הרב יוסף שמחה גינזבורג
השוכח 'טל ומטר' או 'יעלה ויבוא'1
הריטב"א2 חידש, שמי ששכח הזכרה (כמו: מוריד הגשם3, טל ומטר, יעלה ויבוא וכו') שמחזירים אותו בשבילה, וכבר אמר את שם ה' של סיום הברכה – יאמר "למדני חוקיך" אחרי שם ה', ויחזור לברכה4 ויזכיר זאת.
אמנם יש לשים לב, שהריטב"א מדבר במצב ששכח 'מוריד הגשם' בחורף, שאז [לפי דעתו, שאינו מזכיר כלל את האפשרות לומר זאת בין ברכה לברכה] חוזר לראש התפילה, וכדי שלא יהיו ב' ברכות ראשונות שלו לבטלה, מציע לומר "למדני חוקיך".
והטעם5, כיוון שבזה מונע אמירת ברכה לבטלה, ולדעתו ברכה לבטלה חמורה יותר מהפסק באמצע התפילה, בפרט שאין דינו כ'שח' באמצע התפילה, כיוון שאינו מדבר עם חבירו אלא עם הקב"ה6.
ומכאן ברור לכאורה לדידן, שכל שיש פתרון אחר להזכרה זו7, דהיינו לאומרה בין הברכות, או ב'שומע תפילה', אין ראיה להתיר לעשות הפסק זה בתפילה.
ודלא כדעת השלמי חגיגה (שהובא בשערי תשובה8, וכן פסק המשנה ברורה9 ועל-דרך-זה בשו"ת יביע אומר10), שאם שכח לומר יעלה ויבוא ביום ראש-חודש ונזכר אחרי שאמר שם ה' של סיום "המחזיר שכינתו לציון", יסיים 'למדני חוקיך' כדי שלא תהיה הזכרת השם לבטלה, ויאמר יעלה ויבוא; ולא יסיים הברכה כדי לומר יעלה ויבוא בין הברכות, לחוש לדעת הסוברים שלא ניתן להשלים הזכרה זו בין הברכות.
ואף שיש רבים מהראשונים הסוברים כך11, הרי כבר דן בזה הבית יוסף12 באריכות, ומסיק כהכרעת הרא"ש לומר בין הברכות כל דבר שמחזירים אותו. ואף שהמשנה ברורה13 והיביע אומר (הנ"ל) מביאים כמה ראשונים ואחרונים הסוברים כמותו, אבל רובם כבר היו לעיני אדמו"ר הזקן, ובכל זאת לא הביאו דעה זו כלל, לא מרן המחבר בשו"ע14, ולא רבינו הזקן בשו"ע שלו15.
וידועים דברי האורים ותומים16 שכל דעה שהשמיטו מרן הב"י והרמ"א בשולחן ערוך, אין לטעון עליה 'קים לי כפלוני'. וכן כתב אדמו"ר הזקן (על שו"ע הבית-יוסף)17. ועל-דרך זה צריך לומר בקשר לשולחן-ערוך רבינו הזקן בעצמו18.
ולכן, על-כל-פנים אנו, ההולכים בדרכי רבינו הזקן, אין לנו לנהוג כפסיקתם שעדיף לומר "למדני חוקיך" מאשר לומר 'יעלה ויבוא' או 'טל ומטר' בין הברכות.
ופשיטא דלא כמו שכתבו19 להתיר זאת משום ש"שאלה במקומה עדיפא".
דעת הגרא"ח נאה בנושא
מהגרא"ח נאה ז"ל עצמו יש לפנינו בנדון שלושה מקורות, כדלהלן:
א. בקצות השלחן ח"א הלכות תפילה20 הביא את דברי הריטב"א, והעיר על זה ש"בשו"ע אדמו"ר לא נזכר כלל מזה, ולמעשה צ"ע".
