חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:13 י"ט בחשון התש"פ, 17/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ארבע דפנות / תשלומין לשיעורים
בירורי הלכה ומנהג

נושאים נוספים
התקשרות גליון 745 - כל המדורים ברצף
'תיבות' התורה והתפילה מצילות ממבול הטרדות
לקרב את הגאולה על-ידי התורה
בוא אל ה'תיבה'
פרשת נח
ארבע דפנות / תשלומין לשיעורים
הלכות ומנהגי חב"ד

מאת הרב יוסף שמחה גינזבורג

ארבע דפנות מניין?

בספר המנהגים עמ' 65 נאמר: "בבניין הסוכה, מנהגנו לעשות ד' דפנות". ובהערה 3* שם צויין המקור לזה: "שו"ע או"ח סי' תר"ל סעיף ה בהגה. (שיחת יום ב' דחג הסוכות תשט"ז)"1.

זה לשון הרמ"א שם: "ונהגו עכשיו לעשות מחיצות שלימות, כי אין הכל בקיאין בדין המחיצות2. ומי שאין לו כדי צרכו למחיצות, עדיף אז לעשות שלוש מחיצות שלימות מארבע שאינן שלימות3". והכוונה להגבלות הנמנות שם (סעיפים ב-ה): שאם משתמשים בטפח שהוצב בפחות משלושה טפחים לדופן, אז צריך צורת-הפתח מעליו (אבל אם יש דופן של שבעה טפחים שלמים, אין צריך לזה), וצריך שתהיינה הפינות מחוברות כרגיל, ושלא יהיה "פרוץ מרובה על העומד", ושלא תהא פרצה גדולה מעשר אמות. אבל לא מצאתי שם שצריך ארבע מחיצות דווקא.

אלא אם נלמד זאת (לא מפסיקתו אלא) מלשונו, שהסדר הנהוג הוא שלכתחילה בונים ארבע דפנות, ורק כשאין אפשרות לכך, ויש שתי ברירות – לבנות ג' שלמות או ד' שאינן שלמות, מעדיפים את האפשרות הראשונה, שהיא יותר בטוחה מבחינת כשרות הסוכה. ולכן הוצג מנהג זה לא כפסיקת הרמ"א, המחייבת את כל אלו (עכ"פ האשכנזים) ש"יוצאים ביד רמ"א", אלא כמנהג חב"ד בלבד.

[יש מלקטים המביאים מקור לזה ממג"א (סי' תר"מ ס"ק יא) – אבל שם הוא רק ציון עובדה ותו לא: "בזמן הזה, שיש לנו סוכה עם ד' דפנות..." ודן איך יהיה הדין בימינו בקשר לישיבת סוכה לחתן.

וכן מהמשנה ברורה4 בשם הרי"ץ גיאת: "ובהלכות של ר' יצחק גיאות5 ראיתי שכתב גם-כן דלמצווה מן המובחר בעינן שיהיה ג' דפנות הסוכה סתומות מכל רוחותיה ולא יהיה מקום פתוח אלא מקום הפתח בלבד", עכ"ל. ולכאורה דבריו סותרין אלו את אלו, שפתח בג' דפנות וסיים בד' "ולא יהיה מקום פתוח, אלא מקום הפתח בלבד", אבל בפנים ההלכות שם מובאת הנהגה זו בשם רס"ג בקשר עם הפסיקה דלא כרבי שמעון, דאמר "ג' כהלכתן ורביעית אפילו טפח", ולדידן מסיק "וכל היכא דהויא סתומה מג' רוחותיה, טפי עדיף", ואינו מדבר אודות ארבע דפנות כלל].

_____________________

1)    בהנחת השיחה ('תורת מנחם - התוועדויות' כרך טו עמ' 46) מופיע רק איזכור של המנהג, ללא ציון מקור נוסף או הסבר.

2)    וציינו מקורו מכל-בו הל' סוכה סי' עא, בשם ה"ר פרץ בהגהות הסמ"ק סי' צג אות מא.

3)    וציינו מקורו ממהרי"ל הל' סוכות עמ' שס.

4)    סי' תרל ס"ק כח (על דברי הרמ"א הנ"ל).

5)    הל' סוכה ריש עמ' ק.

'תשלומין' לשיעורי תורה

באחת השיחות, אמר הרבי1 בנדון:

"בכלל, כאשר ישנם עניינים להשלמה – מצינו בדינים ומנהגים שני אופנים ממה להתחיל, ששני האופנים הם על-פי תורה, וישנן סברות לכאן ולכאן.

