"מה רצונכם?", שאל הרב את שני אנשי-העסקים שהתייצבו לפניו.
"פיתחנו יחד מוצר חדש, ואנחנו מבקשים לערוך לנו הסכם שיבטיח את חלקו של כל אחד ואחד מאיתנו", השיבו השניים.
הרב יצחק-יואל רפאלוביץ', רב העיר קרמנצ'וג שבאוקראינה, התפרסם במומחיותו הגדולה בדיני ממונות, וממנה הייתה פרנסתו. רבים באו אליו לדון בדיני-תורה סבוכים או כדי שיערוך בעבורם הסכמים על-פי התורה.
הוא הכין לשניים חוזה מפורט, ודרש מכל אחד ואחד להפקיד סכום של אלף רובל, כדי שאם אחד הצדדים יפר את ההסכם, יימסר הסכום לצד הנפגע. יצאו השניים מרוצים ובידם הסכם כתוב וחתום.
כמה שנים נשמר ההסכם בקפדנות. יום אחד התברר לאחד הסוחרים כי חברו מפר את החוזה. מיהר האיש אל הרב, ולאחר שבירר הרב כי אמת הדבר, הוציא מארונו את אלפיים הרובלים של הפיקדון ומסרם לסוחר הנפגע, כפי שנקבע בהסכם.
כאן התחיל העניין להסתבך. על-פי חוקי המדינה היה אסור לרב לפסוק בסכסוכים מעל סכום מסוים. אלפיים רובלים היו מעל הסכום הזה. הסוחר השני, שכעס על הרב, ניצל זאת והגיש תביעה נגדו.
הרב זומן למשפט בעיר הבירה פטרבורג. עד המשפט נאסר עליו לדון בדיני ממונות. בכך נשלל מקור מחייתו ופרנסתו.
בתוך כך התרגשה עליו צרה שלישית. אשתו, שעמדה לקראת סוף הריונה, הפסיקה לפתע לחוש את תנועות העובר. הרופאים קבעו כי העובר מת, וכי יש לנתחה בהקדם ולהוציא את העובר המת.
בצר לו החליט הרב רפאלוביץ' לנסוע בדחיפות אל רבו, המהר"ש (רבי שמואל) מליובאוויטש, ולבקש את עצתו וברכתו.
עייף ויגע הגיע הרב רפאלוביץ' לליובאוויטש ביום רביעי בשבוע, וביקש להיכנס בהקדם אל הרבי. למזלו, התאפשרה לו הכניסה באותו יום, אולם כשנכנס ורצה לספר את סיפורו, עצרו הרבי. "ר' יצחק-יואל", אמר הרבי, "מדוע אתה ממהר כל-כך? הלוא ממילא תישאר כאן לשבת. אחרי השבת נדבר על בעיותיך".
הרב רפאלוביץ' הופתע מאוד מדברי הרבי, אך קיבלם באהבה. אכן, הרבי צודק. המשפט יהיה רק בשבוע הבא, למה לי אפוא למהר, חשב.
שבת בליובאוויטש. הרבי אומר דברי חסידות עמוקים. לאחר ה'מאמר', זקנים וצעירים משננים אותו בעזרת ה'חוזרים', בעלי הכישרון היודעים לחזור על-פה את דברי הרבי.
גם הרב רפאלוביץ' נכח בעת אמירת ה'מאמר', אולם דאגותיו הטרידוהו כל-כך, עד שלא היה מסוגל להתרכז. לכן ויתר גם על הניסיון לשנן את ה'מאמר' בעת ה'חזרה'.
במוצאי השבת מיהר להיכנס אל הרבי. "האם יודע אתה את המאמר שנאמר בשבת?", שאל הרבי. הרב נאלץ להשיב בשלילה. "אם-כן, לך ולמד את ה'מאמר', וכשתדע אותו על בוריו היכנס אליי שוב", פסק הרבי.
נרעש יצא הרב מאת הרבי. כל הלילה שינן את ה'מאמר' עד שידעו היטב. בבוקר נכנס בשלישית אל הרבי. הפעם הקשיב הרבי למצוקותיו, ובירכו בהצלחה רבה הן במשפט הן בפרנסה. אשר לאשתו, הורה הרבי שלא לנתחה והבטיח כי הילד ייוולד חי, בריא ושלם.
מאושש מברכתו המפורשת של הרבי שיגר מברק לאשתו שלא לעשות את הניתוח, והוא עצמו יצא מיד לפטרבורג, להתכונן למשפטו. הוא התארח אצל אחד מידידיו, וזה הרהר במצב ופתאום קרא: "יש לי רעיון!".
מדי בוקר בבוקרו הייתה עוברת בין הבתים מחלקת החלב. אותה חלבנית הייתה מביאה חלב לבית הידיד וגם לביתו של השופט, שהיה אמור לשפוט את הרב. בבוקר, כשבאה החלבנית לבית הידיד, שמעה בבית זעקות שבר ובכיות. לשאלתה, סיפרו לה על 'קרוב משפחתם' שהוא חף מפשע ועומד למשפט. אמרה החלבנית: "הלוא אני מגיעה גם לביתו של השופט, אנסה לעזור שם".
בבואה לבית השופט החלה לבכות, עד שבקושי רב הצליחה אשת השופט להרגיעה. לשאלתה, סיפרה כי 'קרוב משפחתה', אדם ישר והגון, אמור מחר להישפט אצל בעלה, והוא חף מכל אשמה. מיהרה אשת השופט לקרוא לבעלה, וזה שמע את הסיפור מפי החלבנית המתייפחת. הוא הרגיע אותה והבטיח לסדר את העניין.
עניינו של הרב היה הראשון בסדר הדיונים, אך השופט העלה לדיון עניינים אחרים ושוב ושוב דחה את הדיון הזה. בהפסקה, בעברו ליד נציגי התביעה, סינן השופט לעברם: "האינכם יודעים באיזה עניין הסתבכתם?!". התובעים נבהלו והחליטו להתכנס להתייעצות. הם ידעו כי השופט נוהג להאריך בהפסקה יותר מהזמן המוקצב, ועל-כן התירו לעצמם להאריך בהתייעצות.
אך הפעם התייצב השופט לדיון בדיוק בזמן. הוא הכריז: "רפאלוביץ'!", והתובעים לא נכחו באולם. לפיכך הורה השופט לסגור את התיק ולנקות את הנאשם מכל אשמה...
הרב רפאלוביץ' חזר לביתו שמח. גם רישיונו לדון בדיני ממונות הושב לו. עתה לא היה לו אלא להמתין למילוי ברכתו השלישית של הרבי. ואכן, כעבור זמן קצר ילדה רעייתו תינוק בריא ושלם, לעיניהם המשתאות של הרופאים.
(לרגל יום הולדת המהר"ש, ב' באייר) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