ויש להעיר, שקרוב לוודאי שלא ראה רבינו הזקן את דברי הריטב"א בנושא כלל, אף שספר 'חידושי הריטב"א' למסכת תענית נדפס לראשונה באמשטרדם, תפ"ט. לפי חיפוש במחשב, לא הזכיר אדמו"ר הזקן כלל בשו"ע שלו את חידושי הריטב"א למסכת תענית (אף שהזכיר את חידושיו למסכתות: עירובין, סוכה, ביצה, מו"ק, קידושין, יבמות). גם החיד"א, כפי שמראים דבריו בספרו 'ברכי יוסף', לא ראה זאת. הראשון שמזכיר פסק זה הוא ה'שלמי ציבור', שנדפס בשאלוניקי, תק"נ, וממנו העתיק ה'שערי תשובה'21.
ועל-כן, אף שלא נזכר בשו"ע רבינו יש לפסוק כדעתו, במכל-שכן מלשון הש"ך22, ש"אם נמצא לפעמים תשובת גאון ולא עלה זכרונו על ספר, ונמצא אחרים חולקים עליו – אין צריך לפסוק כהאחרונים, שאפשר לא ידעו דברי הגאון, ואילו הוו שמעי – הוו הדרי בהו".
ב. בקצות השלחן ח"ב הלכות ברכת המזון23, כבר נפשט אצלו הספק, ומצדיק פסק זה, אלא ש(כנ"ל הערה 7) אינו מקבל את פסק המשנה ברורה, לומר 'למדני חוקיך' כדי להימנע מלומר את הברכה שתיקנו לשוכח הזכרה אחר 'בונה ירושלים'.
ג. בלוח כולל-חב"ד שלפנינו, מתייחס לנושא בשלושה מקומות:
1) בליל א' דחול-המועד סוכות כתב: "שכח 'יעלה ויבוא' או שספק לו, ונזכר אחר שאמר "ברוך אתה ה'" קודם שאמר "המחזיר", יסיים "למדני חוקיך" ויתחיל 'יעלה ויבוא'...", וזו דעת השערי-תשובה והמשנה-ברורה שנדחתה לעיל.
2) בז' מרחשוון מפרט את דיני מי ששכח להזכיר 'טל ומטר', ואינו מזכיר בו אמירת "למדני חוקיך" כלל. ואולי נמנע מזה מפני שיש אפשרות להזכיר זאת ב'שומע תפילה' או לאחריו.
3) ביום-טוב ראשון של פסח פסק שמי שהזכיר 'מוריד הגשם' בקיץ, וכבר אמר "ברוך אתה ה'" יסיים "למדני חוקיך" ויתחיל "אתה גיבור". ושם זה בא כדי למנוע חזרה לתחילת שמונה-עשרה.
הגרא"ח נאה לא ביאר טעמיו בכל האמור בלוח, ולכאורה אין סתירה ממשית בין הפסקים הללו וביניהם לבין האמור ב'קצות השלחן' סי' מז, אשר רק שם נכנס להכריע להלכה בזה ומילתא בטעמא.
ולכן:
שכח 'טל ומטר'24 ונזכר בתוך הברכה, קודם "ה'" של סיום הברכה, חוזר ל"ותן טל ומטר" וממשיך כסדר. נזכר אחר שאמר "ה'" שם, מסיים הברכה ואומר "ותן טל ומטר לברכה" קודם "תקע בשופר". נזכר לאחר שהתחיל "תקע", יאמר זאת בברכת "שמע קולנו", לפני "כי אתה שומע". שכח גם שם, ונזכר אחר ה' של סיום הברכה, יסיים החתימה ויאמר זאת שם. נזכר לאחר שהחל "רצה", חוזר ל"ברך עלינו" (ורק אם נזכר לאחר שאמר שם ה' של סיום ברכת 'מודים' או 'שים שלום', יאמר "למדני חוקיך" ויחזור ל"ברך עלינו"). נזכר לאחר שסיים "יהיו לרצון" האחרון, חוזר לראש התפילה25. ורשאי לרדת לחזרת הש"ץ במקום זה.
