בפרשתנו מופיע הציווי על מצוות סוכה: "בסוכות תשבו שבעת ימים", והתורה מוסיפה טעם לציווי: "כי בסוכות הושבתי את בני-ישראל, בהוציאי אותם מארץ מצרים". מצוות סוכה משמשת אפוא זכר ליציאת מצרים, שאז הושיב הקב"ה את בני-ישראל בסוכות (על-פי שני הפירושים: ענני הכבוד או סוכות ממש).
אך אם מצוות הסוכה היא זכר ליציאת מצרים, מדוע איננו יושבים בסוכות בזמן שבו יצאנו ממצרים, בחודש ניסן, אלא בחודש תשרי דווקא? מובא על כך הטעם, שבניסן בני-האדם נוהגים לצאת מן הבתים ולשבת בסוכות, ועל-כן לא היה ניכר שהדבר נעשה לשם מצווה. לעומת זה, בתשרי, כשעונת הגשמים מתחילה, דרכם של בני-אדם לעזוב את הסוכות שבשדה ולשבת בבית, ואילו אנו יוצאים דווקא אז אל הסוכות, וברור שהדבר נעשה לשם קיום מצוות הבורא.
אין רגע פנוי
מהותה של מצוות סוכה היא שהאדם יעשה בה את כל מעשיו – אכילתו, שתייתו, שנתו וכו'. הדבר מדגיש שכל פרטי חייו של יהודי חדורים במצוות התורה, ואין שום פרט שאינו חלק מעבודת ה'.
הסוכה מחדירה לתודעתנו את ההכרה שהתורה היא 'תורת חיים'. אין היא מוגבלת לחלק מהיום או לפעולות מסויימות שהאדם צריך לעשות, ואחר-כך הוא חופשי להתנהג כרצונו, אלא כל פרט בחייו של יהודי וכל רגע בחייו, מיום לידתו ועד אחרי מאה ועשרים שנה – צריך להיות על-פי ציוויי התורה והוראותיה.
יהודי גם בשנתו
יתרה מזו, גם בעת השינה יהודי נדרש להיות אדון על עצמו ולישון כיהודי. עליו לישון מתוך הכרה ש"הנה ה' ניצב עליו". גם בעת השינה הוא עבד של מלך מלכי המלכים הקב"ה, ועליו לישון מתוך קבלת עול מלכות שמים.
אין מקום לטענה שבעת השינה האדם אינו מודע למעשיו. עובדה היא שאם האדם שוכב לישון מתוך החלטה לקום בשעה מסויימת, הוא מתעורר בזמן שהחליט לקום בו. מכאן שאם הדבר חשוב לו, הוא יודע זאת גם בשעה שהוא ישן. וכך נדרש יהודי לישון, מתוך ידיעה שגם בעת השינה הוא עבד של בורא העולם ומנהיגו.
גם ב'חורף'
אך עדיין אפשר לטעון, שמצב כזה, שכל חיי האדם יהיו חדורים בתורה, היה אפשרי בזמן שבית-המקדש היה קיים, כשהאיר בעולם האור האלוקי. אבל בימינו, כשהחושך יכסה ארץ, איך אפשר להגיע להכרה כזאת?!
גם התשובה לשאלה הזאת טמונה במצוות הסוכה. אנו יוצאים אל הסוכה דווקא כשמתחילים הגשמים, הקור והרוחות. הסוכה מלמדת אותנו, שגם בשעה שהשמש אינה מאירה בכל עוצמתה ובחוץ מנשבות רוחות קרות – דווקא אז היהודי נקרא לצאת מן הבית ולהאיר את הרחוב. ניתן לנו אפוא הכוח לגבור על הקשיים ולהחדיר את האמונה בה' ואת הדבקות בתורתו ובמצוותיו בכל פרטי חיינו, גם בזמן הגלות. וכך זוכים לזריחת הגאולה בקרוב ממש.
(תורת מנחם כרך ד, עמ' 29) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