"אופן אחד הוא, לעשות תחילה את העניין ששייך עכשיו, ורק לאחר-מכן את העניין הבא כ'תשלומין'.

"על-דרך מה שמצינו בעניין התפילה, שתפילה יש לה את זמנה מתי מחוייבין בה, ואם לא התפלל את התפילה בזמן חיובה (מאיזו סיבה שתהיה2) – צריך להשלים זאת אחר-כך,

"ואז הדין הוא3, שתחילה עליו להתפלל את תפילת החובה, ואחר-כך את תפילת התשלומין. וכן הוא הדין גם בדיעבד ולעיכובא, שאם התפלל תחילה את תפילת התשלומין – עליו להתפלל שוב (לפי דעה אחת4).

"אבל ישנו גם אופן אחר בזה, שתחילה ישלים מה שהיה עליו לעשות קודם, ואחר-כך יעשה את המוטל עליו כעת.

"ועל-דרך מה שמוצאים את ההנהגה שמסר כ"ק מו"ח אדמו"ר (שאותה קיבל במסורת מאב לאב וכו') בנוגע לתשעה באב, שישנם עניינים שאסור לעשותם בבוקר, וצריך להשלימם לאחרי חצות היום בזמן תפילת המנחה – שישלימו תחילה את העניינים שהיו צריכים לעשות בתפילת שחרית בבוקר, ולאחר מכן – את העניינים השייכים למנחה5." עד כאן מהשיחה.

בפרקי התהילים דאלול

"... ומי שלא התחיל מיום שני דראש-חודש – יתחיל באותו היום שהוא עומד בו, ואת אשר החסיר ישלים..."6. משמע שיכול להתחיל את של היום עוד בטרם אמר את הפרקים החסרים, ולא כדלהלן בשיעורי חת"ת ובלקוטי-תורה.

בשיעורי חת"ת

במכתבו מיום ג' מנחם-אב תשט"ז7, כתב הרבי: "סדר השלמת שיעורי חת"ת – פשיטא אשר השיעור דאתמול קודם8, שהרי נכון לקיימם על הסדר, ולא ללמוד פ"ב [כנראה הכוונה: פרשה ב', דהיינו עליית 'שני' בחומש] קודם פ"א. וקל להבין".

בלימוד ה'לקוטי-תורה' השבועי

כך גם במכתבו מיום י"א ניסן ה'תשכ"ה9 כתב הרבי: "...'לקוטי תורה'10 כדאי ללמוד על הסדר, שאז [יש] תקווה שסוף-סוף וועט מען אָניאָגן [=ישיגו את השיעור ויגיעו לפרשת השבוע], מה-שאין-כן "חוב ישן" [=אם יהפוך את החסר ל'חוב ישן', קשה לדעת אם אכן ישלימנו אי-פעם]...".

בכל זאת, בעניין זה גופא ובמצב מיוחד11 של 'צבירת חוב גדול' מראש, הנה כאשר הורה הרבי (לראשונה?12) לאנ"ש על לימוד קבוע של [כל] ה'לקוטי-תורה' השבועי, בשיחת שבת פרשת וישב, מברכים-החודש טבת ה'תשט"ו13, אמר: "ילמדו בכל שבוע מאמרי השבוע, ועד השבוע דפרשת בראשית [הבעל"ט] – ימלאו לימוד המאמרים דהפרשיות דראשית השנה ועד עתה [=9 פרשיות]".

בשיעורי לימוד הרמב"ם 14

אודות הצטרפות ללימוד באמצע המחזור: "יתחילו מהשיעור היומי (כפי שנדפס ב'מורה שיעור') שאותו לומדים שאר הלומדים, כדי לאחד את כל הלומדים, ובמשך הזמן ישלימו את השיעורים שלפני-זה".

"ישלימו זאת במשך הזמן, לאט לאט, או באופן של זריזות, כל אחד ואחד לפי עניינו".

השלמת פרקים ממחזור קודם: ממכתב שכתב יהודי לכ"ק אדמו"ר: "בנוגע סדר הלימוד ברמב"ם ג' פרקים ליום, הנה במחזור הראשון חסרתי כמה וכמה ימי לימוד, ועתה אני לומד כבר במחזור שני, שאלתי היא בנוגע להפרקים שחסרתי במחזור ראשון, האם יש מקום להשלים אותם". הרבי ענה: "יש מקום להשלים אותם בדיעבד".

