עוד על אנ"ש בבית-כנסת מנוסח אחר
א. ב'התקשרות' פ' תולדות (גיליון תשמ"ט), בבירור בכותרת 'אנ"ש בבית-כנסת אחר', שאלה ב', הובא מענה הרבי למתפלל בבית-כנסת שמנהגם שלא לומר תחנון כשאנחנו כן נוהגים לאומרו: "מובן שההנהגה בבליטות – ברובא דרובא, אינה רצויה". ונתפרש שם, שהכוונה היא לומר וידוי ללא הכאה על החזה, ונפילת אפים ללא ישיבה וכיסוי הפנים, אם אכן יש באמירת התחנון לכל פרטיה ודקדוקיה משום "בליטה".
והעירנו הרה"ח ר' יעקב שי' הלוי הורוביץ, משפיע דקהילת חב"ד ראשון לציון, שהן העדיפות הראשונה כשבאים בשאלה זאת והן הפירוש הפשוט ביותר לדברי הרבי הם – לעבור לפינה צדדית או לחדר שני וכיו"ב ולומר תחנון שם (ולא להימנע, על-כל-פנים במידת האפשר, מההנהגות הנ"ל, שהן מהותיות לתחנון).
ב. כבר נתבאר, לאור מנהגנו "שלא להרבות בקדישים", שאין ל'חיוב' חסיד חב"ד לומר את הקדיש שאחרי שיר-של-יום בחודש אלול ובכל ראש-חודש, ודי בקדיש האחרון שלאחריו (אחרי 'לדוד אורי' בכל חודש אלול, ואחרי 'ברכי נפשי' בראש-חודש בשאר החודשים). כיוצא בזה, לא יאמר את הקדיש שאחרי 'למנצח בנגינות' (או מזמורים אחרים הנאמרים למנהג הספרדים) במנחה ו'שיר המעלות' בערבית, אלא רק את הקדיש שאחרי 'עלינו' בתפילות אלו.
ג. יש להוסיף, שאין לו לומר גם את הקדיש שלאחרי 'אנעים זמירות', כיוון שאדמו"ר הזקן פוסק כהדעה1 שאין אומרים קדיש אחרי פסוקים מלוקטים אלא דווקא אחרי מזמור שלם (ולכן התקין לומר 'שיר המעלות' שלם לפני קדיש וברכו שקודם תפילת ערבית)2. מקור זה נשמט מהדיון בנושא קדיש זה בגיליון תק"צ עמ' 18.
הרב יוסף שמחה גינזבורג, עומר
___________________________
1) שערי אפרים שער י, בפתחי שערים ס"ק מג.
2) 'פסקי הסידור' להגרא"ח נאה ז"ל אות סה, 'הגהות [של הרבי] לסידור רבנו הזקן' (הוצאת קה"ת, ברוקלין תשס"ז), עמ' סט. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
