הצרחות שעלו מחדר ההתאוששות במרכז הרפואי 'קפלן' ברחובות נשמעו לאורך כל המסדרון. ילד בן חמש, שהתעורר מניתוח, לא הסכים לקבל תרופה משככת-כאבים. הוא גם לא הניח לאיש מהסובבים אותו להתקרב אליו. ואז נכנס לחדר 'יוסי הליצן' ובידו פרחים ובלונים צבעוניים, והחל לשעשע את הילד. זה הגיב בקרירות והוסיף לצרוח מכאבים. 'יוסי הליצן' הפעיל את שיטות החירום שלו, החל לשמח את הנוכחים בחדר, ולאחר שהם החלו לצחוק, גם הילד החל להתעניין ולפזר חיוכים, ולבסוף צחק גם הוא והסכים לקבל את התרופה.
במרכז הרפואי 'קפלן' הוא מוכר בכינויו 'יוסי הליצן', אבל שמו האמיתי הוא חזקי ביאליק (64). הוא תושב רחובות, סב ל-25 נכדים, ובמשך היום עובד במרכז התמיכה של המחשבים במכון ויצמן. הוא נולד וגדל בניו-יורק שבארה"ב, למד באוניברסיטה ולאחר-מכן בישיבה. כשפרצה מלחמת ששת הימים החליט, עם כמה חברים, לנסוע לארץ-ישראל, כדי להתנדב לצה"ל. "הרגשתי חובה לעשות זאת", הוא מסביר.
לתת לשמחה לפרוץ
השהייה הקצרה ששהה בארץ שינתה את תכניותיו. לאחר המלחמה שב לארה"ב, אבל היה ברור לו שמקומו כאן: "ידעתי שאחזור לארץ לצמיתות, וחיכיתי להזדמנות מתאימה". זו באה לאחר נישואיו. בני-הזוג עלו לישראל והוא החל לעבוד במכון ויצמן.
מה גורם לאיש מחשבים ותיק להיות ליצן? "העבודה במחשבים היא עבודה רצינית, עמוקה", הוא אומר. "הרגשתי תמיד שיש בתוכי שמחה שאינה מוצאת את ביטויה. לפני שש שנים הראתה לי רעייתי מודעה על קורס ללימוד המקצוע 'ליצן רפואי'. החלטתי ללמוד זאת".
שינוי אישיות
איש המחשבים ישב בערבים, לאחר העבודה, ולמד את רזי המקצוע. "למדתי את השיטות שבהן אפשר להשתמש במרכזים רפואיים", הוא מספר. "בשלוש השנים הראשונות פעלתי במחלקת הילדים וכעת אני עובד עם מבוגרים".
מדי יום ביומו, לאחר העבודה, הוא לובש את בגדי הליצן ויוצא לפעילותו ההתנדבותית. "באותו רגע אני משתנה ל'יוסי הליצן'; 'חזקי' נשאר בעבודה...", הוא אומר. "אני פשוט נהפך לאדם אחר. כבר בדרך אני מחייך לכל עובר ושב ומקבל חיוך בחזרה...
"בכל אדם יש שמחה בלב", הוא אומר, "אני עוזר לו להוציאה החוצה. למדתי מניסיוני שאם אני שמח והסביבה שמחה, גם החולה יהיה שמח. פעם אחת נכנסתי למחלקה ואחד החולים אמר לי שאין לו מצב-רוח. הוא כנראה גם חשב שאני רוצה כסף... אמרתי לו כי אינני רוצה דבר, רק לשמח אותו. בסוף התרצה. הוא נהנה כל-כך עד שרצה לתת לי טיפ. אמרתי לו שהחיוך שלו הוא הטיפ שלי"...
פורים וחנוכה
הוא מספר על חולה שכבר כמה ימים לא הגיב אל סביבתו. קרובי משפחתו אמרו ל'יוסי' שחבל על המאמץ. "לא ויתרתי. אט-אט הפשירו פניהם הקפואות של בני המשפחה והם החלו לחייך. לפתע גם האב חייך. זה היה בעבורי רגע בלתי-נשכח".
הוא אומר שפעם אחת שמע אמרה שנחרתה בליבו: "פורים גדול מחנוכה. בחנוכה היה שינוי הטבע, שהמעטים ניצחו את הרבים, אבל בפורים השינוי הוא באדם עצמו – אדם מדוכדך נעשה שמח. ונהפוך הוא"...
ביאליק. "הטיפ שלי הוא השמחה של החולה" | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
