בלי תנועות חיצוניות
על הפסוק "ויעש כן אהרון" (במדבר ח,ג) אומר רש"י: "להגיד שבחו של אהרון שלא שינה". בעבודת הקודש של אהרן הכוהן לא היו ניכרים שום תנועה ושינוי מבחוץ, והעיקר היה בפנימיות הלב. כל הדברים הגדולים עיקרם גנוז וצפון בלב, ואין הם נראים כלפי חוץ.
(רבי מנחם-מנדל מקוצק)
התרגשות מרוסנת
אהרון הכוהן ידע היטב את הכוונות הנשגבות של הדלקת הנרות. הוא ידע שבהדלקה זו הוא מעלה את נשמות ישראל וגורם להתעלות שבע המידות העליונות. ובכל-זאת עשה את עבודתו בדיוק כפי שנצטווה ולא הניח להתרגשותו לשנות משהו.
(לקוטי שיחות)
לא גבה ליבו
איך יעלה על הדעת לומר שאהרון היה עלול לשנות ולא לעשות כפי שציווהו הקב"ה? אלא זה הפירוש, שאף-על-פי שנתעלה ונעשה כוהן גדול לא שינה את טעמו ואת דרכיו, לא גבה ליבו, אלא הוסיף להתנהג כמקודם.
(רבי מאיר מפרמישלן)
דוגמה חיה
שבח גדול הוא לכוהנים, למורים ולמחנכים אם אינם משנים לעצמם ממה שהם מורים לאחרים. אם הם עושים כן תהיה השלהבת עולה מאליה, ודבריהם יתקבלו בלי צורך ביגיעות רבות.
(שארית מנחם)
באותה התלהבות
בכל השנים שהדליק אהרון את הנרות לא שינה כלום מדרך קיום המצווה בפעם הראשונה. העבודה לא נעשתה אצלו בדרך הרגל ושִגרה, אלא ברטט ובהתלהבות, כבשעת ההדלקה הראשונה.
(רבי מנחם-מנדל מקוצק)
ברייה חדשה
זהו שאמרו על 'היהודי הקדוש' שבשעה שאמר בכל יום ברכת 'שלא עשני גוי' הרגיש עצמו ברייה חדשה, כאילו הרגע נשתנה מלא-יהודי ליהודי.
(עיטורי תורה)
שיח צדיקים
רבי ברוך ממזיבוז' ראה פעם אחת את רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב בתפילתו. הוא הביט בהתלהבות הגדולה, בנענועי הגוף העזים, בבחינת 'כל עצמותיי תאמרנה'. לאחר התפילה אמר לו: אילו היה אהרון הכוהן מזדעזע ורועד בשעת הדלקת המנורה כפי שאתה נוהג בתפילתך, היה שופך את השמן ומפיל את המנורה...
אש עצורה
זה הפירוש "להגיד שבחו של אהרון שלא שינה" – אהרון היה צריך להזדעזע מגודל ההתלהבות וההשתוקקות, אבל הוא בלם את התרגשותו, ועשה את המצווה בהתלהבות פנימית ובאש עצורה בעצמותיו.
(רבי חיים מוולוז'ין) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
