חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:37 זריחה: 6:17 כ"ד בחשון התש"פ, 22/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

עשרה עונים / לימוד אחר חצות / קדיש בתרא / קידוש לבנה בסידור
בירורי הלכה ומנהג

נושאים נוספים
התקשרות גליון 796 - כל המדורים ברצף
"ויעקב הלך לדרכו"
טהרת העולם תלויה ביחיד
פתיחת העיר לדברים טובים
פרשת נח
עשרה עונים / לימוד אחר חצות / קדיש בתרא / קידוש לבנה בסידור
זמן התפילה / קדיש על פסוקים
הלכות ומנהגי חב"ד

עשרה עונים

חבר המזכירות, הרה"ח רי"ל שי' גרונר סיפר, שבשנת האבל תש"י (וגם בשנים שלפניה), כשעבר הרבי לפני התיבה, הקפיד שיהיו עשרה 1 עונים.

הרב יוסף-שמחה גינזבורג, עומר

____________________

1)    בשו"ע אדמו"ר הזקן סי' קכד ס"ו פסק (כשאר הפוסקים) שצריך תשעה עונים, ובמקור חיים לבעל חוות יאיר שם ס"ד כתב: "נראה דלכתחילה יזהירו ויהדרו אחר עשרה שיענו אמן, וכן מעיקרא שיהיו י"א עם הש"ץ, דטפי עדיף, כדמוכח פרק ואלו נאמרין דף לח ע"ב 'הא דאשתייר בי עשרה' כבסי' קכח סכ"ה [וכן נעתק גם בטושו"ע שם, ובשו"ע אדמו"ר הזקן שם סעיף לח], ועיין בהג"ה ס"ב". מאידך, בכף החיים שם ס"ק יט שולל את הנוהגים שעניית עשרה מלבד הש"ץ מעכבת: "מכאן מוכח שלא כדברי אותם... שאין אומרים 'חזרה' בעשרה מצומצמים, אלא אם כן יהיו שם עשרה מלבד הש"ץ...", עיי"ש.

הלימוד שאחרי תיקון חצות

בסידור אדמו"ר הזקן, בסוף 'סדר תיקון חצות', כתב: "ואחר התיקון, אם קודם חצות ילמוד פרק אחד משניות, שכל השונה הלכות מובטח לו כו', ואם אחר חצות ילמוד בזוהר הקדוש במאמרים המדברים מענין תפלות חצות לילה".

וב'סדור רבינו הזקן עם ציונים והערות' להרב לוי יצחק שי' ראסקין שם1 כתב: "שיעור משניות קודם לכל דבר" (סידור ר' אשר ורי"ק בסוף התיקון, ועל דרך זה בסידור הר"ש...). ובשו"ע רבינו (שם2 ס"ב) סתם "לעסוק בתורה שבעל-פה עד אור היום" ושם נסמן. ברם לעת עתה לא מצאתי המקור להבחנה שבדברי רבינו בין לימוד משניות3 לפני חצות, ולימוד זוהר הקדוש לאחר חצות. ואולי לימוד הזוהר נחשב כעין לימוד מקרא" [=שזמנו רק לאחר חצות].

וציינתי לעצמי, שאמנם בשו"ע רבינו הלכות תלמוד תורה4 כתב: "וחכמת הקבלה תחשב בכלל שליש בתלמוד" הרי דעת רבינו שזוהר אינו בכלל מקרא, אבל במ"מ והערות שם (במהדורה הישנה והחדשה) צויין ללקוטי תורה פ' ויקרא5, שהזוהר הוא בכלל מקרא. ועיין במקורות נוספים שציין שם. (ואין לחלק בין חכמת הקבלה, דהיינו 'עץ חיים' וכדומה, לבין הזוהר שהוא על פירוש המקראות, כי כל המבואר בעץ חיים וכדומה הם אותן סודות שהזוהר מסביר במקראות).

________________________

1)    עמ' תיב הערה 38.

2)    מהדורא תניינא סי' א. וכן במהדו"ק ס"ח.

