חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:42 זריחה: 6:27 י"ח באלול התשע"ט, 18/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לשם מה התחייה?
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1221 - כל המדורים ברצף
שבעה קנים, שבעה גוונים
יש חדש
למעלה ממגבלות המקום
"לא שינה"
לא מתפטרים
יד הכסף
לשם מה התחייה?
ביעור הרע
האיש שנקם בשם המיליונים
היכן מדליקים נרות שבת?

ביאת המשיח ותחיית המתים הן שני מושגים שונים ונפרדים, אם-כי שניהם מתרחשים ב'אחרית הימים'. תחיית המתים היא 'עיקר' נפרד מי"ג עיקרי האמונה (ביאת המשיח היא ה'עיקר' השנים-עשר, ותחיית המתים – ה'עיקר' השלושה-עשר). יש הבדל גם בהתייחסות הנדרשת מאיתנו לשני העיקרים הללו: על ביאת המשיח יש חובה של ציפייה, ואילו על תחיית המתים אין חובה כזאת ודיי להאמין שהדבר יתרחש "בעת שיעלה רצון מאת הבורא יתברך שמו" (לשון י"ג ה'עיקרים').

גם מבחינת הזמן, ימות המשיח הם תקופה קודמת ונבדלת מתקופת תחיית המתים. נאמר שתחיית המתים תתרחש ארבעים שנה לאחר ביאת המשיח (זוהר חלק א, קלט,א; וכן קלד,א), חוץ מהצדיקים הגדולים שיקומו קודם לכן.

תקופת השכר

ימות המשיח, באופן בסיסי, הם המצב התקין של העולם הקיים. כרגע העולם משובש, לא תקין, עולם שבו היחסים בין בני-אדם בכלל ובין ישראל לעמים, ובינינו לבין הקב"ה – משובשים (זו בעצם הגלות, במשמעותה העמוקה), ואילו בימות המשיח יגיע העולם לתיקונו ויתנהל נכון. תחזור מלכות דוד, ייבנה המקדש, יתקבצו כל נידחי ישראל, תתגלה השכינה – העולם יגיע לשלמותו.

אבל שלמות העולם בימות המשיח אינה אלא שלמותו של העולם הנוכחי, על מגבלותיו הטבעיות. כשיגיע זמן התחייה ייפתח עידן חדש. אם בנוגע לימות המשיח יש דיון אם יתחוללו בהם ניסים וחריגות מגדרי הטבע, הרי תקופת התחייה היא בבירור תקופה על-טבעית, שחורגת לגמרי מדמות העולם המוּכרת לנו. זה יהיה עולם שונה לחלוטין, שבו תסתיים העבודה ותיפתח תקופת השכר, אם-כי שלמות תקופת השכר תהיה באלף השביעי (כמובא ב'תניא', פרק לו, בשם האר"י ז"ל).

הגמרא (סנהדרין צ,א ואילך) מונה את "האומר אין תחיית המתים מן התורה" עם מי ש"אין להם חלק לעולם הבא". היא מביאה (דף צא,ב ואילך) כמה ראיות המוכיחות כי עניין התחייה מוזכר פעמים רבות בתורה שבכתב. הנה כמה פסוקים המדברים בבירור על התחייה: "ורבים מישני אדמת עפר יקיצו" (דניאל יב,ב), ובהמשך (שם יב,יג) נאמר לדניאל: "ואתה לך לקץ ותנוח, ותעמוד לגורלך לקץ הימין". בישעיה (כו,יט) נאמר: "יחיו מתיך, נבלתי יקומון, הקיצו ורננו שוכני עפר".

לא לשווא עמלנו

התחייה מעוררת שאלות רבות: מי יקום בתחייה? מה יהיה סדר התחייה? היכן היא תתרחש? מה יקרה למי שמתו בעלי מומים? מה גורלם של כל מי שעדיין חיים בבוא זמן התחייה? אך תחילה יש להבהיר את עצם המשמעות של התחייה – מדוע צריכה בכלל להיות תחיית המתים.

אחד ההסברים הוא שהתחייה נועדה לתת שכר גם לגוף הגשמי. השכר שהאדם מקבל לאחר מותו בגן-עדן הוא שכר רוחני, שממנו נהנית הנשמה בלבד. למה ייגרע חלקו של הגוף, שבאמצעותו למד האדם תורה וקיים מצוות? לכן תהיה תחיית המתים, ואז אותו גוף, שעמל כאן בלימוד התורה ובקיום המצוות, יקום מחדש לתחייה ויקבל את שכרו.

תורת החסידות מסבירה הסבר מעמיק וכולל יותר. התחייה היא, למעשה, תכליתה ושלמותה של כל הבריאה. הלוא כל כוונת ירידת הנשמה לעולם הזה היא לזכך את הגוף הגשמי ואת המציאות החומרית. והנה, הנשמה עוזבת פתאום את העולם הזה, והגוף, שעמלנו כל-כך על זיכוכו – מת ונרקב. איזה טעם יש אפוא לכל עבודת הזיכוך? לכן תהיה תחיית המתים, ואז יתברר כי מותו של הגוף היה עניין זמני, וכי כל הקדושה שהחדרנו בגוף ובמציאות הגשמית בכלל – אכן שמורה במלוא שלמותה.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)