המצווה הפותחת את פרשתנו עוסקת בעבד עברי: "כי תקנה עבד עברי, שש שנים יעבוד ובשביעית יֵצא לחופשי חינם". גם ההפטרה מספרת על הברית שכרת צדקיהו המלך עם בני-ישראל לשלח לחופשי את כל העבדים והשפחות העבריים לאחר שעבדו שש שנים.
עניינו של עבד שהוא עובד את אדונו ומתייגע ומתאמץ כדי שאדונו ירוויח מעבודתו, אבל עם זה עליו לחוש ש"בשביעית יֵצא לחופשי". כשהעבד יודע שאחרי שש שנים הוא עתיד לצאת לחירות, העבודה קלה לו יותר והוא יכול לעסוק בעבודתו מתוך עונג ושמחה.
המטרה: לצאת לחופשי
עבודת העבד מסמלת את כללות עבודתנו בזמן הזה. "שש שנים יעבוד" רומז לעבודתנו בששת אלפי השנים של קיום העולם הרגיל, ואילו "בשביעית יֵצא לחופשי" רומז לאלף השביעי, "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים".
כדי שנוכל לעבוד את עבודתנו בתקופת הגלות, עלינו לזכור ולחוש שהמטרה היא להגיע ל"בשביעית יֵצא לחופשי" – לזמן הגאולה. כאשר האדם ספוג בהכרה הזאת נעשית עבודתו בתקופת הגלות קלה יותר, והוא יכול להגיע לדרגה עליונה יותר ולעבוד את עבודתו מתוך עונג ושמחה.
למעלה מהגלות
יתרה מזו: כאשר האדם חש שהתכלית והמטרה של הגלות היא הגאולה, הדבר גורם שגם בהיותו בתקופת הגלות הוא עומד מעל מגבלותיה. ידועים דברי אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש, לפני צאתו לגלות שנגזרה עליו: "רק גופותינו ניתנו בגלות ובשעבוד המלכויות, אבל נשמותינו לא נמסרו לגלות ולשעבוד המלכויות".
ולכאורה, מה ההישג שאין הנשמה נתונה בגלות בשעה שהגוף שרוי בגלות והוא שצריך לעבוד את עבודתו בעולם הזה? – אלא שכאשר הנשמה עומדת למעלה מהגלות הדבר משפיע גם על הגוף, שגם הוא יעמוד בעצם למעלה מהגלות ויוכל למלא את תפקידו ולעשות את שליחותו בלי להיות מושפע מהמכשולים ומההסתרים של הגלות.
עומדים בסוף הגלות
אם הדברים אמורים בכל הזמנים, קל-וחומר בעומדנו בסוף תקופת הגלות, סמוך לאלף השביעי, בזמן שכבר 'מוסיפים מחול על הקודש' (כפי שמקבלים את השבת עוד ביום שישי) – ודאי שנדרש שעבודת ה' תהיה מתוך תחושת הגאולה הקרובה לבוא, שעל-ידי כך תהיה העבודה בדרגה עליונה יותר.
והלוא כשיבוא משיח-צדקנו 'נתפוס בשערות ראשנו' (כלשון הפתגם הידוע) על שלא ניצלנו כראוי את תקופת הגלות, שבה היה אפשר להשיג הישגים עצומים על-ידי ההתמודדות עם קשיי הגלות. לכן כשיודעים שעומדים בסוף זמן הגלות, עלינו לחטוף כל הזדמנות לקיים מצווה ולעשות פעולה טובה, שעל-ידי זה מזרזים יותר את הגאולה האמיתית והשלמה.
(תורת מנחם כרך ב, עמ' 241) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
