חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:44 זריחה: 6:00 כ"ד באדר התשפ"א, 8/3/21
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

סמיכת גאולה לתפילה בשבת ובחול
תגובות והערות

ב'התקשרות' גיליון תפט כתב הרב גינזבורג כי נראה שאדמו"ר הזקן סובר שדין הפסק בין גאולה לתפילה בשבת זהה לחול, ולא כפי שפסק בשולחנו (סי' קי"א ס"ב) שבשבת קיל.

וממרוצת דבריו נראה דהסיק כן משני דברים:

א) מדברי אדמוה"ז בסידורו משמע כן, שכתב (גבי הפסק בין גאולה לתפילה בערבית) "הנוהגין שלא לומר בחול ברוך ה' לעולם אמן ואמן מפני חשש הפסק גם בשבת (ויום-טוב וראש-השנה ויום-הכיפורים) אין להפסיק בפסוקים", משמע שהשווה שבת וחול.

ב) מהא דבשולחן-ערוך (סי' תצ סי"ד) התיר אמירת פיוט בין גאולה לתפילה בשחרית דשבת, ואילו בסידור אסר אמירת פסוקים אף בערבית כנ"ל.

והנה לענ"ד יש בהנ"ל העמסת כוונה שאינה במקומה. דהרי הא דאדמוה"ז נטה בסידורו לאסור אמירת פסוקים הוא דין כללי בגדר אמירת הפסוקים - שחשיבי הפסק, ואינו נוגע כלל לגדר ההפסקה בין גאולה לתפילה בשבת.

דהנה בעניין אמירת פסוקים וכיו"ב קודם תפילת שמונה-עשרה של ערבית מצינו (בכללות) שלושה מנהגים:

א) המנהג לומר ברוך ה' לעולם כו' קודם תפילת שמו"ע של ערבית - בחול מנהג זה נתון במחלוקת ראשונים (ראה טור סי' רלו, וב"י שם). הנוהגים לאומרו סוברים דאף כי אמנם אסור להפסיק, מכל-מקום, אמירת פסוקים אלו לא חשיבי הפסק (משום שנקבעו כשתפילת ערבית היתה רשות, וע"כ לא היה חיוב סמיכת גאולה לתפילה, ואחר כך שקבעוה חובה - "אדעתא דהכי קבעוה" ו"כגאולה אריכתא דמי"). אך יש הסוברים שאף על פי כן אין לאומרם.

ב) המנהג לומר פסוקים מעניין קדושת היום בשבתות ומועדים. בהיתר אמירת "ושמרו" כתב אדמוה"ז (סי' רס"ז ס"ו) כי "אין זה הפסק בין גאולה לתפילה, לפי שאם שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלין, והרי זה מעין גאולה גם כן". וכעין זה כתבו הפוסקים על הפסוקים הנאמרים במועדים, שלא חשיבי הפסק (ראה פרמ"ג שם וש"נ).

ג) המנהג שהש"ץ מזכיר אודות ראש חודש (וכיו"ב). בהיתר הדבר נכתב ש"לא הווי הפסק כיוון שהיא צורך התפילה" (שו"ע הב"י סי' רל"ו ס"ב).

והנה מנהג נפוץ הוא שפסוקי ברוך ה' לעולם הנאמרים בחול - אין אומרים, אך אומרים הפסוקים מעין קדושת היום הנאמרים בשבתות ומועדים. ופשוט שאין מנהג זה קשור לקולא של סמיכת גאולה לתפילה בשבת, שהרי נוהגים כן גם במועדים, בהם לכולי עלמא דין סמיכת גאולה לתפילה הוא כביום חול (ראה שוע"ר סי' קיא ס"ב).

על רקע זה מבוארים היטב דברי אדמוה"ז בסידורו, דכוונתו דשלושת המנהגים הנ"ל היתרן אחד הוא - דלא חשיבי הפסק (שכן חשבינן להן כחלק מהתפילה, כאמור), ועל כן מי שחשבינן לאמירת ברוך ה' לעולם הפסק - יש לו לאסור כולן, ובלשונו "הנוהגין שלא לומר בחול ברוך ה' לעולם אמן ואמן מפני חשש הפסק, גם בשבת (ויום-טוב וראש-השנה ויום-הכיפורים) אין להפסיק בפסוקים, ואין להפסיק להכריז יעלה ויבוא בליל ראש-חודש".

וזהו הטעם שאדמוה"ז ציין בסידורו יחד עם אמירת הפסוקים דשבת, גם פסוקים דשאר מועדים, בהם לכולי עלמא יש חובת סמיכת גאולה לתפילה (כנ"ל), לפי שכל דבריו לא באו אלא להשוות גדר אמירת הפסוקים.

וזהו גם הטעם שלדעת הכף-החיים יש לומר "ושמרו" (סי' רסז ס"ק טז), אף שדעתו כי דין סמיכת גאולה לתפילה של שבת זהה לדין זה בחול, והוא משום דסבירא ליה שאין באמירת פסוקים אלו משום הפסק כלל.

ועל פי זה ברור דדווקא להנ"ל אין להפסיק, דכיוון שכל ההיתר לאמירתם תלוי בהיותם חלק מהתפילה, הרי כשבטל יסוד זה בטל היתר אמירתם. אך אין בכך כדי לנגוע בשאר כל הדברים שחשיבי הפסק לכולי עלמא, ואף-על-פי-כן הותרה ההפסקה עבורם.

וממילא מובן גבי סמיכת גאולה לתפילה בשבת, דאמנם מסתבר דלדעת אדמוה"ז בסידורו יש לאסור אמירת פיוט משום הפסק (ודלא כמו שכתב בשולחנו) כמו שאר הפסוקים, אך מכל-מקום אין זה נוגע לדין ההפסקה לשאר כל הדברים, ובהם יש לנהוג1 כמו שכתב אדמוה"ז בשולחנו (שם) ש"במקום שצריך לכך" מותר להפסיק.

[ופשוט דאין אמירת הפסוקים חשיב "מקום שצריך", שכן אם חשיבי הפסק אין מלכתחילה מקום לקבוע אמירתם. ולהוסיף, דאף בערבית דחול הדין הוא דשרי להפסיק לדבר מצווה2 (ראה שוע"ר סי' רצ"ג ס"ד), ומכל-מקום, אף המתירים אמירת פסוקים לא ראו בעובדה זו סיבה להיתר אמירתם, ולא התירו זאת אלא מטעם דלא חשיבי הפסק].

לסיכום: בענין סמיכת גאולה לתפילה בשבת יש לנהוג כמפורש בשו"ע אדמוה"ז שבמקום הצריך לכך מותר להפסיק, ועל כן מותר להפסיק בשבת אחר גאל ישראל לברכת ברק ורעם ולדברים שבקדושה.

הרב יואב למברג, כפר-חב"ד

הערות המערכת:

1) תגובתנו ע"ז כבר ניתנה בגליון תפט ס"ע 18.

2) צ"ע א"כ מדוע אין מפסיקין ליעלה ויבוא.


 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)