"חסרון המפתחות מורגש היטב", התבטא הרבי בהתייחסו לליקוטי שיחות * לפעמים ציין לשואליו לנושא השמחה במפתח העניינים בתניא * תבע, זירז ועודד כל המתעסקים בהוצאה לאור להוסיף מפתחות, ואפילו בקונטרס מיוחד * ומדוע נמנע הרבי מלציין את הנאמר בגמרא על שלמה המלך * רשימת המשך לגיליון תתיב
מאת הרב מרדכי מנשה לאופר
"ראה מפתח"
במשך השנים הפנה הרבי לא אחת למפתח העניינים לספרים השונים. כשאדם שאל את הרבי איך להגיע לעבודת ה' בשמחה וטוב לבב כשזה היפך טבעו, הגיב הרבי:
ילמוד בתניא הענינים על-דבר [=שמחה] (ראה מפתח הענינים) ויתבונן בזה עד שיבוא לפועל.
ופעם אחרת באותו נושא כתב בשנת תשל"ו למישהו אחר (פורסם ב'התקשרות' בעבר):
.. לאדמו"ר הזקן, כמבואר ברור בתניא (ראה מפתח מע[רך] שמחה).
באחת ההוראות שכתב הרבי ל'ועד להפצת שיחות' בחורף תשמ"ב, בעניין הדפסת כרכים חדשים של לקוטי שיחות (מאוצר המלך כרך א' עמ' 358):
ובמילא ועיקר – יוציאו – לאור גם-כן מפתח ענינים דכל הנזכר-לעיל ויוכללו בו גם ההוספה דחלק-ב' דהמפתחות שחסרונו מורגש מאוד.
זריזות קודמת לשלימות
בתשובה אחרת, שפרסם הרב שניאור זלמן חנין מ'ועד להפצת שיחות', מצינו התייחסות נוספת לעניין המפתחות.
חברי ה'ועד להפצת שיחות' הכניסו פתק לרבי וסיימו בבקשת ברכה: "והננו מבקשים ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לשנת הצלחה בעבודתנו-הקדושה בגשמיות-ורוחניות". הרבי הוסיף בכתב יד קדשו (אחרי הצלחה):
מופלגה – ומתוך זריזות – .
ובהמשך לכך כתב:
המפתחות שדובר מאז?
כרך הנוסף שדובר מאז?
בשנת תשל"ו ערך הרה"ח ר' יהושע שי' מונדשיין מפתחות לתשעת הכרכים הראשונים של לקוטי שיחות, והביאם עמו לחצרות-קדשנו לקראת הימים הנוראים. על-כך ועוד הוא כותב (תשורה טו"ב כסלו תשס"ח עמ' 64):
במהלך הטיסה מארץ-הקודש עסקתי בתיקון עלי-ההגהה, אך לא הספקתי לסיים את המלאכה.
הרב חדקוב ע"ה לחץ שההדפסה תהיה תיכף ומיד, וכשאמרתי לו שעדיין לא הכול מוגה, השיבני: לכל תקופה יש את העניין שלה; כפי שהרבי קבע למשל, שעכשיו הוא הזמן של מבצע נרות שבת, כך עתה הוא הזמן להדפיס את המפתחות!... מהירות ההדפסה קדמה בחשיבותה וכך נדפס ערך מסויים ("סרח בת אשר") ללא ציון העמוד.
בהזדמנות מסויימת (פורסם על-ידי המזכיר הרה"ח הרב בנימין קליין ב'כפר חב"ד' גליון 691 עמ' 13), כתב הרבי לאישיות תורנית מענה תגובה בקבלת ספרו על מסכת עירובין ונימק את זריזות תגובתו:
מהסיבות לזריזות האישור – הפליאה שאין כל מפתח, סימן וציונים כלל. ודוקא במסכת זו מודגש ההכרח והתועלת שבזה וסימן על-דרך הצחות – "בריש – פרק כיצד מעברין" [=עירובין נג, א: בני יהודה דדייקי לישנא ומתנחי להו סימנא (מניחין סימנים . רש"י) נתקיימה תורתן בידם כו']. ואולי כדאי להוציא-לאור בעלון בפני-עצמו – מפתח ענינים וכיוצא בזה ולצרפן להספר...
הרה"ח ר' מיכאל אהרן שי' זליגסון, מהדיר כמה מספרי רבותינו ועורכם של מפתחות רבים, זכה לקבל כמה התייחסויות ועיבודים מהרבי בנוגע למפתחות.
בז' תמוז תשמ"א כתב לו הרבי:
אבל כדאי שיתדבר עם עוד המתאימים לזה – בכדי שיהיה בשלימות יותר (דכל הנ"ל – לבד אלו שכבר ישנם)..
ובכ"ב מרחשון תשמ"ג:
יברר... באם לא קדמו אחר נכון ופשוט.
במענות הבאים לקמן תבע הרבי ועודד את הזריזות:
"ועוד ועיקר – שיוגמר בהקדם" (ז' תמוז תשמ"א) "מהיר כדאי להוציא-לאור בהקדם, כמובן" (ט' מר חשון תשמ"ב). "מהיר" "להוציא לאור בהקדם" (י"ב חשון תשמ"ב) "ובזריזות – כפשוט" (כ"ב חשון תשמ"ג).
זכות הרבים מסייעתם
בספר מקדש מלך (כרך ד' עמ' שנא) פורסמו שתי תשובות של הרבי משנת תשל"ז למערכת ספר המפתחות של המשך תער"ב. בראשונה כתב הרבי:
נתקבל ותשואת-חן. ועושה רושם שמסודר וטוב וכו' ובטח ימשיכו על-דרך-זה (ובזריזות באופן שלא יגרע מהנ"ל [=סדר וטוב]) זכות הרבים מסייעתם ואשרי חלקם...
ובשנייה התייחס הרבי למה שכתבו חברי המערכת הנ"ל שמלאכתם קשה לערוך ספר מהחלק שלא נאמר:
ולכן דוקא על כיוצא-בזה קאי במיוחד מאמר רז"ל שצריך להיות דוקא יגעת (וביחד עם זה ההצלחה) ומצאת, והשם יצליחם בכל זה, וזכות הרבים (בכמות ובאיכות) מסייעתם, ואשרי חלקם בזה ובבא.
עניו מכל האדם
בשנת תשכ"ו הוכן ספר המפתחות לספרי חסידות חב"ד. טרם הדפסתו שאל הרב גרונר את הרבי: "...אם כדאי להוסיף הערה: בדבר מפתחות לספר – להעיר מעירובין כא, ב: קודם שתיקן שלמה כו' היתה התורה דומה לכפיפה שאין לה אזניים".
הרבי בענוותנותו כי רבה (סוף המפתחות נערכו על-ידו) ציין (מקדש מלך כרך ב' עמ' 257):
מובן שאי-אפשר לומר שעד שנת תשכ"ו – תורת החסידות היתה דומה לכפיפה שאין לה אזנים!! | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
