסן, אייר וסיוון שייכים ליעקב. גם עשיו היה אמור לקבל שלושה חודשים – את תמוז, אב ואלול – אבל בפועל קיבל רק שני חודשים, ואילו אלול לא ניתן לו. אולם על-ידי העבודה של שבירת הרע בחודש אלול ('אוי לרשע') פועלים שיהיה גם 'אוי לשכנו', ונוטלים מעשיו גם את רובו של חודש אב, שכן חודש אלול משפיע גם על ימי אב, מלאחר תשעה באב ואילך, ועד שחודש אב כולו נעשה 'מנחם אב', עד ל'נחמו נחמו עמי', נחמה בכפליים.
(לקוטי שיחות כרך יט, עמ' 55) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