וכן בעניין הזכרת ראש-חודש:
שכח לומר יעלה ויבוא בתפילת ערבית, וכבר אמר שם ה' של סיום הברכה – אינו חוזר. בשחרית ובמנחה – אם נזכר (או הסתפק) לאחר אמירת "ה'" של "המחזיר שכינתו לציון", יסיים את חתימת הברכה, " יאמר 'יעלה ויבוא' וימשיך בברכת 'מודים'. אם כבר התחיל "מודים" ועד סיום "יהיו לרצון" השני, חוזר ל"רצה" (ורק אם נזכר לאחר שאמר שם ה' של סיום ברכת 'מודים' או 'שים שלום', יאמר "למדני חוקיך" ויחזור ל'רצה'). אם נזכר לאחר סיום "יהיו לרצון" השני – חוזר לראש התפילה, ואינו אומר "אדנ-י שפתי תפתח"26. ורשאי לרדת לפני התיבה לחזרת הש"ץ במקום זה27. בברכת המזון, אם נזכר לפני ברכת "הטוב והמטיב", אפילו בלילה, יאמר ברכת 'אשר נתן' כנוסח שבסידור, ואם נזכר אחר-כך – אינו חוזר28.
ואגב, ספק המתעורר לפי הריטב"א הנ"ל: אם כבר אמר את שם ה' באותן ברכות כשיצטרך לחזור אחורנית, אבל – שלא בסיום ברכה, צ"ע אם יהיה מותר לו לסיים "...ימלוך לעולם ועד" כדי שלא יהא השם לבטלה. ואולי יש לחלק בין 'שם לבטלה' לבין 'ברכה לבטלה'29.
________________________
1) סיכום הדברים, אחרי הערות שקיבלתי ועיון נוסף. גם המסקנות כאן נכתבו מחדש - שונות מהנדפס בנדון בלוח השבוע ש"פ בראשית וש"פ נח השתא ('התקשרות' גיליונות: תשצ"ה עמ' 18 ו-תשצ"ו עמ' 19). ועצ"ע.
2) בחידושיו למסכת תענית ג,ב, בשם "הרב החסיד ז"ל" [בחיי אדם (כד,ח) כתב שהוא רבינו יונה], אך שלא כדעתו, מסיק שם ש"גדולי הצרפתים" הגבילו זאת רק ל"דברים שמחזירין אותו".
ואף שהריטב"א הוא מפרש ולא פוסק, אבל ראה בשדי חמד, כללי הפוסקים סי' ח אות ט (בהוצאת קה"ת: כרך ט עמ' 3628) אודות דברי הב"י שרש"י הוא "מפרש ולא פסקן", שהמדובר רק כשרש"י פירש דברי הגמרא, ולא כשכתב דבריו להלכה ולמעשה, עיי"ש. זאת כמובן מלבד מה שפסקו זה הובא להלכה ע"י השע"ת, משנ"ב וכו' ללא כל הסתייגות.
3) בקטע הקודם שלל הריטב"א לפי הבבלי את דעת הירושלמי ריש תענית (שאנו פוסקים כמותה – טושו"ע סי' קיד ס"ה, שו"ע אדה"ז שם ס"ו) שבדיעבד ניתן לסמוך על הזכרת "מוריד הטל", ולא לחזור.
4) ובלשונו "ונמצא שלא סיים ברכתו, וחוזר לאומרה כראוי". ולא הבנתי את המפרשים דבריו (הובאו בפסקי תשובות הערה 62) שחוזר לראש התפילה, ואמירה זו באה רק למנוע שלא יהא סיום "מחיה המתים" לבטלה.
5) קצות השלחן (סי' מז בבדי השלחן ס"ק ז), ע"פ החיי אדם (כד,ח).
6) קצות השלחן שם.
7) ובקצות השלחן שם הוסיף גם: לפי החיי אדם (מז,טז) והמשנה ברורה (קפח,כב ובשער הציון יח) מי ששכח לומר 'רצה' בברכת המזון בשבת, וכבר אמר שם ה' של "בונה ירושלים" - יאמר "למדני חוקיך" כדי להימנע מאמירת ברכת 'אשר נתן' אחר כך, שלדעתו היא "ברכה שאינה צריכה". והקצות השלחן דוחה, שאין בזה שום חשש ל"ברכה שאינה צריכה" (ובפרט בשבת, שצריך להשלים בה מאה ברכות).
8) סי' תכב ס"ק ג.
9) שם ס"ק ה ובביאור הלכה סי' קיד ס"ו ד"ה בלא חתימה, ובמשנה ברורה שם ס"ק לב.
10) ח"א חאו"ח סי' כב ס"ד ואילך.
11) ר"י הזקן, ור"י החסיד, והריטב"א (דלעיל), הריא"ז, והרא"ה (כמובא בשו"ת יביע אומר שם).
