חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:40 זריחה: 6:11 י"ז בחשון התש"פ, 15/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

חדרי תורה-אור
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 794 - כל המדורים ברצף
"אשר נתן לנו את תורתו"
חדרי תורה-אור
סדר ההקפות
הלכות ומנהגי חב"ד

"חשק הלימוד ואהבת המורה לתלמידיו ואהבתם לו – ממלאים את חדר הכיתה"... * קומץ קטן של חסידים, בראשות הרה"ח הרב יונה איידלקופ והרב משה ירוסלבסקי (ע"ה), הקים מסגרת חינוכית ארצית לנוער לאחר שעות הלימודים * בלי פרסומת וכמעט ללא תקציבים פעל הארגון בשנים תשי"ב-תשנ"ד לחינוך על טהרת הקודש, ואלפי תלמידים התקרבו על-ידו

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

'חדרי תורה אור' היה ארגון חב"די שהרשמיות היתה ממנו והלאה, וגם היה רחוק מזרקורי הפרסום. הוא הוקם בשנת תשי"ב על-ידי הרה"ח יונה איידלקופ והרה"ח משה ירוסלבסקי.

הפעילות התמקדה בשעות אחרי הצהריים. במסגרתה אספו מורים חב"דיים תלמידים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות בכלל או שומרים במידה מסויימת בלבד, וארגנו בעבורם שיעורים במקצועות קודש, בהתאם למקום והזמן. היו מקומות שבהם זה היה למעשה 'ישיבות ערב' לצעירים.

ביו"ד אלול תשי"ב (תשורה כ"א סיוון תשס"ה עמ' 40) כותב הרבי אל הרב איידלקופ:

במענה על מכתבו מב' תצא, נהניתי לקרות בו אשר ממשיך בעסקנותו בשדה החינוך הכשר, אשר אם בכל עת דבר גדול הי[ה] זה, ע[ל] א[חת] כ[מה] וכ[מה] בזמננו זה בארץ הקודש ת"ו. והש[ם] ית[ברך] יצליחו שילך בזה בדרך הישרה ומתאים להוראות נשיאינו רבו[תינו] הק[דושים] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

המייסדים והתומכים

ארבעה דמויות מרכזיות קשורות בארגון "חדרי תורה אור": הרה"ח ר' יונה איידלקופ, הרה"ח ר' משה ירוסלבסקי, הרה"ח ר' יעקב פרידמן והרה"ח ר' צבי מאיר שטיינמיץ ע"ה.

הראשונים היו המייסדים ואנשי השטח, כאן בארצנו-הקדושה. האחרונים עסקו בעיקר בצד של 'זבולון'.

את הארגון, שבשנותיו הראשונות פעל ללא שם ובוודאי ללא מסגרת ארגונית סדורה, יזם הרה"ח ר' יונה איידלקופ. מאוחר יותר קיבל הארגון את השם "חדרי תורה אור". בתחילה צירף אליו את הרה"ח ר' משה ירוסלבסקי, כשבשלבים הראשונים היו פעילים גם הרה"ח ר' זושא וילימובסקי, וכן – יבלחט"א – הרה"ח ר' זלמן אבלסקי. מאוחר יותר מונה הרה"ח ר' ישראל צבי הלוי הבר ל'מבקר' (ראה בספר "שליחות" מר' ש.ז. ברגר עמ' 168-163). ר' יעקב פרידמן עסק בגיוס כספים, ור' צבי מאיר שטיינמיץ היה אחד ה'זבולונים' המרכזיים.

בי"א באדר תשכ"ד כותב הרבי אל "הרב[נים] הח[סידים] נ[כבדים] ונ[עלים] עוסקי בצו[רכי] צ[יבור] כו' מו"ה יונה שי' ומו"ה משה זאב שי'" (בשולי מכתב כללי-פרטי):

בברכה לבשו[רות] ט[ובות] ולפורים שמח ולהצלחה מופלגה בעבו[דת] הק[ודש] חינוך ע[ל] ט[הרת] הק[ודש].

