חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:12 י"ט בחשון התש"פ, 17/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

כקטן כגדול
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 829 - כל המדורים ברצף
צמיחה והולדה מחדש ביום ההילולא
העולם כבר מוכן!
כקטן כגדול
פרשת קורח
הלכות ומנהגי חב"ד

על הצטנעות מופלגת * ילד משחק – למתפלל ייחשב? * מה גרם לרבי לאכול בשר * שליחות עלומה * ומה ענה הרבי לאב שבנו ביקש להינשא לנוכרית * פנינים אחדים לכבוד יום הגדול ג' תמוז, מתוך סיפוריו של נאמן בית רבי, הרה"ח ר' מאיר הרליג

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

"את בתי נתתי לאיש"

אחד מרגעי השיא בחתונת הרבי בשנת תרפ"ט היה, כאשר הרבי הריי"צ התבטא "את בתי נתתי לאיש".. אביו של הרבי ועוד מגדולי החסידים דנו והתבוננו במשמעות הדברים.

מעניין לצטט בהקשר לאמרה זו דברים שכותב הרבי בב' אלול תשכ"א (אגרות קודש כרך כ' עמ' שכ):

במענה על מכתבו... בעת רצון יזכירוהו על הציון הק'... מתאים לתוכן כתבו.

ויהי רצון על-פי מה שנאמר 'את בתי נתתי לאיש הזה' שיקויים בזה כל הנזכר-לעיל, זאת אומרת שיהיה נתתי – מרצונו הטוב, לאיש – חשוב וצדיק (ראה שמות ב,א. זוהר חלק א רנז,א).

הצנע לכת

בתקופה הראשונה לאחר יו"ד שבט תשי"א ביקש הרבי להוסיף ולהצטנע, ולהסתיר את עצמו. היה זה למחרת יו"ד שבט הגדול ההוא, הרבי ישב ב'זאל' בתפילת מנחה תחת השעון והחזיק את הסידור בצורה מסויימת. במקום נכח אחד האדמו"רים שהתגורר אז בקראון-הייטס ולא הכיר את הרבי, שזקנו היה שחור והוא נראה צעיר. אותו אדמו"ר פנה אל הרבי ואמר:

"אברך, אברך, כך לא מחזיקים סידור". הרבי הגביה את עיניו הקדושות מן הסידור הביט באותו אדמו"ר, חייך ופתח את הסידור בדרך הרגילה.

מתי התחיל הרבי לאכול בשר

בלילות הסדר בשולחן הרבי בדירת כ"ק אדמו"ר הריי"צ היו מגישים לשונות של בשר (אולי מיוסד על מנהגו של אברהם אבינו שכיבד את המלאכים בלשונות). המשפיע הרה"ח ר' שמואל לויטין לא היה אוכל בשר, ולכן הביאו לפניו בשר הודו. הוא ישב והתבונן והיה סבור שזה לשון, והרבי פנה אליו ואמר: וכי להודו יש לשון?...

פעם אחרת, כשהרה"ח ר' אליהו סימפסון נכח בשולחן וגם הוא נהג לא לאכול בשר, אמר לו הרבי:

גם אני עד שהגעתי לכאן [=ארצות הברית] לא אכלתי בשר. אך כשהגעתי ואכלו בשר בשולחנו של כ"ק מו"ח אדמו"ר – התחלתי לאכול.

אני והילד מתפללים

אביו של הרה"ח ר' מאיר הרליג נכנס פעם אחת ל'יחידות' אל הרבי וביקש מהרבי ברכה שירווה נחת מנכדו, שהיה אז בן שנתיים וחצי. "מכיר אני אותו, אני מתפלל עמו בכל יום מנחה ומעריב", הגיב הרבי.

ר"מ הרליג מציין שבאותה תקופה אכן היה מביא את בנו ל-770 לתפילות, אך הילד היה מתעסק בפרוכת ומשתובב, והוא ר"מ היה לפעמים מכה אותו קלות כדי שינהג כשורה. אך כששמע את תגובת הרבי הפסיק להעיר לו ונתן לו להמשיך להתנהג כדרכו...

שליחות משותפת

זה היה לפני פסח. יום אחד ישב ר"מ הרליג, בעודו בחור ב-770, ב'זאל' תחת השעון. לפתע יצא הרבי מחדרו הקדוש וסימן לו להתקרב. כאשר ניגש, מסר הרבי לידיו חבילת מצות, והורה לו לנסוע לשדה התעופה, לגשת אל התור של חברת מטוסים מסויימת, לחפש יהודי הנוסע למזרח הרחוק ולמסור לו את החבילה.

