במבט ראשון זה נראה שיעור תורה שגרתי. הרב מימון רטבי מוסר שיעור בפנימיות התורה, מגיב על כל דבר המתרחש בחדר, מבחין מיד אם תלמיד מאבד את הקשב והריכוז. אלא שהרב רטבי אינו רואה את תלמידיו, בהיותו עיוור מלידה.
אין אצלו רגע דל. הוא לומד, מלמד, כותב. סלון ביתו עמוס להתפקע בספרי קודש רגילים לחלוטין. זר כי יזדמן לביתו לא יעלה על דעתו שבעל-הבית אינו רואה. מבט מעמיק יותר יגלה אבזרים שבלעדיהם חייו של עיוור אינם חיים. "אם הילל מחייב את העניים ורבי טרפון את העשירים, המחשב מחייב את העיוורים", אומר הרב רטבי בחיוך. "בימינו, בעידן המחשב, אין מניעה לעיוור ללמוד תורה".
המחשב כעיניים
לרשותו עומדות תוכנות המאפשרות לו גישה למאגרי הספרים הממוחשבים. באמצעותם הוא מכין את שיעוריו ומפיץ תורה. "אלה תוכנות יקרות ומסובכות להפעלה, אבל הן מאור-עיניי", הוא אומר. כשהוא מבקש ללמוד ספר כלשהו, הוא מכניס את התקליטור המתאים בכונן, וטקסט הספר מתורגם לכתב ברייל שמופיע על צג-מגע מיוחד.
הוא נולד במשפחה חרדית בצרפת. בגיל שמונה נכנס לבית חינוך עיוורים בפריז, כדי לקנות כלים שיאפשרו לו לתפקד. הוריו הודיעו להנהלת בית הספר כי מטעמי כשרות, לא יאכל בנם בבית-הספר עם התלמידים. מדי יום ביומו הביא בתיקו ארוחת צהריים כשרה למהדרין. כשבגר, עבר ללמוד בישיבת אורסיי שליד פריס, בראשות רבי יהודה לאון אשכנזי.
רחש ההעתקות
בישיבה העמיק דעת וקנה חכמה וחש כמיהה לעלות לארץ-ישראל. כשעלה רבו לארץ, עלה עמו גם-כן. לאחר נישואיו הוסיף ללמוד עד שהחלו להגיע הגלים הגדולים של העלייה הראשונה מצרפת. הוא נעשה מורה ליהדות במוסד של הסוכנות היהודית לעולים מצרפת, והפתיע את התלמידים והמורים כששמע באוזניו מה שפיקחים אינם מצליחים לראות בעיניים. למשל, את דפדופי הספרים מתחת לשולחן שמהם ניסו להעתיק בבחינות, או את רחש העברת הפתקאות בין נבחן לחברו.
לאחר מכן עבר ללמד אצל הרב סבתו במצפה יריחו, עד שהכיר את המקובל רבי מרדכי עטיה, והחל ללמוד אצלו בישיבת 'נהר שלום'. שם פגש את הרב בניהו שמואלי, שבישיבתו הוא לומד ומלמד.
'רואה' את הקדושה
את רוב זמנו הוא מבלה בישיבה. סדר יומו מתחיל באשמורת הבוקר, כשהתלמידים באים לביתו, ללימוד של לפנות בוקר, לפני תפילת ותיקין. בשעות המעטות שהוא שוהה בביתו הוא מוקף תלמידים הבאים להתחזק, והוא גם בתרגום ספרים ובכתיבת ספרים. את שעות הפנאי המעטות שיש לו ממלאים בניו ובנותיו, חתניו וכלותיו, ונכדיו הרבים.
את חנוכה הוא אוהב במיוחד. "הפיקחים רואים רק את האור הפיזי. עיוור יש לו ראייה פנימית מיוחדת, שאין לכל אחד. אני מרגיש ממש בחוש שהזמן שבו הנרות דולקים הוא זמן טוב יותר, מלא קדושה יותר. אני 'רואה' את הנרות בראייה פנימית יותר ולראייה כזאת אין תחליף", הוא אומר, וכמעט אמרנו בעיניים נוצצות.
הרב רטבי: "בעידן המחשב, אין מניעה לעיוור ללמוד" | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