ואל "הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו' מו"ה משה זאב שי' ירוסלבסקי", בשולי מכתב כללי-פרטי מימי הגאולה יב-יג תמוז ה'תשכ"ג:

בברכת הצלחה בעב[ודת] הק[ודש] ברשת ובחדרי תו[רה] א[ור] וגם בעניניו הפרטים.

איגרת הרבי לרב משה ירוסלבסקי עם הוספה בכתב-יד:

"הצלחה בעבה"ק ברשת ובחדרי תו"א"

ילדים ברחבי הארץ לומדים אידישקייט...

באחד ממכתביו מחודש ניסן כותב הרב שטיינמיץ לרבי:

"הנה זכיתי לעמוד לימין הרה"ח ר' יעקב שי' פרידמן הנ"ל בעבודתו בהחזקת והרחבת המוסדות [חדרי תורה אור] הנ"ל. בהמשך למסיבה שסודרה בבית שאר-בשרי בן דודתי הגביר הנדיב ר' אברהם יששכר בן רבקה עטיא וזוגתו נדיבת הלב זיסל בת פייגא שיחיו נוספו נודבים להחזקת שישה-שבעה סניפים חדשים של חת"א בסכום של 720$ לשנה לסניף. ואמנם כל איש החרד לגורלם של ילדי-ישראל לא יעמוד בו לבו למראה הסרטים עם אלפי הילדים והילדות, אשר חרדי-תורה-אור ממש מקימה אותם מעפר ואשפתות להושיבם ולסוככם בצלא דמיהמנותא תקותי חזקה כי עכשיו נצא למרחב ובמנוף רב נרכוש תומכים רבים ובעלי יכולת לחת"א".

בהזדמנות נוספת כתב הנ"ל דיווח נרחב ומעמיק יותר:

"הנה כיתות חדרי תורה-אור שונות זו מזו תכלית שינוי. לא הרי כיתת חת"א בכפר חב"ד, ששם מתכנסים תלמידי הישיבה [=ישיבת ערב] בערבים תחת השגחת מוריהם וחוזרים על לימודיהם, כהרי כיתת חת"א ביפו, ששם מורה אוסף כמה ילדים מן הרחוב ומלמדם כמה ברכות ותפילות. תלמידי הכיתות מורכבים מכל הזרמים: תלמידי הזרם הממלכתי, הממלכתי דתי וגם תלמידי בית-ספר חבדיים, שסדר יומם הרשמי מסתיים בחצות היום והם מתכנסים בארבע לערך, אחר-הצהריים, ללימוד של שעה וחצי או שעתיים. אתאר להלן שלש תמונות של כיתות שונות בתור בניין אב לשאר הכיתות:

בחולון: אנו נכנסים לכיתה מרווחת, בבניין של בית-ספר חב"ד במקום. כשלושים תלמידים (כן-ירבו) יושבים ומקשיבים במשמעת לדוגמא למורה ה' אוחנא. הלימוד פרשת ויחי עם רש"י... אני בוחן התלמידים (רובם יוצאי עדות המזרח), והנה כמעט כולם זוכרים ברכות יעקב עם כל פירושי רש"י בעל פה. חשק הלימוד ואהבת המורה לתלמידיו ואהבתם לו – ממלאים את חדר הכיתה, ואמנם הבטחתי לו להזכירו לטובה לפני כ"ק.

ביפו: בית-כנסת קטן, כעשרה תלמידים מתרוצצים בחדר. הם מתיישבים והמורה אומר לתלמיד לקרוא משנה ראשונה באבות: כל ישראל כו' והילד ממשיך משה קיבל תורה וכו'..

בסביבות תל אביב: חדר דחוס. קבוצת ילדים מכל הגילים, בני חמש עם בני עשר גם יחד... המורה מלמדם ברכות הנהנין..".