עוד הוסיף הרבי, כי יוכל לומר לו ממי קיבלה, והיהודי כבר יֵדע למי למסור את המצות. כשכר-טירחא יוכל היהודי הנוסע ליטול לעצמו שתי מצות (מצה לכל סדר). שאל הרבי את ר"מ הארליג: איך תיסע לשדה-התעופה? והוא השיב: במונית. שאל הרבי: נסיעה במונית עולה כסף... ורמ"ה השיב: יש לי כסף. שוב שאל הרבי: ומה עם הדרך חזרה, ידוע לך שגם היא תעלה כסף... רמ"ה השיב: יש לי כסף גם בשביל הנסיעה חזרה. הרבי סיים: כשתשוב תדפוק על דלת חדרי, ואפתח לך.

ר"מ הרליג ביצע את השליחות כפי שנתבקש, וכששב ל-770 הבחין כי דלת חדר המזכירות פתוחה, ונכנס אל החדר. הרב חודוקוב, שישב שם, סיפר לו, כי הרבי יצא כמהפעמים מחדרו הק' לשאול אם הרליג כבר חזר. "לך לחדרו של הרבי, דפוק בדלת ותיכנס" – הורה לו הרב חודוקוב. כך עשה, נכנס והודיע לרבי כי ביצע את שליחותו, הרבי הגיב ואמר: "יישר-כוח גדול! אתה עשית את שליחותך, אני עשיתי את שליחותי, ויחד ביצענו את השליחות של השם-יתברך".

הזכרה על הציון כוללת הכול

בחור שהיה ב'יחידות' כתב אחר-כך לרבי שהוא מבקש להיכנס שוב ל'יחידות', כדי שהרבי יברכו בהנחת ידיים על הראש... בתגובה כתב לו הרבי:

ברכה בהנחת ידים על הראש – אין נהוג כאן כלל. וכבר אמרתי לו שאזכירו על הציון להמצטרך לו וזה כולל הכל.

כשהרבי התיר לשוחח עם כומר

יהודי תושב ארצות-הברית נקלע לצרה צרורה. בנו חבר לבת נכר נוצרית וביקש להינשא לה, רחמנא ליצלן. בצר לו פנה היהודי לרבי, והרבי העניק לו כמה עצות:

א. נוסף על שיחות ישירות של האב עם הבן, ישתדל

ב. שגם אחרים ישוחחו עם בנו בנושא.

ג. באם יתאפשר – גם עם הכומר של הנכרית, ותוכן הדברים: "שאין זה אנושי, להרוס משפחה" וכיוצא בזה.

ד. התייעצות בעורך-דין מומחה – איך להצר קשר הנ"ל.

הכרת טובה

הרה"ח ר' מאיר הרליג היה מכין עבור הרבי – שהיה אוגד בעצמו את לולבו בכל השנים (מלבד השנים האחרונות) – מספריים, סכין, ועלים ארוכים של הלולב בשביל הלולב של הרבי. לפועל, הרבי לא השתמש בעלי הלולב המיוחדים, אלא חתך בסכין עלים בלולב שלו מלמטה.

באתרוגים היה הרבי נוהג כדלהלן: כשהיה נכנס לחדרו לאחר תפילת שחרית, היו מונחים שם אתרוגים רבים. הרבי היה מנענע כל אחד מהם עם לולבו (אך לא ברור אם עשה את כל הנענועים). אחר-כך היה מוציא את ד' המינים לר"מ הרליג עבור כל הקהל. בדרך כלל לא היה מחליף את האתרוג במשך כל ימי החג (חוץ מבשנת תשמ"ח שאז החליף מדי יומיים-שלושה).

לרוב גם הלולב לא נפסל ולא נצרכו להחליפו, מלבד פעמים אחדות.

את ההדסים והערבות היו מחליפים הרבה.

בשנה אחת נפל האתרוג ונפסל. זה היה לפני התפילה ור"מ הארליג שאל את הרבי מה לעשות. הרבי הורה לו שילך לביתו וייקח מהרבנית את האתרוג. אולם לאחר התפילה כשביקש ר"מ שוב את הסט כדי שיברכו עליו, הגיב הרבי ואמר: "זה לא שלי...". רק בהושענא-רבא של אותה שנה הוציא את ד' המינים שיברכו עליו.

את הלולב והאתרוג שרפו בעת ביעור החמץ בערב חג-הפסח. הרבי היה שולח מישהו לעשות זאת. בשנה אחת נספרו כשלושים אתרוגים ששיגר הרבי לשריפה!

בחיי אימו, הרבנית מרת חנה ע"ה, היו מכינים גם עבורה ערכה של ד' מינים והיא, ומרת וינער שהיתה מתגוררת בביתה, כדי שלא תהיה לבד, היו מברכות עליה.

לקראת חג-הסוכות תשכ"ה ביקש הרבי שיכינו ד' מינים בעבור מרת וינער (הרבנית נפטרה בו' תשרי), ובהתקרב ערב סוכות, שאל לפני נסיעתו לאוהל, האם כבר הכינו זאת עבור מרת וינער. כשנענה בתשובה לא ברורה, הודיע הרבי כי לא ייסע לאוהל עד שיודיעו לו בברור שהכינו את ד' המינים עבורה.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)