שאלה: כיצד להיזהר מאיסור "חמץ שעבר עליו הפסח"?
תשובה: חז"ל גזרו על כל חמץ גמור, שהיה בבעלות יהודי בחג-הפסח או בחלק ממנו, שיהיה אסור בהנאה לכל אדם מישראל, ואסור להאכילו אפילו לבהמת הפקר. ואפילו היה הבעלים אנוס, שלא יכול היה לבערו מרשותו או שלא ידע עליו כלל עד אחר הפסח – החמץ אסור בהנאה.
אין לקנות אחר הפסח חמץ גמור אלא בחנות שיש בה תעודה המעידה על מכירת החמץ לגוי בשנה זו, באמצעות רב מוסמך.
מוצר שיש ספק אם יש בו תערובת חמץ, או חמץ שספק אם עבר עליו הפסח, או חמץ שספק אם נמכר לגוי – מותר בהנאה אחר הפסח, ויש מתירים אפילו לאוכלו.
כשמתארחים בבית שאינו שומר כשרות, יש להיזהר שלא להשתמש אחרי פסח במוצרי חמץ כמו בירה או ויסקי (הכשרים לכל ימות השנה), אם יש חשש שהיו בבעלותו בפסח ולא נמכרו לגוי.
לאחר שעבר משך-זמן שבו אין רגילים להחזיק את המוצר בבית (בבירה – חודש בערך, בוויסקי - הזמן ארוך יותר) וכמו-כן בחנויות ללא תעודה, כשכבר עבר משך-הזמן שבו המוצרים מתחלפים על המדפים – אין לחשוש עוד ל"חמץ שעבר עליו הפסח".
גם הנוהגים כדעת אדמו"ר הזקן, למכור את החמץ ב'ערב קבלן' דווקא (שמעמידים יהודי שאחראי לשלם בעצמו את מחיר החמץ אם הגוי ייקחנו בתוך הפסח, וזאת כדי שלמוכר תהיה 'גמירוּת דעת' מוחלטת למכור את החמץ גם כאשר הגוי אין לו לשלם זאת), אינם אוסרים אחר הפסח חמץ שנמכר על-פי הדעות האחרות.
מקורות: שו"ע אדמו"ר הזקן סי' תמח ס"א וסל"א. סי' תסז ס"כ. 'הכשרות' פ"ו סעיפים קח-קיא, וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
