חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:13 י"ט בחשון התש"פ, 17/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ניצול חופשת ניסן להפצת תורה ופנימיותה
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 819 - כל המדורים ברצף
שתיית ד' כוסות בסעודת משיח שייכת לכל אחד
לרצות משיח בלי פשט'לאַך
ניצול חופשת ניסן להפצת תורה ופנימיותה
שביעי-של-פסח
במחיצת רבותינו נשיאינו
הלכות ומנהגי חב"ד

"תכנית איך לנצל ימי הפסח" * מסר מיוחד לכל התלמידים לחזרת חסידות בכל מקום לפי עניינו: יציאת מצרים, קריעת ים סוף, יהדות, משיח – ולמסור דוחות * מדוע סירב הרבי שבחור ייסע לבית הוריו לחופשת הפסח * הוראות מיוחדות ודיווחים לקראת חג הפסח

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

לדווח לרבי על חזרת חסידות בבתי הכנסת

כותב הרבי למשפיע הרה"ח ר' ניסן נמנוב בב' ניסן תשי"ד (אגרות קודש כרך ח' עמ' שיג):

בוודאי עושים תכנית ופראגראם איך לנצל ימי הפסח הבא-עלינו-לטובה להפצת המעיינות חוצה ולהמשיך את אלו העומדים בחוץ פנימה ושיומשך כל זה על כל השנה כולה, וכלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר: שטענדיג...

מציע אני ללמוד בימי חג הפסח הבא-עלינו-לטובה את מאמרי פסח תש"ד הנדפסים עתה...

בי"א ניסן תשי"ב (תורת מנחם כרך ה' עמ' 99) מבקש הרבי מ'ועד המסדר' להעביר את הדברים האלה:

תמסרו לכל התלמידים – לנמצאים כאן תמסרו בעל פה, ולאלה שנסעו תמסרו בכתב – שינצלו את ימי חג הפסח, הימים שלפני פסח והימים שלאחרי פסח, לחזרת חסידות בבתי-כנסיות מעניינא דיומא, יציאת מצרים, קריעת ים סוף וכיוצא בזה – בכל בית כנסת לפי ענינו, כולל גם דברי התעוררות אודות יהדות, אודות משיח – כל אחד בהענינים שמסוגל אליהם, והעיקר – שיתעסקו בזה ("מ'זאל טאן").

ולא יחשבו שבנסעם מכאן נפטרו מעבודה זו, אלא אדרבה, העבודה שנעשתה כאן, צריך כל אחד ואחד לנצלה ולהביאה במקומו.

ברצוני לקבל דיווח מפורט מפעולתו של כל אחד ואחד – מתי והיכן דיבר ביום ראשון דפסח, ביום שני דפסח, בשבת חול-המועד פסח, בשביעי של פסח ובאחרון של פסח, בימים שלפני פסח ובימים שלאחרי פסח.

כדאי שתחילה יודיעו התלמידים התכנית שלהם, ואחר כך יודיעו מה שעשו בפועל, ואתם תודיעו לי.

יכולים אתם למסור את הדברים בשמי, כדי שיהיה בזריזות יתירה. ויתן השם יתברך שיהיה בהצלחה.

משמרות ללימוד התורה לרגל י"א ניסן

בדיווחו של הרב אפרים וולף מו' ניסן תשל"ו ('ימי תמימים' כרך ז' עמ' 77) אל "כ"ק אדמו"ר שליט"א" נאמר:

"אתמול התקיימה אסיפת עסקנים בכפר חב"ד בעניין הפעולות לקראת יום י"א ניסן הבא עלינו לטובה, בהשתתפות: ר"י לייבוב, ר"מ פרידמן, רח"ז וילימובסקי, ר"י יוזביץ, ר"ח גליצנשטיין, ר"מ סלונים, ר"ש מיידנציק, הת' שלום דוכמן, ועוד אחד מהשלוחים בירושלים, ר"מ נפרסטק, ר"ז גופין, ר"מ פריימן ואני.