"נתנו שמחה בליבי"

בחמישה עשר במנחם אב תשל"ב דיווח הרב שטינמיץ לרבי על ביקורו בארץ-הקודש, ובין השאר הוא מדווח:

סיור ב"חדרי תורה אור":

נתנו שמחה בליבי גם הסיורים בכמה סניפים של חדרי תורה אור. ראיתי במו עיני איך מקרבים אלפים ואלפים ילדי-ישראל מתוך מדברי הרחובות אל תחת כנפי מקדשי מעט, אשר שם מזינים אותם מזון אמונה ותורה, ברכות ותפילות, משנה והלכות, מקרא וגמרא. בחנתי כמה מהתלמידים ומצאתי הרבה ביניהם הרואים פרי בלימודם.

..הרה"ח ר' משה ירוסלבסקי מעסיק עתה ארבעה מפקחים מלבד כמה וכמה מתנדבים מאנשי המקומות, המשתתפים בכל לב בפיקוח ובניהול הסניפים. ממש משתפכות אבני קדש – ילדים המסולאים בפז – לאלפים ורבבות בראש כל חוצות וכל הרוצה קודם וזוכה בהן.

..התקבל אצלי הרושם – והעסקנים על אתר בוודאי יאשרו את זה – כי היה אפשר על נקלה להכפיל מספר הסניפים אם היו האמצעים לכך. התרשמותי השטחית היא: ההורים – אפילו האי-דתיים – רוצים שילדיהם לא יסתובבו הפקר ברחוב: מחצות היום – (אחרי תום שעות בית ספר הממלכתי או הממלכתי-דתי) – עד הערב, בשמחה בשיעורים ומי שנדבה לבו זוכה בהם מן ההפקר.

בדיווח אל הרבי אודות הכנסת ספר תורה בחודש כסלו תשל"א ('ימי תמימים' כרך ה' עמ' 77) נאמר:

"... בהשתתפות כמה עשרות תלמידים ממועדוני חדרי תורה אור שבקרית מלאכי עם לפידים..."

בהזדמנות קודמת (כ"ו תמוז תש"ל – שם כרך ד' עמ' 350) נאמר: "...קיימים 6-7 [=סניפים] חדרי תורה אור בקרית מלאכי ושולחים משם תלמידים לישיבתנו" (וראה שם עמ' 372; 254).

יישר כוח לקיום האירוע בקראון-הייטס

בהתוועדות שבת-קודש פרשת וישב תש"ל ('שיחות קודש' תש"ל כרך א' עמ' 302) אומר הרבי:

הרי הכריזו זה עתה אודות התוועדות מלוה-מלכה לטובת חדרי תורה אור, שהרי "מפקחין על צרכי ציבור בשבת", וגם הכריזו אודות הזמן והמקום היכן יתקיים האירוע.

יהיה זה בהשתתפות של כל אחד ואחד כפי יכולתו, ובפרט שזה קשור בתורה ובמוסד-חינוך בארץ-ישראל אשר עיני ה'-אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה.

אגב, הרבי ציין:

"מגיע להם יישר-כוח מיוחד על עריכתם את ה'חגיגה' וה"באנקעט" (הסעודה וההתוועדות – וכפי שזה נקרא) כאן בשכונת קראון-הייטס, ולכן יהיה להם אכן הצלחה, והצלחה רבה ומרובה".

הרבי קרא ללמוד מהם לערוך שמחות ואירועים בקראון-הייטס דווקא! (וראה אגרות קודש כרך כז עמ' שיא).

ואחריתך ישגה

אור ליום ח' בשבט תש"ל, לאחר הקדמה קצרה ("הנה זה שבועות שאני מתכונן לכתוב לכ"ק אדמו"ר שליט"א, אלא מכיוון ש"אין לבא אל שער המלך בלבוש.." איחרתי עד עתה. וההכנה הרבה היא "חומרא דאתי לידי קולא", כי עדיין אינני מוכן וגם עוון איחורי יסובני. אולם בפרוס יום הרצון לא אוכל עוד להתאפק") – כותב הרב צבי יאיר לרבי:

"חדרי תורה אור:

כבר הודעתי על-ידי שליח, כי היתה הצלחה מופלגה. ההכנסה בסך-הכל תעלה אולי ל 7,000$. מספר המשתתפים עלה בלי-עין-הרע לכמה מאות, כן ירבו. בנאום הפתיחה אמרתי בין השאר: "אמר מלך עקר טורא" "שאי סביב עיניך כולם נקבצו באו לך" "ראשיתך מצער ... ואחריתך ישגה" (לפני שנתיים בא הרב שכטר (צבי) שהוזמן להיות יושב-ראש או אורח הכבוד של המסיבה ומצא ט"ו משתתפים לערך...) . . רצוף גם: רשימת הנודבים לרגלי המלוה-מלכה".