                                                                        *

נשמח לדעת אם יש הוראות נוספות בעניין זה, ובפרט בקשר ללימוד הרמב"ם.

__________________

1)    שיחת ש"פ בא ה'תשמ"א סעיף לו, הנחת הת' בלתי מוגה, תרגום מאידיש. (הדברים נאמרו כהקדמה לכמה עניינים שרצה הרבי להעלות בהתוועדות, חלקם מתאריך זה גופא וחלקם משבתות קודמות).

2)    בשו"ע אדמו"ר הזקן (סי' קח סי"א) פסק, שתקנת תשלומין היא רק על מי שהיה שוגג או אנוס, אבל גם מי שהיה מזיד יכול להתפלל אותה כנדבה, "אלא שאין לו עליה שכר תפלת מצוה, אלא שכר תפלת הרשות".

3)    טור ושו"ע (ודאדמו"ר הזקן) או"ח ר"ס קח.

4)    לדעה השניה, דין זה הוא רק אם גילה דעתו בפירוש [במעשה] שהשנייה היא לשם חובה והראשונה לשם תשלומין. ויש לחוש לדבריהם לחדש איזה דבר כשחוזר ומתפלל (שו"ע אדה"ז שם).

5)    'היום יום' ט' מנחם-אב.

6)    'קובץ מכתבים' שבסו"ס תהילים 'אהל יוסף יצחק' עמ' 208, מרשימת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע.

בסיום הדברים איתא "אבל לא יותר משלושה קאפיטלעך בכל יום", וכנראה הכוונה שלא ניתן לומר מראש את הפרקים של הימים הבאים.

7)    אגרת ד'תקצ"ג, אג"ק חי"ג עמ' שלא. לקוטי שיחות חי"ח עמ' 435. שערי הל' ומנהג או"ח ח"א עמ' קצא.

8)    עד"ז כתבו בחומשי 'חק לישראל' שצריך להשלים את השיעורים של הימים שעברו לא בשביל הימים הללו עצמם, שהרי "עבר זמנו – בטל קרבנו", אלא לשלימות השיעורים הבאים.

9)    אגרת י'תתקס"ו, אג"ק כג עמ' שסו. לקוטי שיחות חכ"ד עמ' 365.

10)  בשנת תשכ"ה [וראה גם להלן הערות שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת., שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת.] הורה הרבי ללמוד את ה'לקוטי תורה' [שהוא עיקר "פרשת-השבוע החסידית". ראה גם התוועדויות תשמ"ו ח"ב עמ' 96] על הפרשה בכל שבוע, ושאל אחד: כשאינו מספיק ללמוד הכל בשבוע אחד, האם ילמד בשבוע הבא את השייך לאותו שבוע וישלים את החסר בזמן הפנוי, או שימשיך ללמוד על הסדר מהשיעור של השבוע שעבר (הערת המו"ל שם).

11)  וכבר ציין שם המו"ל לאגרת ט'ז, אג"ק כרך הנ"ל עמ' תכד, למי שאינו יכול לעמוד בזה כלל: "יעשה ככל האפשר לו, ועיין תורה אור (צח,ג) ד"ה וכך (בחצאי-עיגול) דכיוון כו' [שאי אפשר לו, ועוסק כל מה שאפשר לו] ישלים לו כו' [הקב"ה... מה שצריך להשיג].

12)  אם-כי כבר היתה הוראה (עכ"פ פרטית) כזאת בדורות שעברו, ואפילו למי שאינו מבין – שיאמר זאת גם ללא הבנה כל-כך ('רשימות דברים' להרב חיטריק ז"ל, ח"א עמ' קס - הוראת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע להרה"ח ר' משה אליהו וולוסוב ז"ל).

13)  ס"ה, 'תורת מנחם – התוועדויות'  חי"ג עמ' 174, נדפס מוגה בלקוטי שיחות ח"כ עמ' 598 וח"ל עמ' 291 (וחבל שלא נעתק בס' 'שערי הל' ומנהג', בסימנים שמדברים על קריאת שמו"ת או בסמוך לשיעורי חת"ת). ולאחרונה (?) כהצעת 'החלטה טובה' לשלוחים, בכינוס השלוחים ה'תשנ"ב (ס' השיחות תשנ"ב ח"א ס"ע 112).

14)  מענות שנמסרו ע"י הרב מיכאל אהרן שי' זליגזאן.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)