בפרשתנו מופיע הפסוק "וידבר ה' אל משה ואל אהרון, ויצוום אל בני-ישראל". אומרים חז"ל: "על מה ציוום? על פרשת שילוח עבדים". כלומר, עוד במצרים, קודם מתן התורה, נצטוו ישראל על מצוות שילוח עבד עברי לחופשי אחר שש שנים.
על מצוות שילוח העבדים הנביא ירמיה אומר: "אנוכי כרתי ברית את אבותיכם... מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי". על המצווה הזאת נכרתה אפוא ברית בין הקב"ה ובין עם-ישראל. בכך המצווה הזאת דומה לברית המילה – שתיהן מוגדרות 'ברית' ושתיהן ניתנו קודם מתן התורה.
לא עבדים לעבדים
העובדה שהמצווה הזאת ניתנה במצרים, בזמן שבני-ישראל היו בעצמם עבדים ובוודאי לא החזיקו בעבדים, מוכיחה שהיא קשורה ליציאת מצרים. הקשר בין מצוות המילה לגאולה ממצרים ברור, שהרי בזכות המצווה הזאת נגאלו בני-ישראל ממצרים, אבל מה הקשר בין מצוות שילוח עבד עברי ליציאת מצרים?
הסבר העניין: הטעם למצוות עבד עברי הוא משום שבני-ישראל הם עבדיו של הקב"ה ואינם יכולים להיות עבדים לאחרים – "עבדיי הם ולא עבדים לעבדים". לכן נצטוו בני-ישראל שלא להחזיק בעבד יותר משש שנים, כי דבר שמתקיים שבע שנים מקבל תוקף מיוחד, ואין לתת תוקף למצב שבו יהודי הוא עבד של בשר-ודם.
למנוע תוקף
העובדה שמצב הנמשך שבע שנים יש לו תוקף מיוחד באה לידי ביטוי בדברי המשנה כי נהרות ה'מכזבים' אחת לשבע שנים פסולים לצרכים שבהם נדרשים "מים חיים". אמנם במשך שש שנים זורמים בהם מים, אך מאחר שאין הם זורמים ברציפות שבע שנים, הם נחשבים 'נהרות המכזבים', היינו מציאות שאינה אמיתית.
לכן ציוותה התורה למנוע מצב שבו יהודי הוא עבד במשך שבע שנים. בכך מגלים שגם בשש השנים שבהן היה היהודי עבד, זו לא הייתה מציאות אמיתית, אלא בפנימיות נפשו הוא היה גם אז בן-חורין והיה עבד של הקב"ה בלבד.
מצוות של ברית
גם מצוות ברית המילה נועדה לבטא את הקשר המוחלט של יהודי עם הקב"ה. הרמב"ם מסביר שאחד מטעמי המצווה הוא להחליש את התאווה הגשמית והקשר לחומריות העולם. המצווה הזאת מנתקת את היהודי משעבודו לענייני העולם ומקשרת אותו עם הקב"ה.
לכן שתי המצוות האלה נקראות 'ברית', שעניינה חיבור עמוק וקשר שלמעלה מטעם ודעת. על-ידי שתי המצוות האלה נוצרה ההבדלה של עם-ישראל מענייני העולם ומשאר העמים, והובלט הצורך שיהודי יהיה קשור עם הקב"ה. לכן המצוות האלה ניתנו לבני-ישראל עוד בהיותם במצרים, כי אז היה צורך מיוחד להבליט את מעלתם של בני-ישראל – "כי לי בני-ישראל עבדים". בזכות שתי המצוות האלה הצליחו בני-ישראל להיגאל ממצרים ולצאת לקבלת התורה.
(תורת מנחם כרך יט, עמ' 83) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
