להאיר בחוץ
את נרות החנוכה מדליקים על פתח הבית מבחוץ. ללמדנו, שאסור ליהודי להסתפק בכך שביתו מאיר ב'נר מצווה ותורה אור', אלא תפקידו לפעול שהאור הזה יאיר גם בחוץ, גם ברשות הרבים.
(לקוטי שיחות)
זוכה לתלמידי-חכמים
"הרגיל בהדלקת נר חנוכה זוכה לבנים תלמידי-חכמים" (שבת כג,ד). היוונים רצו להשכיח את התורה, ולכן הרגיל בנר חנוכה, שהוא זכר לנס ההצלה מגזֵרת היוונים - זוכה לבנים תלמידי-חכמים.
(ליקוטי לוי-יצחק)
היוונים כחושך
"וחושך על פני תהום – זו מלכות יוון" (בראשית רבה). לכן כשנגאלו וניצחו את היוונים נעשה הנס על-ידי נרות וקבעו יום-טוב של חנוכה.
(שפת אמת)
לא להתפעל מהחושך
הדלקת הנרות היא בזמן של שקיעת החמה. גם כששרויים בחושך כפול ומכופל אסור להתפעל מהחושך שברחוב, אלא יש להאיר מהבית לעבר הרחוב, להראות לכול שאצל עם-ישראל האור זורח בגלוי, ובכוחו לגרש את חושך העולם ולגבור עליו.
(לקוטי שיחות)
ניסים בלילה
זמן ההדלקה הוא "משתשקע החמה". היום מסמל את הנהגת העולם הטבעי, ואילו הלילה מסמל את ההנהגה שמעל הטבע. לכן זמן הלילה מסוגל יותר לעשיית נסים. את נרות החנוכה, שמסמלים את הנס, מדליקים בזמן שמתחיל להחשיך.
(המהר"ל)
היישר לשיא
בהלכות חנוכה כותבים מיד את דין ההדלקה של 'מהדרין מן המהדרין', ולא כותבים תחילה את הדין הפשוט. משום שבחנוכה אפשר להגיע למדרגות גבוהות אף שלא על-פי הסדר הרגיל והטבעי; אפשר לדלג ישר לבחינות הגבוהות של 'מהדרין מן המהדרין'.
(רבי אברהם-מרדכי מגור)
מוסיף והולך
בכל יום מימי החנוכה מדליקים עוד נר. אמנם בתחילה מדליקים נר אחד בלבד, אבל אין מסתפקים בכך, אלא צריכים להעלות בקודש בכל יום ויום. כל יום מביא עמו עוד אור.
(הרבי מליובאוויטש)
כוח מהתורה
"מאי חנוכה? דתנו רבנן" (שבת כא). מהותו של חנוכה היא "דתנו רבנן": את הכוח לעמוד איתן נגד צוררינו אנו מקבלים משלהבת הקודש שהדלקנו, מהתורה ומצוות.
(רבי מאיר שפירא) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
