הקב"ה מצווה את עם-ישראל: "שום תשים עליך מלך". המצווה היא על עם-ישראל, אבל מכיוון שאי-אפשר לקיים את המצווה בלי שיהיה מי שיקבל עליו להיות מלך, נמצא שגם המלך משתתף בקיום המצווה ומאפשר את קיומה.
לאור זה נדרש ביאור על מאמר שאמר הבעש"ט לנשיאי ישראל: "אתם, נשיאי ישראל, שמניחים הצידה את תורתכם ועבודתכם בשביל טובת הרבים (ונשאלת השאלה) – מה יהיה עמכם? על כך נאמר 'קומי אורי כי בא אורך' – שיאיר לא רק האור הכללי אלא גם האור הפרטי" ('אורך' – האור הפרטי שלכם).
מה השאלה
לכאורה, מה המקום לשאלה 'מה יהיה עמכם'? הלוא נשיאי ישראל עוסקים בטובת הרבים, ובעיסוק זה עצמו הם מקיימים מצווה. וכי אפשר לשאול על המלך 'מה יהיה עמו'? והלוא בעצם נכונותו לקבל את המלכות, הוא שותף בקיום מצוות מינוי מלך.
יתרה מזו: יש מצוות מיוחדות שהמלך חייב בקיומן. נמצא שעל-ידי קבלת המלכות המלך יכול לקיים את המצוות המיוחדות האלה, ואף להוציא את כל בני-ישראל ידי חובתם (כי הם עצמם אינם יכולים לקיים את המצוות האלה, והמלך הוא בבחינת שליח הציבור בקיומן). מה אפוא פשר השאלה "אתם נשיאי ישראל... מה יהיה עמכם"?
חסר אור
התשובה היא שבקיום המצוות שני עניינים: א) עצם העובדה שעל-ידי המצווה ממלאים את רצון ה'; ב) שפע האור האלוקי השופע לעולם על-ידי קיום המצוות (ומובן שגם זה חלק מרצון ה', שיאיר בעולם אור אלוקי על-ידי המצווה).
נשיאי-ישראל, המקריבים את עצמם למען טובת הרבים, ודאי שהם ממלאים את רצונו של הקב"ה; אבל מבחינת האור האלוקי שעל-ידי המצוות יש אצלם ירידה, כי בשעה שהם עוסקים בענייני הכלל, נמנעת מהם היכולת לעבוד את ה', כפי שהיו רוצים ויכולים לעובדו. גם המלך, הרי מצד עצמו הוא למעלה מהעם – "משכמו ומעלה גבוה מכל העם", וההתעסקות בענייני העם גורמת לו ירידה.
הצלחה פי אלף
על כך בא המענה: "קומי אורי כי בא אורך" – על-ידי ההקרבה וההתמסרות של נשיאי ישראל לענייני הציבור, יהיה להם לא רק העניין הראשון שבמצוות, אלא גם האור שלכאורה חסר. וגם יהודי מן השורה, שמוותר על התעלותו הפרטית ועוסק ב'הוכח תוכיח את עמיתך', יהיה לו בסופו של דבר גם האור שלכאורה איבד בהתעסקותו זו.
והוא שמבואר בתורת החסידות, על מעלת מצוות הצדקה, שעל-ידה "נעשה מוחו וליבו זכים אלף פעמים ככה". על-ידי ההתמסרות ליהודי השני נעשים מוחו וליבו זכים פי אלף, ומשמעות הדבר, שבשעה אחת הוא יכול לקלוט מה שהיה דורש אלף שעות. וכך אפוא דווקא על-ידי ה'ירידה' נעשית העלייה הגבוהה ביותר.
(תורת מנחם כרך כח, עמ' 298) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