כשר' יונה הכריז על המלווה-מלכה

בשבת-קודש פרשת וארא תשכ"ה נכח המייסד הראשון, הרה"ח ר' יונה איידלקופ, בהתוועדות. הרבי סיים את אמירת המאמר ולאחר מכן העניק בקבוק משקה עבור מוסדות חדרי תורה אור. אחד התמימים שנכח בהתוועדות תיאר זאת ביומנו ('שיחות קודש' תשכ"ה כרך א, עמ' 533 ואילך):

"והורה כ"ק אד"ש לר' יונה שיכריז אודות המלווה מלכה עבור חדרי תורה אור, והכריז, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: "וואו, ווען, וואס [=היכן, מתי, מה] (היינו שיכריז בפרטיות) וקם [=ר' יונה] עוד-הפעם והכריז, ואמר כ"ק אד"ש: מ'דארף מפרט זיין [=יש לפרט] "בנך", "יחידך", "יצחק", וחייך מאוד. וקם הנ"ל עוד-הפעם והכריז, ואחר כך אמר כ"ק אד"ש שמישהו יכריז טוב, והכריז אחד את כל הפרטים.

"אחר-כך נתן כ"ק אד"ש משקה לר' יונה שיחלק, ור' יונה נתן לכ"ק אדמו"ר שליט"א משקה (פרטי) לכבוד המלווה-מלכה, ואמר לו כ"ק אדמו"ר שליט"א: "איך גיב אייך מיינע, וואס גיט איר מיר אנדערע.." [=הנני מעניק לכם את שלי, מדוע הנכם נותנים לי אחרים...], ור' יונה חילק את המשקה הנשאר".

גם בשנים הבאות נחשף הקהל לנושא 'חדרי תורה אור' בעיקר על-ידי האירוע השנתי, שעליו הוכרז בהתוועדויות הרבי. הנה כמה דוגמאות:

"בוודאי יכריזו עתה אודות המסיבה שעורכים ביום ראשון עבור "חדרי תורה אור", המקום והזמן כו'.." – כך סיים הרבי את התוועדות שבת-קודש פרשת ניצבים-וילך תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג כרך ד, עמ' 2052).

לאחרי ההכרזה אודות "חדרי תורה אור", שבה איחל המכריז (הרב יעקב הכהן שיחי' פרידמן) ברכת כתיבה וחתימה טובה – ענה כ"ק אדמו"ר: "אמן כן יהי רצון".

גם בשבת קודש פרשת ויחי תשמ"ו (התוועדויות תשמ"ו כרך ב, עמ' 321) נתן הרבי בקבוק משקה לרב יעקב שי' פרידמן – "עבור מסיבת לטובת 'חדרי תורה אור' בארץ הקודש".

ייסוד סניפים חדשים

בא' דחול המועד סוכות תשל"ז כותב הרב צבי מאיר שטיינמיץ לרבי ("עבדו – צבי מאיר בן לאה גיטל"):

"מכיוון שזכיתי שבעת ההתוועדות הנ"ל [=אור לערב חג הסוכות] קרא כ"ק אד"ש בשמי בשם "חדרי תורה אור" הנני מרגיש לחובה להוסיף חיל בהחזקת סניפי ח[דרי] ת[ורה] א[ור] כאשר אמתיק סוד עם הרה"ח ר' משה ירוסלבסקי והרה"ח ר' יעקב שיחי' פרידמן ויה[י] ר[צון] כברכת כ"ק אד"ש אשר קרני "תורה אור" יבואו ב"חדרי" נפשי כי עת לחננה..."

