שאלה: מה משמעות ההספד לנפטר, ומה הם דיניו ומנהגיו?
תשובה: בפרשתנו נאמר "ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה", וכמו-כן במקומות רבים בתנ"ך נאמר שההספד הוא חלק חשוב מכבוד המת.
סתם 'הספד' הוא קודם הקבורה, ולבעל תורה ומעשים טובים – שבעה ימים, ולגדול הדור – י"ב חודש.
בעיקרון, מצווה להספיד את הנפטר כראוי לו, ולומר עליו דברים המשברים את הלב. ואסור להפליג בדברים שאין בו, אלא מונים שבחיו שהיו בו, ובהם מוסיפים מעט, ובעיקר - מדברים בהתעוררות על חיי האדם וסופו, כדי ש"החי ייתן אל ליבו". כפי שמסופר בפרשתנו, מספידים גם נשים כראוי להן, וזה מחובת הבעל לאשתו, להספיד ולקונן לה.
אדם שציווה בחייו שלא להספידו – שומעים לו. אלא שבגדול בתורה רבים מקילים להספידו בדברי התעוררות קצרים בפניו, אבל שלא בפניו שומעים לו לגמרי שלא להספידו כלל.
אין מספידים בחול-המועד, בראש-חודש, בחנוכה, בשני ימי פורים (וגם ב'פורים קטן' שבשנה מעוברת), ובפסח-שני (ויש נמנעים בכל יום שאין אומרים בו 'תחנון', כגון בחודש ניסן). רבים מקילים להספיד תלמיד-חכם בפניו גם בראש-חודש, חנוכה ופורים, אך לא בחול-המועד.
וכתב בספר 'גשר החיים': "יש קהילות קדושות כגון קהילת חב"ד, הנמנעות כיום בכלל ממצוות ההספד. והטעם כנראה משום שבתקופות האחרונות יש מספידים החורגים מגדר ההספד, אם שמפריזים בשבחי הנפטר או שיוצאים מהנושא לגמרי". בימי ה'שבעה' על חותנו אדמו"ר הריי"צ, נהג הרבי מליובאוויטש לספר סיפורים עליו, ואמר שבזה מקיימים את ההספד.
מקורות: מו"ק כז,ב. שבת קה,ב. סנהדרין מז,א. כתובות מו,ב. רמב"ם הל' אבל. טושו"ע יו"ד שד"מ (וערוך השלחן), שצד. גשר החיים ח"א פי"ג. נטעי גבריאל הל' אבילות ח"א פנ"א-נב. תורת מנחם ח"א עמ' 3. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
