נושאים נוספים
	התקשרות 736 - כל המדורים ברצף
	שמיטת החובות – על-ידי הנהגה לפנים משורת הדין
	מתקיעת שופר באלול באים לחרדה דלעתיד לבוא
	שליחות המרכז לענייני חינוך
	פרשת ראה
	בן עשרים לרדוף
	קופות צדקה / הבטה בידיים ב'מאורי האש'
	הלכות ומנהגי חב"ד

מאת הרב יוסף שמחה גינזבורג

קופות-צדקה לא יעד מוגדר

בקשר לקופות-הצדקה, המופצות בתור "מבצע צדקה" נטו, ללא כיתוב למי מיועד הכסף, ידוע שהיו הוראות מהרבי על פרטיהן, ולעת-עתה ראיתי ביומן בית חיינו בקיץ תשל"ד¹ כדלהלן:

בש"פ קורח² – בקשר לקופות צדקה שמחלקים אמר, שכדאי שלא יכתבו שם בשביל מי הצדקה, כדי שאנשים לא יחשבו שמחלקים את זה כי ליובאוויטש רוצה לאסוף כסף, כי צריך לקיים "והייתם נקיים מה' ומישראל", ולכן לא יכתבו עליהן את שמו של מוסד כלשהו, אפילו לא של המוסד שדואג לעניינים אלו עצמם (=קופות צדקה), או שנותן את הקופה, וגם לא את הנושא שרוצים שיתנו צדקה בשבילו; וכן כדאי שעל הקופות יהיו ציורים של שאר המבצעים³, תפילין ומזוזה וספרים, כדי שעל-ידי שיראו את קופת הצדקה, זה יזכיר גם בנוגע לתפילין, מזוזה ותורה.

וביום שני, י"א בתמוז⁴: "כשנכנס [הרבי], מסר [הרה"ח] ר' לייבל ביסטריצקי קופת צדקה עם ציור של כל המבצעים. והרבי התחיל לומר משהו על זה, אלא שאז הבחין בסידור על הרצפה. הרבי התכופף, הרים את הסידור, מסרו ל[הרה"ח ר'] לייבל [גרונר] ונכנס מיד לחדרו (שמעתי שהרבי הגיה את סדר התמונות על הקופה)". מאחרים שמעתי, שגם הפתגם המופיע על המכסה, ואף ציון המקור שם, ניתנו על-ידי הרבי.

לכאורה זה עניין כללי השייך לכל העוסקים במבצעי-המצוות, ולכל לראש – לצעירי-אגודת-חב"ד ולבתי-חב"ד בארץ ובעולם.

אם ידועות למישהו הוראות נוספות או מפורטות יותר בנדון – כדאי לפרסמן, ושאכן כולם יֵדעו כיצד לקיים זאת כרצון הרבי.

______________

1)    של הרה"ח ר' י"מ הכהן שי' סוסובר, מזכרת מנישואי פלדמן-סוסובר, י"ד מנ"א תשס"ו.

2)    קטע זה נזכר שם בעמ' 40. כאן נעתק ע"פ הנחה פרטית של השיחה, שיחות קודש תשל"ד ח"ב עמ' 237 סעיף ח.

3)    שאר המבצעים שיסד הרבי אחר-כך: נש"ק, כשרות, טהרת המשפחה, אהבת-ישראל, אות בספר-תורה – נוספו גם הם מאוחר יותר על-גבי הקופות (וכן מופיעים שם 'תורה' ו'ספרי-קודש' כל אחד בפני עצמו).

4)    עמ' 42.

הבטה בידיים בברכת 'מאורי האש'

שאלה: האם בברכת 'בורא מאורי האש' צריך להביט ביד אחת או בשתי הידיים?

תשובה: בשולחן ערוך הבית-יוסף¹ נאמר: "נוהגים להסתכל בכפות הידיים ובציפורניים", והוסיף הרמ"א: "ויש לראות בציפורני יד ימין ² ולאחוז הכוס ביד שמאל. ויש לכפוף האצבעות לתוך היד, שאז רואה בציפורניים עם הכפות³ בבת אחת, ולא יראה פני האצבעות שבפנים" עכ"ל. והוסיפו האחרונים⁴: "ויש נוהגין לפשוט אחר-כך הד' אצבעות ולראות מאחריהם על הציפורניים", וזה בהתאם למנהג האריז"ל בשער הכוונות.

אמנם ב'סדר הבדלה' שבסידור אדמו"ר הזקן לא הזכיר שמביטים רק ביד ימין: "...ובשעת ברכת בורא מאורי האש צריך לאחוז הכוס בימינו, ואחר-כך יביט בציפורניים [=ייתכן גם – של שתי הידיים], ויחזור ויאחז הכוס בימינו בברכת הבדלה". אבל בקצות השלחן⁵ העתיק דברי הסידור, וכתב "יביט בד' ציפורניו [של ימין]". ולכאורה, זו היא ההוראה לרבים הלכה למעשה.

כשהרבי הבדיל ברבים: בשנים הראשונות נהג, שלאחר ברכת מאורי האש אחז את הכוס ביד שמאלו (את שפת הכוס אחז בראשי אצבעותיו), והביט באצבעות יד ימינו הק' לאור הנר. מתקופת תשכ"ז החל לנהוג, שלאחרי ברכת הגפן היה מניח את הכוס⁶, ומגביה בשתי ידיו את קופסת הבשמים, ומברך עליהם ומריחם ומניחם, וכשבירך 'מאורי האש' לא אחז מאומה⁷. ואז היה מביט לאור הנר בשתי ידיו ⁸.

_________________

1)    סי' רחצ ס"ג.

2)    וציין (בדרכי משה על הטור) מקורו מהזוהר פ' ויקהל דף רח ע"א.

3)    לכאורה אינו מתאים עם הנ"ל שרואים רק בכף ימין. ובשמירת שבת כהלכתה (פרק סא סעיף לה) כתב במקום "הכפות" - "כף היד". ואכן בשער הכוונות (נעתק ב'אבן השהם' סי' זה) כתב שהאריז"ל הביט רק ביד ימין, וגם שלא הביט באחורי האצבעות. וכן כתב המגן אברהם בסוף דבריו "לתוך היד", וכן משמע מלשון אדמו"ר הזקן בשו"ע.

4)    מגן אברהם ס"ק ה, שו"ע אדמו"ר הזקן ס"ו ומשנה ברורה ס"ק יא.

5)    סי' צו ס"ב.

6)    אולי פשוט מסיבה טכנית, שהיה קשה לו לאחוז את הכוס כך (ונפקא מינה לאחרים, שיש לנהוג בזה ככתוב בסידור) – הרב יוסף יצחק שי' אופן. ועכ"פ כיוון שבפרטים אלה לא הוציא את הרבים ידי חובתם, אין הכרח שהעניין דשינויים אלו שייך לרבים.

7)    הרב מ.א. שי' זליגסון, 'התקשרות' גיליון תט עמ' 17.

8)    מנהגי מלך עמ' 45, וכן ראה הרב אופן.