לא ארכו הימים ור' צבי מאיר הכניס לרבי פתק זה:

ב"ה ערב הושענא רבה, תשל"ז

אל כ"ק אדמו"ר שליט"א

הנה כדרכי שקילנא הורמן ורשותא לזריעת הצדקות על-ידי הצינור להצמחת הישועות.

במקום החותם חתם "עבדו", והוסיף למטה: "המחאה על חמש מאות [=דולר] להוספה בהחזקת סניף חדש של חדרי תורה אור לידי הרה"ח ר' משה שיחי' ירוסלבסקי".

אחרי פטירת הרב איידלקופ

בחודש כסלו תשכ"ז נפטר הרה"ח ר' יונה איידלקופ. בחייו זכה שהרבי יכתוב לו את הביטויים האלה: "הוו"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים וזכות הרבים מסייעתו מוה' יונה שי'" (ד' תמוז תשי"ח). "הוו"ח אי"א נו"מ עוסק בצרכי ציבור איש רב פעלים וכו' מו"ה יונה שי'" (ראש חודש מנחם אב ה'תשח"י).

לאחר פטירתו כותב הרבי בה' בטבת תשכ"ז ל"משפחת איידעלקאפ – שליט"א: "נצטערתי רבות להשמועה מפטירת הרה"ח הוו"ח אי"א עוסק בצ"צ בעל מדות ורב פעלים אשר רבים השיב מעון וכו' מוה' יונה ע"ה..".

כשנפטר הרב איידלקופ היה הרה"ח ר' יעקב פרידמן מניו-יורק אומר עליו קדיש בנוכחות הרבי, וכמה פעמים הביט עליו הרבי במשך אמירת הקדיש.

בראש הארגון עמד מאז הרב משה ירוסלבסקי, עד פטירתו בשנת תשנ"ד.

אחרי אירועי תשרי תשל"ח העלה ר' משה ירוסלבסקי רעיון להרחבת הסניפים, כדי להוסיף נחת רוח לרבי. כך עולה מדיווח אחת האסיפות של ישיבת ועד ההנהלה:

"אל כ"ק אדמו"ר שליט"א

"הננו מתכבדים בזה להודיע כי בישיבת הנהלת 'חדרי תורה אור' שהתקיימה בביתו של ידידנו הר' צבי מאיר שטיינמץ שי' נתקבלה – בהתאם להוראת כ"ק אד"ש ועל-פי הצעת הרב החסיד ר' משה שי' ירוסלבסקי – ההחלטה, להשתמש בכל ההכנסה של המלווה מלכה השנתית, שתתקיים אי"ה בשעה-טובה-ומוצלחת במוצאי-שבת-קודש פרשת חיי שרה הבא-עלינו-לטובה באולם 'ופרצת' – לשם ייסוד סניפים חדשים של 'חדרי תורה אור' לילדים ושל 'אור חנה' לילדות.

"בשבועות האחרונים פנו אלינו שוב מכמה מקומות – וביחוד שלוחי כ"ק אד"ש בעיר הקודש צפת תע"א – בדרישות והפצרות לפתוח במקומותיהם סניפים חדשים לילדות ולילדים.

"והנה זכרנו ימים מקדם, כאשר ברכת כ"ק אד"ש ודברי עידודו עשו תושיה להרמת קרנם של 'חדרי תורה אור' ואנחנו תקווה שגם להבא זרועו היא תסמכנו ויאציל עלינו ברכתו להרחבת גבולנו בתלמידים ותלמידות ולהגדיל תורה ומצוות ולהאדירם בכל רחבי ארץ קדשנו ת"ו בב"א".

אגב, בהזדמנות מסויימת העלו גורמים רעיונות לשינויים בארגון והרבי שלל זאת, וכתב כי אם יזיזו את ר' משה מהארגון ייסגר הארגון. ואכן, הארגון החזיק מעמד עד פטירתו של ר' משה בשנת תשנ"ד.