"דובר לארגן כינוסי-תורה ביישובי אנ"ש ביום י"א ניסן, לארגן 75 טנקים ביום זה, לארגן משמרות ללימודי התורה בי"א ניסן כמו ב-770, שכל אחד מאנ"ש יקבל על-עצמו להתעסק לכל-הפחות שעה בשבוע במבצעים, לפרסם מודעות בעיתונים, ברדיו ובטלוויזיה, ואולי גם בתכנית הטלוויזיה חינוכית-לימודית.

"ההוצאות הכרוכות בזה יחולקו על-ידי המוסדות כדלקמן: מוסדות ירושלים – 20% , ישיבה – 30%, ועד הכפר – 10%, בית רבקה – 15%, צא"ח – 15%".

"בעניין חול המועד פסח שבשנה זו הוא ארוך, ישנה הצעה לנצל לאסיפת מורים ור"מים".

אסיפות חינוך לשיפור המידות ודרך-ארץ

בשנה אחרת, לקראת חג הפסח תשמ"א ('ימי תמימים' כרך ח' עמ' 76), מסר הרב חודוקוב את הדברים הבאים:

"בעניין חול המועד פסח שבשנה זו הוא ארוך, ישנה הצעה לנצל לאסיפת מורים ור"מים, לחשוב על תיקונים בענייני חינוך.

"ולדוגמה אפשר לפתח רעיון מהעניין שבימי הספירה אומרים יתוקן מה שפגמתי, במדרגות שונות. ובמאמרי אידיש מדבר על דבר מידות טובות, נפש האלוקית ונפש הבהמית – עניין המסירות, ללמד כאב שמלמד את בנו, ואז הרי זה משפיע גם על הלימוד, וכשעוסקים במידות טובות אפשר לדבר על-דבר דרך ארץ ונימוס, ולעשות שולחן ערוך חסידי על עניין מידות טובות, כי כשחסר בדרך החיצוני חסר בעצם העניין למעשה.

"וכמו שבא יעקב אבינו אל יצחק אביו חשש אולי ימושני אבי, ומדוע לא פחד מהקול, שהקול קול יעקב, שזה יכול להיות ניכר שהוא אינו עשיו, רק העניין שקול שניהם שווה, ומה שיצחק תפס שהקול קול יעקב הוא רק מאופן הדיבור, שהיה דיבור רך. ובאם כן מדוע אהב את עשיו, כי היה צד את אביו גם באופן הדיבור הקשה, אבל מזה רואים שהחיצוניות משפיעה על הפנימיות, ועל אחת כמה וכמה בהנהגה בדרך ארץ ונימוס, וזה גורם גם קידוש ה'.

"בימי הספירה להרגיל את הילדים לספור גם ביום בלא ברכה, כדי שאלו שלא ספרו בלילה בברכה, יוכלו לספור ביום, ובכל יום ידברו על דבר הספירה ומידה טובה, בבחינת 'יתוקן מה שפגמתי', ועל-ידי זה יושפע שפע טוב ותהיה הכנה טובה לחג השבועות".

מודעה על הכינוס הארצי השני של צאגו"ח בחול המועד פסח

הביקור בבית עלול להחליש את הלימודים

ביו"ד אדר ב' תשי"ד (אגרות קודש כרך ח' עמ' רסג) כותב הרבי לזוג הורים (כנראה מעבר לים) שבנם למד בסמיכות ל-770:

בהנוגע לשאלתו אם יבוא בנם לחג הפסח לביתם, הנה מוכרחני לאמר שבפעם העבר שהיה... פעל זה על בנו פיזור הנפש גדול ביותר, העדר החשק בלימודו וכו', וארך זמן עד ששב ללימודו כמו שהיה לפני זה, ובמילא אם רק יש אפשר[ו]ת שלא יסע לביתו ולא יפסיק מלימודו, לדעתי היתה בזה תועלת גדולה בשביל בנו שי'.

והשם-יתברך יזכהו ויצליחו ואת זוגתו שיחיו לקבל מבנם זה רוב נחת יהודי וחסידותי.

