חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:42 זריחה: 6:27 י"ח באלול התשע"ט, 18/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הפטרת מסעי / כתב אדמו"ר הזקן / גזירת ה'משקה' / עוד על חלום
תגובות והערות

נושאים נוספים
התקשרות 735 - כל המדורים ברצף
אכילה שממשיכה מלמעלה מהשתלשלות עד לגשמיות
הגאולה נמצאת בתוך התפילה והבקשה עבורה
על הזיכרון והשכחה
פרשת עקב
ועל כורחך אתה חי
סוף זמן קידוש לבנה / עלייה לקבר אחר שבע שנים
הפטרת מסעי / כתב אדמו"ר הזקן / גזירת ה'משקה' / עוד על חלום

הוספת פסוקי ראש-חודש להפטרת מסעי

בקובץ 'הערות הת' ואנ"ש' היוצא-לאור בבית חיינו1, טרח הת' ישראל שי' גרנובטר וסקר את כל הידוע מהוראות והנהגות הרבי בעניין אמירת ההפטרה בכל הפעמים שראש-חודש מנחם-אב חל בשבת-קודש.

מסקנתו היא, שיש לנהוג כפי ה'משנה אחרונה' ולא לומר את הפסוקים דשבת ראש-חודש אלא רק את הפטרת 'שמעו', כפי שנהג הרבי בפעם האחרונה שהיתה קביעות זו לפני ג' תמוז – בשנת תשמ"א.

אמנם יש להדגיש, שהנדפס בראשונה בקונטרס י"ב תמוז תש"י2 (וממנו בספר המנהגים3), לומר הפטרת 'שמעו', ללא הזכרת תוספת הפסוקים בסופו, הוא רק העתקת קטע מ'רשימת היומן', מה ששמע בשעתו מכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע4 ללא תוספת ומגרעת, ואין מזה ראיה לשלול הוספת הפסוקים הללו5.

ומה שנהג אחרת בשנת תשמ"א6, הרי הודיע בו ביום (אמנם רק לגבי פרט אחר, מה שהקדים ל'שמעו' את 'דברי ירמיהו') ש"אין זו הוראה לרבים"7. הקושי הגדול יותר, לכאורה, הוא מכך שבנפרד, לאחר מכן8, הכחיש בתוקף את מה שפרסמו (ביומן, ודנו בקבצים על כך) שהוסיף אז את הפסוקים הללו, והטעים כי למנהג חב"ד אין מפטירים 'השמים כסאי' אלא 'שמעו'9.

אך לפועל, דברים שמסר הרבי כ"הוראה לרבים" בשיחה מוגהת 10, להוסיף את הפסוקים הללו, תוקפם הוא כדבריו בקשר לספר המנהגים11 "דבר המו"ל בדפוס לרבים ולדורות", ולוּ רצה הרבי לשנותם לרבים – היה עושה גם זאת בשיחה מוגהת.

על כן ברור שיש להוסיף את הפסוקים הללו כפי ההוראה המוגהת, וההנהגה האחרת נשארת לנו ללימוד ולעיון בלבד, וה' יאיר עינינו.

____________________

1)    גיליון שעא, ש"פ מסעי תשס"ח עמ' 81 (חלק מהמקורות הובא להלן).

2)    ספר המאמרים תש"י עמ' 266.

3)    עמ' 33.

4)    יומן מוצש"ק, ט' מנ"א תר"ץ. נדפס במלואו ב'רשימות היומן' עמ' ז, ועם פענוחים בעמ' קנה.

5)    כדברי הרבי להרב שמואל זלמנוב (בשנת תשי"ד, 'ימי בראשית' עמ' 201 הערה 3) שאם ישאלוהו יענה שצריך לאומרם, אלא שכיוון שלא אמר לו זאת מו"ח בשעתו - אינו אומר זאת בעצמו ברבים (ובשנת תש"י אף הורה שלא לאומרם, שם עמ' 200). וכפי שהעתיק הרבי את רשימת היומן גם בשיחה דתשל"ד דלהלן.

6)    ומעניין שדווקא באותה שבת (שבה לא אמר מאומה מהפטרת ר"ח) דיבר על כך שאין לשלול לגמרי את הדעה השניה, כי גם היא 'דברי אלוקים חיים', והיא דעת הרמ"א, ש"יוצאים ביד רמ"א".

7)    שיחות קודש תשמ"א  ח"ד עמ' 283. וכמו בהפטרת פ' בראשית ופ' החודש ועוד, שבהן מנהג האדמו"ר (בקביעות) שונה מהמנהג לרבים.

8)    בשיחת ש"פ וארא תשמ"ב –  'התוועדויות' ח"ב עמ' 747. שם גם חזר על כך שאמירת 'דברי ירמיהו' אינה הוראה לרבים.

9)    ואולי חסר משהו ברשימת ההנחה, והכוונה כנ"ל הערה 5, כיוון שאדמו"ר מהוריי"צ לא אמר במפורש להוסיף זאת. וסוף סוף, גם זה 'מנהג חב"ד' – כרבים ממנהגי האדמו"ר שאינם הוראה לרבים (ראה ס' המנהגים עמ' 74).

