נושאים נוספים
	התקשרות גליון 762 - כל המדורים ברצף
	עשיותיו של האדם צריכות להיות "לשמי"
	לראות שתכלית הגלות היא הגאולה
	על קרנות וקופות גמילות חסדים
	פרשת תרומה
	"כאילו הם עוסקין בבניין הבית"
	פרק הרבנית נ"ע
	הלכות ומנהגי חב"ד

"אם כסף תלווה", שנאמר בפרשה הקודמת, מוביל לעיסוק בקרנות גמ"ח שהרבי ייסד או תמך בהקמתן * מ"קרן גמ"ח שלי", במסגרת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, ועד גמ"ח לביסוס שכונות יהודיות בחו"ל * הרבי מעניק הלוואות לשלוחים בעקבות לחץ החובות המעיק עליהם * וגם: סיפור הקמת הגמ"ח בצפת

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

על קרן הגמ"ח של הרבי, במסגרת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, אנו למדים ממכתבו של הרבי בי"ג כסלו תשט"ו (אגרות קודש כרך י, עמ' קמ): "בשאלתו אודות צדקת מספר ימי השנה הרי יכניסום בקרן גמ"ח שלי הנמצא לעת עתה על-ידי אגודת-חב"ד".

גמ"ח לביסוס שכונות יהודיות

בכ"א שבט תשל"ד כותב הרבי למו"ה אברהם מאלצבערג (אגרות קודש כרך כט, עמ' צא): "מהיר . . והזכות הגדולה כל כך של ייסוד קופות גמ"ח תעמוד לכם" (הדברים תורגמו מאידיש).

לאחת מהנהלות הגמ"חים בשכונת קראון הייטס (נספח ב'אוצר המלך' כרך א, עמ' 132) כתב הרבי:

ובוודאי אשר, מתאים להמצב המיוחד בכל מקום ועל-פי פסק דין חכמינו זכרונם לברכה עניי שכניו ועירך קודמין (כולל עשירים אשר באותה שעה עניים הם),

תהיה שימת לב הדרושה ומתאימה לחשיבות העניין וגודלו לנתינת גמ"ח שמטרתן והתוצאות שלהן הוא – ביסוס השכונות בהן בני-ישראל דרים (דירה כדבעי – היינו ביחד עם בית הכנסת ובית המדרש ומוסדות חינוך הכשר ומוסדות גמ"ח), ביסוס אמיתי היינו הכולל גם שיפור והתפשטות בכמות ובאיכות.

"חבר במוסד של חסד"

בשיחה המיוחדת על שלילת תופעת ההגירה משכונות יהודיות בארצות הברית, שאותה הגיה הרבי ונדפסה בשעתו ב'הפרדס' (ומשם גם בלקוטי שיחות כרך ו, הוספות לפרשת משפטים עמ' 354), מתבטא הרבי:

מלבד כל הנזכר לעיל הרי הגירה זו משכונה לשכונה נוגעת למעמדם ומצבם הרוחני של היהודים המהגרים עצמם ועוד יותר לבניהם ולבנותיהם.

וכל כך למה?

כי במשך התיישבותם והיאחזם באיזו שכונה, הרי כל אחד ואחד היה בסביבה יהודית מסויימת: השתייך לחברה זו או אחרת של תלמוד תורה ברבים, השתתף בשיעור קבוע של תורה – חברת משניות, ש"ס וכדומה. היה חי ופעיל בבית הכנסת הקבוע שלו. נוסף על היותו חבר במוסד צדקה או חסד... אבל במקום מגורו החדש תוגרע ותחסר לו נחלה קדושה זו על כל פנים עד שיסתגל לסביבה החדשה, וחבלי קליטה – דורשים זמן ומרץ ולא תמיד קלים ומצליחים הם...

בחודש מנחם אב תשמ"ו חולל ספר תורה על-ידי אינשי דלא מעלי בבית כנסת חב"ד בשכונת גבעת שאול בירושלים. הרבי כתב שורת הוראות וביניהן (היכל מנחם כרך ב עמ' מא): "ייסוד קרן גמילות חסדים בבית הכנסת ומה טוב נתינת גמ"ח הראשונה בפועל באותו היום [=בבית הכנסת]".

עזר לשלוחים מקרנות ציבור

בהתוועדות שבת קודש פרשת חיי שרה תשמ"ח הכריז הרבי על הענקת מענקים מיוחדים לשלוחים וכן נתינת גמ"ח לתשלום חובותיהם.