3)    בלקוטי שיחות כרך לד עמ' 45 הערה 39: "ובכמה מקומות הובא על-דבר לימוד המשנה בלילה, ובתרגום לאיכה על הפסוק (ב,יט) 'קומי רוני בלילה': "עסוקי במשנה בליליא". וראה בכמה סידורים בסדר הלימוד (ותיקון חצות) בלילה. סידור אדמו"ר הזקן (קנג,ד) ובסידור תורה אור (קב,ב). [הם הדברים עליהם נסבה ההערה שבפנים]" (נסמן במהדורה החדשה של שו"ע אדה"ז, במהדו"ב הנ"ל).

4)    פ"ב סוף ה"א.

5)    ביאור ע"פ ולא תשבית ס"ה, דף ה טור ד: "ואפשר דגם לימוד מדרש... הוא בכלל ה'שליש במקרא'.. לפי שהם מדרשי מקראות...והנה אף עשיתיו, אף הוא בחי' ריבוי שמרבה בחי' רביעית... לכן בכלל 'שליש במקרא' נכלל בחינה הרביעית, שהוא לימוד פנימיות התורה..." עיי"ש. וכן צויין שם ללקוטי-תורה שיר השירים סוף ד"ה לריח שמניך (הראשון), דף ג סוף טור ג: "אבל בלימוד סודות הזוהר אין השגה... והרי זה כעין לימוד המקרא... וכעין זה הוא בלימוד הזוהר ועץ חיים, ולכן הוא בכלל 'שליש במקרא'".

'קדיש בתרא' לנוסח חב"ד

בסידור אדמו"ר הזקן אחר 'שיר של יום' בשחרית, כתוב לומר 'קדיש יתום', ואחרי 'קוה' כתוב לומר 'קדיש דרבנן' – 'על ישראל'. והוא קצת פלא, שהרי ידוע שקדיש דרבנן נתקן ליתומים, וכן כתב האריז"ל1, והרי אדמו"ר הזקן בסידורו הולך לפי הקבלה, ואיך לכאורה מחליף דוכתייהו? וכן נהוג בפועל בין אנ"ש, שהש"ץ אם אינו חיוב – מדלג קדיש יתום, ואילו קדיש 'על ישראל' הרבה אומרים אותו ללא חשש2.

__________________

1)    בשער הכוונות, ענין הקדיש, ובפרי-עץ-חיים, שער הקדישים פרק א: "קדיש בתרא (שלאחר פיטום הקטורת) אינו מכלל הקדישים הנזכרים, לפי שכבר עלו כל העולמות, אמנם זה הקדיש נקרא 'קדיש יתמא' רוצה לומר קדיש שאומרים אותו היתומים. והענין הוא, שהקדיש הזה הוא בעולם העשיה ששם בחינת המיתה כדי להעלות כל הנשמות והנפשות, ועל כן אומרים אותו היתומים על מיתת אב ואם". ותוכנו הובא בשערי הלכה ומנהג או"ח ח"א סי' עט ('והנה בבירור הנ"ל' סוף אות ב) בקשר לקדיש שאחר עלינו, שהוא 'בתרא' לנוסחנו.

2)    כפי ההוראה ב'שערי הלכה ומנהג' או"ח ח"א ר"ס פ, ש"כל אחד ואחד יכול לאומרו" (וגם לא קישר זאת לש"ץ דווקא, וראה בנטעי גבריאל הל' אבילות ח"ב פרק מג ס"ז).

מקום 'קידוש לבנה' בסידור

בסידור רבינו הזקן1 מופיע סדר 'קידוש לבנה' אחרי 'ויתן לך', ואחריו מופיעה קריאת 'הלל'.

לכאורה, הסדר צריך להיות הפוך, והלל צריך להיות הראשון, כי הלל הוא בראש-חודש, וקידוש לבנה הוא רק אחרי ז' ימים מהמולד.

ורציתי ליישב בדוחק, כיוון ש'ויתן לך' נאמר במוצאי שבת-קודש, וגם קידוש לבנה נהוג לומר אז, ורבים מקפידים לקדש הלבנה במוצאי שבת קודש אפילו לפני ז' ימים משום הבישום של שבת והמלבוש של שבת2, ואולי משום כך הצמידה אדמו"ר הזקן ל'ויתן לך'. ועצ"ע.

הרב יעקב פינטו, כולל אברכים רמלה

_____________________

1)    ב'סידור עם דא"ח' דף רי ע"ב.

2)    ראה שו"ע, הג"ה ונו"כ סי' תכו ס"ב.

ההערות לקטעים אלה הן הערות המערכת.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)