שאלה: היכן צריך לעמוד שליח הציבור בשעת התפילה בבית-הכנסת?
תשובה: הרמב"ם כותב: "ומעמידין בימה בבית-הכנסת כדי שיעלה עליה הקורא בתורה, או מי שהוא אומר לעם דברי כיבושין – כדי שישמעו כולם". כך נהגו בכל תפוצות ישראל, שהבימה לקריאת התורה היא באמצע בית-הכנסת, ומשתדלים שתהיה מוגבהת.
אולם לעניין תפילה אמרו בגמרא: אל יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל, שנאמר (תהילים קל,א): "ממעמקים קראתיך ה'". בזמן חז"ל היה שליח הציבור "יורד [מעל הבימה, ועובר] לפני התיבה". על-פי כמה מפרשים, וכן משמע מהרמב"ם, הכוונה ב'תיבה' לארגז שהכניסו בו ספר-תורה אחד, כדי שיעמוד הש"ץ ויתפלל לפניו (לכן היה מנהג ישן בכמה קהילות אשכנזיות, שמקום הש"ץ נמוך משל שאר המתפללים).
עם זה, אצל הספרדים המנהג קבוע זה דורות רבים שהש"ץ עומד על הבימה במרכז בית-הכנסת, וזאת על-פי דעת הפוסקים, שאם כוונתו להשמיע היטב לציבור, מותר להתפלל במקום גבוה, ובייחוד כשהיא 'רשות בפני עצמה'.
אצל האשכנזים הש"ץ עומד בדרך-כלל סמוך לארון-הקודש, מצד ימין (ולא באמצע, משום הכנעה). רק כשהציבור גדול וקולו של הש"ץ נמוך ואין שומעים אותו היטב, נהגו להעמידו על הבימה.
מקורות: ברכות י,ב. סוכה נא,ב. תענית כג,ב. רמב"ם הל' תפילה פ"ה ה"ו-ז ופי"א ה"ג, ונו"כ. שו"ע או"ח סי' צ ס"א-ב ונו"כ, וילקוט יוסף שם. שו"ת: אגרות משה או"ח ח"ב סי' כו,כח, וח"ג סי' י. מנחת יצחק ח"ג סי' ח. ציץ אליעזר חלק י סי' כב. פסקי תשובות סי' צ ס"ק ב וסימן קנ ס"ק יג,יז וש"נ. מנהג ישראל תורה סי' קנ יג-טז. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
