כאשר ציווה הקב"ה את אברהם אבינו "לך-לך מארצך... אל הארץ אשר אראך", בירכו כמה וכמה ברכות. אחת הברכות היא: "ואברכה מברכיך". כלומר, כל מי שיברך את אברהם – יזכה שהקב"ה עצמו יברכנו.
מסופר בתלמוד הירושלמי שגוי אחד פגש את רבי ישמעאל ובירכו, אך רבי ישמעאל לא השיב לו ברכה, אלא אמר לו כי כבר נאמר "ומברכיך ברוך". מסבירים ה'תוספות', שבכך התכוון רבי ישמעאל לומר: "איני צריך להחזיר לך שלום, שברכתך כתובה בפסוק 'ואברכה מברכיך'".
למה לא השיב ברכה
רבי ישמעאל נמנע אפוא מלהשיב שלום לברכתו של הגוי, מכיוון שכבר קבע הקב"ה שכל המברך יהודי מתברך ממנו. אך מדוע הסתפק רבי ישמעאל באזכור הברכה שבירך הקב"ה ולא החזיר שלום לגוי? למה לא נהג כרבן יוחנן בן-זכאי, שהגמרא מעידה עליו "לא הקדימוֹ אדם שלום מעולם, ואפילו נכרי בשוק"?
אלא שבהתנהגותו זו ביקש רבי ישמעאל לבטא ברכה נפלאה ועליונה לאין-ערוך. ברכת שלום יכולה להיות 'מפני דרכי שלום', ואף אם זו ברכה אישית, אין היא אלא ברכה אנושית, שיהודי מברך את הגוי. לעומת זאת, הפסוק "ואברכה מברכיך" מבטא את ברכתו של הקב"ה עצמו, ברכתו של הבורא, ומובן שהיא נעלית לאין-ערוך מברכת האדם. רבי ישמעאל ביקש להעניק לגוי שבירכו את הברכה העליונה הזאת.
ברכה חיצונית
אולם אף-על-פי שגם הברכה שהקב"ה נותן לגוי היא ברכה עליונה ביותר, שבאה מהקב"ה עצמו, בכל-זאת יש הבדל בין הברכה שיהודי מקבל לברכה שמתברך בה לא-יהודי. הברכה הכוללת הכול היא ברכת כוהנים, שבה שלושה פסוקים. הפסוק הראשון שייך גם לגוי, אך שני הפסוקים האחרים שייכים רק לבני-ישראל.
בפסוק הראשון נאמר: "יברכך ה' וישמרך". פירוש הברכה בפשטות הוא: 'יברכך' – "שיתברכו נכסיך"; 'וישמרך' – "שלא יבואו עליך שודדים ליטול ממונך". זו ברכה העוסקת בעניינים חיצוניים בלבד, והיא באה מדרגה אלוקית חיצונית יותר. ברכה זו אמורה גם על אומות-העולם.
ברכה פנימית
למעלה מזה הן הברכות שבשני הפסוקים האחרים. שם מדובר על "יאר ה' פניו אליך" ו"יישא ה' פניו אליך". 'פניו' מלשון פנימיות, וזו ברכה שבאה מפנימיותו של הקב"ה. וכפי שאמרו חז"ל על הפסוק "יישא ה' פניו" – "וכי הקב"ה נושא פנים? אלא אמר הקב"ה וכי לא אשא פנים לישראל?!...". הרי שיש כאן 'משוא פנים', במובן החיובי, לעם-ישראל.
נמצא שגם בברכה שהקב"ה נותן לגוי שמברך יהודי מודגשת מעלתו של עם-ישראל, שהרי ברכתו של הגוי באה מכוח הברכה "ברוך תהיה מכל העמים". משמעותה של הברכה היא, שאותו גוי יזכה להיות מאלו שיסייעו לעם-ישראל, בבחינת "ועמדו זרים ורעו צאנכם", כפי שיהיה בשלמות בזמן הגאולה האמיתית והשלמה.
(תורת מנחם כרך כד, עמ' 190) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