בהמשך לכך, כתב הרבי שורת הנחיות למזכירות ('מאוצר המלך' כרך ב עמ' 70):

המדובר על דבר העזר על-ידי מענק והלוואה – היה מילתא בטעמא שהזמן גרמא וכפי שנתבאר בעת ההתוועדות והדיבור על דבר זה:

היות שהשלוחים שי' הצליחו ומתוך עבודתם במסירות ויצליחו בעזרת ה' עוד יותר ויותר אבל מאידך גיסא – לחץ החובות פוגע במנוחת הנפש שלהם, ונוסף על זה – כמה מהם מוכרחים לתת מזמנם ומרצם לתשלום החובות (ובפרט אלה הנחוצים ביותר),

לכן יקבלו בעזרת ה' – על-פי אישור רשמי של רואה חשבון רשמי (כי העזר הוא מכספי ציבור וקרנות שלו, ואין לקחתם אלא על-פי שולחן ערוך) – העזר הנ"ל.

ע"פ הנ"ל מובן שהמדובר הוא בשלוחים (ולא במוסדות וכיוצא בזה) בחובות ודעפיציט המבלבלים עתה (ולא באלה שלפני כמה שנים, או של קניית בניינים וכיוצא בזה).

וכיוון שדורשים דווקא דיוק בפרטיות ודווקא ממני בעצמי וכו', יגבילו החובות לשנות: ערב שמיטה, שמיטה והקהל [תשמ"ו-ח] עד סופה כשיגיע זמן החובות בפועל... [וראה שם עמ' 71, המשך לזה].

מייסד קרן גמ"ח בצפת

בי"ג אייר תשל"ד נפתחה על-ידי בית-הכנסת חב"ד בצפת קרן גמ"ח בשם 'קרן ישראל אריה לייב', על שמו של אחי הרבי ז"ל (כל הבא להלן על-פי 'תשורה', קריית חב"ד צפת, כ"ה טבת תשס"ט, עמ' 176-178).

ומעשה שהיה כך היה:

בחודש מרחשוון תשל"ד, שהה הגה"ח הרב אריה לייב קפלן בחצר הרבי, לאחר שכמה חודשים קודם לכן נשלח לצפת על-ידי הרבי לייסד ולפתח את הקהילה החב"דית בעיר. באותו ביקור נצטווה לייסד קופת גמילות חסדים (בדיווח הרב קפלן נאמר: "היות והציעו ממזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א", ובמכתב הר"א וולף: "הרחמ"א שי' [חדקוב] אמר לו שכ"ק אד"ש עומד לייסד גמ"ח בצפת").

הענקת השם של אחי הרבי הוצעה על-ידי הרב קפלן לרבי (בי"ח שבט, וכן במכתב למזכירות מיום י"ט שבט), ובח' ניסן של אותה שנה מדווח הרב קפלן לרבי: "מה שהתעכב עניין זה עד עתה: לאחרי ההסכמה בנוגע להשם צריכים לעשות חותמת מיוחדת... להכניס את התקנות עם החותמת למשרד הפנים... להדפיס התקנות בעיתון ולהמתין זמן מסויים, ואחר כך נכנס הגמ"ח בתקפו".

בט' אייר תשל"ד כותב הרב חדקוב לרב קפלן: "לאחר שזה מזמן שאישרנו הצעתו על דבר כינוי שם הגמ"ח שבצפת, נא להודיענו אם בא כבר הדבר לפועל, הקיים כבר הגמ"ח, ולשלוח לנו איזה טופסים מהגיליונות – סטיישאנערי [=נייר המכתבים], והעתק התקנון המאושר, באם יש כבר בזה".

לפי מה שנמסר לרב קפלן נראה כי בראשית הדברים אמורה היתה מזכירות כ"ק אדמו"ר לשלוח סכום כסף. ואמנם, לאור אותו מכתב מט' אייר, מדווח הרב קפלן בי"ג אייר:

"כמה אברכים נדבו כסף היום לגמ"ח שעל שמו באופן שהיום נפתח הגמ"ח בשעה טובה ומוצלחת, אף שהכסף ממזכירות כ"ק אד"ש טרם הגיע".

בי"ב מנחם אב תשל"ד משגר הרב חדקוב מכתב לרב קפלן ובו התייחסויות מפורטות מהערות הרבי לתקנון הגמ"ח, כאשר בשולי המכתב בקשה לזירוז, כדי ש"יוכל הגמ"ח להתחיל כבר בפעולות ממשיות".

ושוב משגרת המזכירות מכתב בכ"ג באדר תשל"ה, ובהמשך לו גם מכתב בי"א סיוון תשל"ה [העתק המכתב מועתק בזה], ובו נכתב:

מצורף בזה העתק מכתבו מכ"ג אדר תשל"ה, ונא להודיענו בהקדם:

א. מהנעשה בהמשך למכתב הנ"ל.

ב. הנעשה בהגמ"ח הזה בכלל...

בתשובה, כתב הרב קפלן בי"ט סיוון תשל"ה: