חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:42 זריחה: 6:08 י"ג בחשון התש"פ, 11/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הסוכה ככללות המצוות
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש, מעובד ע"י צ' לבנוני
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1137 - כל המדורים ברצף
מצטיידים בשמחה לכל השנה
יש חדש
הסוכה ככללות המצוות
שמחת-תורה
ערבה חבוטה
שמחה ממתקת
שמחה מקרבת
בשמחה יוצאים
והאתרוג גדל וגדל וגדל...
ספר-תורה להקפות?

מצוות סוכה היא המצווה הראשונה אחרי יום-הכיפורים, שבו התכפר עם-ישראל על כל שהיה בשנה שעברה. על-כן היא מצווה כללית לכל יהודי, והיא רומזת על כללות פעולתן של התורה והמצוות בנפש האדם ובעולם.

בסוכה שני מרכיבים מנוגדים לכאורה: מצד אחד אנו מצוּוים "תשבו בסוכות", "תשבו כעין תדורו" – יש לשבת בסוכה כשם שיושבים בדירה, וכל פעולות האדם צריכות להיות בסוכה. מצד שני היא חייבת להיות 'דירת עראי', ואם לאו – היא פסולה.

גשמיות ארעית

לכן חז"ל מכנים את הסוכה 'מצווה קלה', שכן בשבתו בסוכה אין האדם משנה במאומה מדרך חייו והתנהגותו. להפך, גדר המצווה הוא להתנהג כפי התנהגותו כל השנה, אלא שעליו לעשות את כל העיסוקים האלה בסוכה, ב'דירת העראי' שלו.

מהותה זו של הסוכה רומזת לאדם, שמצד אחד הוא נדרש לעסוק בצרכיו הגשמיים (אכילה, שתייה, שינה, השגת פרנסה וכו'), אולם עליו לראות בעיסוקים האלה עניין טפל וארעי, ואילו עסקו האמיתי הוא ענייני התורה והמצוות. עיקרון זה נרמז גם בפסוק: "וייבן לו בית, ולמקנהו עשה סוכות". לעצמו ולעיסוקיו הרוחניים נדרש האדם לבנות 'בית', היינו בית-קבע; ואילו ל'מקנהו', לקנייניו ולעיסוקיו הגשמיים – בעבורם הוא עושה 'סוכות', דירת עראי.

פסולת בלבד

ייחודה של מצוות הסוכה, שהפעולות הגשמיות השגרתיות נהפכות למצווה, כשהן מתקיימות בסוכה. בכך מצוות הסוכה שונה מכל המצוות, שבהן אנו עושים פעולות מיוחדות מפני ציווי ה', ואילו בסוכה אנו עושים את הפעולות השגרתיות שלנו, ודווקא העשייה הזאת היא המצווה.

כי זה עניינה העיקרי של הסוכה – להחדיר לתודעתו של האדם את ההכרה שכל העיסוקים הגשמיים אינם אלא עניין ארעי וטפל, ואילו העיקר בחייו של האדם הוא הרוחניות. עניין זה בא לידי ביטוי גם בהלכה שהסוכה לא צריכה להיעשות דווקא מדברים משובחים, אלא גם ב'פסולת דגן ויקב'. הדבר מלמדנו שהעניינים הגשמיים צריכים להיות בעיני האדם 'פסולת' בלבד.

לא לשם השכר

בדקוּת יותר אפשר ללמוד ממצוות סוכה שגם שכר המצוות הוא עניין טפל, וכוונתו של האדם צריכה להתמקד במצווה עצמה ולא בשכר שיקבל על קיומה. ההלכה היא, שאם יורד גשם בסוכה, על האדם לצאת ממנה, אך "כשיוצא מן הסוכה מכוח גשמים, אל יבעט ויֵצא, אלא יֵצא כנכנע".

אם האדם יוצא מהסוכה כשהוא 'מבעט', הדבר מעיד שכל כוונתו הייתה לשכר הסוכה, ועכשיו כשאין שכר בישיבה בה – הוא 'מבעט' בסוכה, שכן ללא השכר, שהוא בעיניו העיקר, שוב אין לו צורך בסוכה. עליו לצאת מהסוכה בהכנעה, בתחושת צער על שאין הוא יכול לקיים את המצווה, כי הוא משתוקק לעצם קיום המצווה, וגם כשאין שכר על קיומה, הוא רוצה במצווה עצמה.

(רשימות גיליון סב, כרך ג, עמ' 178)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)