10)  מאור ליום ועש"ק, ער"ח מנ"א תשל"ד, לקוטי שיחות כרך יג עמ' 278 (אז ובשנת תשל"ז אכן הוסיף את הפסוקים הללו).

11)  צילום כי"ק נדפס בס' 'מאוצר המלך' ח"א עמ' 362.

כתב אדמו"ר הזקן

יורשה לי להעלות עוד מקור (שכמדומני טרם הוזכר1) בקשר ל'כתב אדמו"ר הזקן':

במכתבו הכללי מיום 'בשם השם ה'תשמ"ב' (לקוטי שיחות כרך כד עמ' 584) מציע הרבי לכל אחד ואחת מבני-ישראל, קניית אות "בספר-התורה הכתובה כל אחד ואחד לפי דרכו. בכתב האשכנזים, או הספרדים, או דהאריז"ל וכו' " [ההדגשה שלי]. כאשר הכוונה בתיבת וכו' ברורה – כתב אדמו"ר הזקן,

והוא על-דרך 'מבצע בית מלא ספרים – יבנה וחכמיה' שהכריז הרבי (בשיחת ש"פ במדבר תשל"ד – לקוטי שיחות כרך יג עמ' 213) בלשון זו: "להשתדל שבכל בית יהי' ספרי קודש (על-כל-פנים חומש, תהלים, סידור תפילה וכו' [ההדגשה שלי. והכוונה כמובן לספר התניא], שגם זה מוסיף בשמירת הבית ואנשיו".

בשני העניינים, מכיוון שהדברים נאמרו ונכתבו לכלל-ישראל, ויועדו להפצה בחוגים רחבים ביותר, לא הודגש שם ע"י הרבי הנושא החב"די (למרות שגם הוא שייך לכלל-ישראל: בעניין ספר התניא – ידוע, ובעניין הכתב – מפורש כן באג"ק חט"ו עמ' שטז).

תודה להרה"ח ר' מענדל שי' ווכטר.

 הרב י. ש. גינזבורג, רב היישוב עומר

__________________

1)    בדיונים ב'התקשרות' גיליונות רלז, תט

עוד בדבר קידוש על יי"ש

בהמשך למה שנדפס בנושא בגיליון פרשת מטות (תשל"א עמ' 16):

בשנת ה'גזירה' על משקה (תשכ"ג) בחודש מנחם-אב, נכנס ל'יחידות' אחד החסידים, שהיה בגיל שבעים ויותר. בצאתו סיפר לי:

בעת ה'יחידות' שאלתי את הרבי: היות שזה כבר עשרות בשנים שהנני נוהג לקדש על יי"ש בשבת ביום, אך עכשיו, לאחר השיחה בנוגע ל'משקה', חוששני שאם אעשה קידוש בבית-הכנסת על יי"ש, הבחורים וכו' יזרקו עליי מגבות, והנני שואל מה לעשות.

אמר לי הרבי: אלה שיזרקו את המגבות – צודקים! (עד כאן דבריו).

הרי מפורש יוצא מפי כוהן גדול, שאפילו בגיל שבעים ומעלה אין רוח חכמים נוחה לקדש על יי"ש.

הרב יהודה לייב גרונר, ברוקלין נ.י.

הרבי בא בחלום1

בהמשך למה שהבאתם במדור 'ניצוצי רבי' גיליונות שביעי-של-פסח וש"פ קדושים (תשי"ח-י"ט) אודות עניין החלומות, רציתי למסור לכם מעשה פלאי ששמעתי מבעל המעשה בעצמו:

מספר הנגיד החסידי הרב לוי שי' מוצקין (ממלבורן, אוסטרליה):

לילה אחד חלמתי שהנני מתפלל מנחה במניין של הרבי בזאַל [=באולם] הקטן, ופתאום הרבי מסתובב אלי, ומראה לי בידו הק' על אברך אחד שהיה נוכח שם (שלפני שנים רבות למד עמי בכיתה אחת בישיבת 'אוהלי תורה'), ואמר לי הרבי: "מען דאַרף עם אַרויסהעלפן" [=צריך לעזור לו]. עד כאן החלום.

קמתי משנתי באמצע הלילה, ויהי לפלא בעיניי. האמת היא שכבר כמה וכמה שנים שלא היה לי שום קשר איתו, רק ידעתי שהוא שליח באיזה מקום, וחשבתי הלוא דבר הוא. מיד חיפשתי את מספר הטלפון שלו, והתקשרתי אליו. לא סיפרתי לו על החלום, רק דיברנו על דא ועל הא. אחר-כך שאלתיו איך המצב בפרנסה וכו', וענה שב"ה הכול בסדר. לחצתי עליו, ושאלתיו: האם אתה בטוח? ואז פרץ בבכי, וסיפר לי שלפני יומיים קיבל הודעה מהבנק, שלוקחים ממנו את ה'בית חב"ד'. שאלתיו בכמה כסף מדובר, ונקב בסכום (כמה עשרות אלפי דולרים), ומייד שלחתי לו את כל הכסף. עד כאן המעשה.

ר' זלמן וואסרמן, ברוקלין, נ.י.

________________

1)    וראה בעניין דמות הרבי בחלום ב'התקשרות' גיליונות: תרפא, תרפד, תרחצ.


   

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)