12) סי' קיד ד"ה ומ"ש וכן ביעלה ויבוא.
13) בביאור הלכה שם ס"ו ד"ה בלא חתימה.
14) סעיף ו. ולמרות זאת פסק ביביע אומר כנ"ל, ואולי זהו על-דרך מה שלפוסקים הספרדים אומרים 'ספק ברכות להקל' אפילו נגד דעת מרן.
15) סעיף ז.
16) 'קיצור תקפו כהן' (שאחר סי' כה בחו"מ) אות קכד.
17) בשו"ע או"ח, קו"א סי' רנג ס"ק ב וסי' רנה ס"ק א, הובאו בס' כללי הפוסקים וההוראה משו"ע אדה"ז כלל יא, ושם הביא מהאחרונים שהמדובר במקרה שנו"כ השו"ע, כמו הש"ך והסמ"ע, לא נחלקו עליו בזה.
18) וראה במכתב שבסו"ס המנהגים (עמ' 104. אג"ק ח"ג עמ' קנ) "פשיטא, כיוון דאדה"ז לא הביאו בשום מקום, דאין לנו חסידי חב"ד לעשות כן" [אף שצריך ביאור, כי שם מדובר בנושא שנתחדש ע"י האחרונים שצויינו ע"י השואל ועוד כיו"ב].
19) בילקוט יוסף, שארית יוסף סי' קיז ס"ו, ובהלכה ברורה להר"ד יוסף שם בבירור הלכה ס"ק יז.
20) קצות השלחן סי' כא, בבדי השלחן ס"ק ב.
21) ובסידור דרך החיים סי' לג ובקיצור שו"ע סי' יט השמיטו דעת הריטב"א (למרות שהובאה להלכה בחיי אדם הנ"ל הערה 6). וצ"ע.
22) יו"ד סו"ס רמב, קיצור בהנהגת או"ה ס"ח.
23) סי' מז ס"ק ז.
24) מכאן ואילך על-פי שו"ע אדמוה"ז סי' קיז ס"ד-ה.
25) בשערי-תשובה שם כ' בשם הריטב"א שכאשר חוזר לראש התפילה א"צ לומר אד' שפתי תפתח (ובערוך-השולחן ס"ח תמה ע"ז, שהרי תיקנו לומר פסוק זה קודם התפילה, ועתה הברכות מפסיקות בינו לבין הפסוק, והן כבר בטלו). ובקצות-השולחן סי' כא בבדי-השולחן ס"ק ה כ' שאם סיים תפילתו וחוזר לראש ה"ה ממש כמתחיל תפילה חדשה וצריך להמתין כדי הילוך ד"א, ולכן פסק (גם בפנים שם) שאז יתחיל מאד' שפתי תפתח. אבל להלן בבדי-השולחן סו"ס עח הביא מהשע"ת סי' תכב ס"ק ג מס' שלמי-חגיגה ע"פ הריטב"א, שגם מי שסיים לומר תחנונים וחוזר לראש התפילה, א"צ לומר פסוק זה, ונשאר בצ"ע. וראה בפסקי תשובות סי' קיד ס"ק ט שהביא דיון באחרונים במצב כזה אם מה שכבר אמר נחשב תפילה או לאו.
26) שערי-תשובה וכו' שם בשם הריטב"א הנ"ל. (וע"ע קצות-השולחן בבדי-השולחן סו"ס עח).
27) אם נזכר אחר תפילת מוסף, ראה בשו"ע אדה"ז סי' קכו ס"ג, וב'התקשרות' דפ' בראשית הערה 29.
28) שו"ע אדה"ז סי' קפח ס"י.
29) רעק"א (בשו"ת מהדו"ק סי' כה) כתב שזו מחלוקת בין הרמב"ם (הל' שבועות פי"ב ה"ט והי"א) דס"ל שברכה לבטלה חמורה יותר, לבין ר"ת בתוס' (ר"ה לג,א ד"ה הא) דס"ל ששם-שמים לבטלה חמור יותר. וצ"ע אם יש מקום לחלק ביניהם לדעת אדה"ז, ראה לשונו בסי' רטו ס"ג וסי' רו סי"ג. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