ברכות מיוחדות בצדקת תשב"ר וארץ הקודש

לקראת האירוע לכבוד הארגון, בשלהי שנת תשמ"א, כתב הרב שטיינמיץ, ששימש נשיא הוועד בניו-יורק (ב"יום ועש"ק תבוא, בין ח"י אלול ושבת סליחות") מכתב לרבי, אותו חתם ב"עבדו":

"כמידי שנה בשנה תערב נא גם עתירתי בעד הצלחת המסיבה השנתית של חדרי תורה אור, שתתקיים בע"ה ובשעה טובה ומוצלחת, ביום א' דסליחות הבא עלינו לטובה, בבית הנדיבים הרה"ח ר' מרדכי משולם ורעייתו שי' נאגל.

"חשיבות יתירה נודעת להצלחת המסיבה הנ"ל כמקור עיקרי לתמיכת חת"א ואלפי תלמידיהם בארצנו הקדושה תוב"ב, ומחזקת ידיים רבות, וידי הרה"ח מוהר"ר יעקב הלוי שי' פרידמן בעבודתו".

בשבת שלאחר מכתבו, בהתוועדות שבת פרשת כי תבוא תשמ"א (שיחות-קודש תשמ"א כרך ד' עמ' 708 ואילך), השמיע הרבי שיחה ארוכה בשבח המוסד, לאחר שהכריזו על מועד המסיבה לטובת המוסד "חדרי תורה אור" בארץ-הקודש.

גודל מעלת המוסד מובנת – משום שעיסוקו בלימוד התורה של תינוקות-של-בית-רבן, ובפרט בארץ-ישראל ומדובר בילדים שנרשמו (או יירשמו) ב"ספר תורה" [=של ילדי-ישראל].

מכך מובן גודל הענין של הסיוע למוסד בכל אופן שיהיה. וזכות זו אפשרית לא רק על-ידי תושבי ארץ-ישראל אלא גם על-ידי אותם הנמצאים בחוץ לארץ על-ידי נתינה מממונם .. וכל המרבה הרי זה משובח, ואשרי חלקם וגדול זכותם של כל אלה העוסקים בכך, וגם של המנדבים לזה, שהרי הדבר קשור עם כל הברכות הנמשכות והקשורות עם "הבל שאין בו חטא" אשר עליהם "העולם מתקיים", ובפרט שהדבר קשור גם בצדקת ארץ-הקודש.

הרבי ביקש שיכריזו פעם נוספת ("כדאי שעכשיו יכריזו שוב") היכן יתקיים האירוע, ובאיזה אופן, המקום והזמן. והוסיף:

וכדי לקשר זה עם המשך לעונג סעודת שבת והתוועדות יום השבת – אתן הן מהיין (דבר לח) הן מהמזונות (דבר יבש)...

והרבי המשיך להאריך בגודל מעלת הברכות הקשורה בצדקה ובמיוחד עם שבת סליחות. בסיום השיחה הכריזו שוב על המלווה מלכה של "חדרי תורה אור", והרבי העניק את היין והמזונות להרבנים יעקב פרידמן שי' ומשה ירוסלבסקי שי' – עבור המלווה מלכה הנ"ל.

בג' לפרשת נצבים (יום שנכפל בו כי טוב) תשמ"א כותב הרב צבי מאיר שטיינמיץ:

".. עוד בשורה טובה בפי: דברי העידוד של כ"ק אד"ש בהתוועדות של שבת קודש תבא עשו פרי והמסיבה לטובת חדרי תורה אור עברה תודה-להשם-יתברך בהצלחה רבה, ועד עכשיו כבר הגיעה ההכנסה לסכום של לערך חמשת אלפים ועוד המגבית נמשכת. ויהי רצון אשר חפץ ה' יצליח בידי העסקנים בארץ-הקודש לנצל האמצעים הכספיים באופן הכי מועיל להוציא יקר מזולל ולקרב תחת כנפי השכינה אלפים ורבבות ילדי-ישראל".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)