[יצויין כי בראשית התייסדות תומכי תמימים בליובאוויטש הנה ("דברי ימי תמימים" לר"מ רוזנבלום פרק יא כרם חב"ד מס' 3 עמ' 20) – "צו ניתן להמנהל לבלתי תת להתלמידים לנסוע לבתיהם על ימי חג-הפסח הבא עלינו לטובה, זולתי לאחדים מאלה שנכנסו עוד בראשית התייסדות המוסד, ובמשך כל העת הצטיינו בלמוד והתמדה וביושר ההנהגה, אשר ימצא המנהל כי נסיעתו ראויה והגונה". עיין שם שבשנה ההיא (תרנ"ט) אושרו שלוש בקשות בלבד.

ובשנת תר"ס (פרק יט – כרם חב"ד שם עמ' 30): "ימי ניסן הגיעו, ויגישו תלמידים רבים בקשותיהם כי יתנו להם לחוג חג האביב בחוג משפחותיהם... רבנו הקדוש [מוהרש"ב] שליט"א, ותהי תשובתו:

"לא טוב הדבר בעיני כי ינתקו – הגם לשבועות אחדים – מחיי עולם... חוק לבלתי תת לתלמיד לנסוע הביתה טרם יעברו עליו שלוש שנות לימוד והנהגה טובה".

בתרס"ב (שם פרק מ'. כרם חב"ד עמ' 58) "ויגישו שלושים מהתלמידים דברי בקשותיהם לתת להם הרשיון לנסוע לחוג את חג הפסח בקרבת משפחותיהם... הרשיון לנסוע ניתן לשבעה עשר תלמידים על-מנת שישובו תיכף ומיד אחר החג למועד התחלת הלימוד"].

מספיחי ההוראות לקראת הפסח

בד' ניסן תשל"ז מסר הרב חודוקוב לרב אפרים וולף את הדברים הבאים ('ימי תמימים' כרך ז' עמ' 149):

"ביום ד' בטיסת אל על בשעה 2:00 יביאו שני השלוחים ר' מענדל שי' גורליק ור' [יצחק] מענדל ליס המצות [של הרבי לאנ"ש] למסרם אל הוועד הרוחני [של כפר חב"ד], ולחלק המצות לאנשים מיוחדים כדאשתקד, הרב זוין, אלמנת ר' בן ציון שניאורסאהן [אחי הרבנית נחמה דינה ע"ה אשת אדמו"ר מהוריי"צ], גב' זלדה [מישקובסקי (המשוררת זלדה)] וכל אלה שזוכרים, כן עבור השלוחים בצפת ובירושלים עיר העתיקה. ועד הרוחני ייתן לכל אחד מהשלוחים מצה".

כך נאמר בדיווח חוזר על קבלת המצות בשנת תשמ"א ('ימי תמימים' כרך ח' עמ' 76):

"המצות מכ"ק אד"ש לאנ"ש בארץ-הקודש נתקבלו. ביום א' יחלק ר' חיים זושא וילימובסקי המצות בכל ריכוזי אנ"ש. ביום ג' בערב או ביום ד' יקיימו התוועדויות בבתי הכנסת ויחלקו המצות לכל-אחד-ואחד.

"המצות עבור אנשי הצבא נתקבלו, ור' מענדל שי' גרליק יחלק זאת אצלם.

"השקלים שנתקבלו מסרו לועד הרוחני בכפר חב"ד ומחכים להוראות על-דבר-זה.

"מסרתי בריכוזי אנ"ש שיכתבו דוחו"ת על-דבר סדרי ברכת החמה אצלם".

בח' ניסן תשמ"א ('ימי תמימים' כרך ח' עמ' 76) ביקש הרב חודוקוב בטלפון מהרב אפרים וולף "למסור להג' יחידים סך ... לקראת חג הפסח".

בשנת תשד"מ ('ימי תמימים' כרך ח' עמ' 233) נאמר בשיחה הטלפונית של הרב חודוקוב להרב אפרים וולף: "כ"ק אדמו"ר שליט"א מעורר על-דבר המצות שמורה שמחלקים לילדים [במסגרת מבצע 'מצה לתלמיד' של צעירי אגודת חב"ד] וכו', האם מפרישים חלה ממצות אלו".

(בתגובה מציין הרב וולף: שאלתי היום על-דבר-זה את הרב מרדכי שמואל שי' אשכנזי ואמר לי שבכל בוקר מפרישים חלה עבור המצות שאופים באותו יום).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)