נושאים נוספים
	התקשרות 837 - כל המדורים ברצף
	שתי דרכים בעבודת ה'
	ממשיח הפרטי למשיח הכללי
	קשרי מכתבים עם בגין
	פרשת ראה
	"הלומד מחברו פרק אחד"
	הלכות ומנהגי חב"ד

לא 'הלכתא למשיחא'

בפרשת היום נאמר "והיה המקום אשר יבחר ה' אלוקיכם בו לשכן שמו שם, שמה תביאו וגו'", ומפרש רש"י שהכוונה היא על ירושלים. והקשה בספר החיים (לאחי המהר"ל) בחלק גאולה וישועה: למה לא נאמר בשום מקום בתורה "ירושלים" בפירוש, אלא רק סתם – "המקום אשר יבחר ה''"?

ומתרץ, ש"בכל מקום מוקטר מוגש לשמי", היינו, שלאו דווקא בירושלים, אלא בכל מקום שיהודי מתפלל להקב"ה, הרי זה מקום שהקב"ה בוחר בו. ולכן מתפללים לצד ארץ-ישראל, לצד ירושלים, לצד המקדש, לצד קודשי-קודשים ולצד הארון, כיוון שגם בכל מקום, אפילו בחוץ-לארץ בגשמיות, ישנו עניין ירושלים.

ומה שאמרו "כל הדר בחוץ לארץ כאילו אין לו כו'" – ממשיך בספר החיים – הרי זה "הדר" דווקא, ד"דר" פירושו בקביעות, היינו, שיושב בחוץ-לארץ בקביעות ולגמרי אינו חושב אודות הגאולה. אבל כאשר גם כשיושבים בחוץ-לארץ חושבים אודות משיח וארץ-ישראל, וכמו בשעת התפילה שפונים לצד ארץ-ישראל, אזי בכל מקום שבו נמצאים הרי זה המקום אשר יבחר ה'.

[...] וזוהי ההוראה שצריכים להפיק מפרשת היום – ש"בכל המקום אשר אזכיר את שמי" הרי זה ארץ-ישראל, וזה בכוחו של כל יהודי לפעול שהדבר יהיה בגלוי, וזהו העניין של משיח הפרטי, שיפעל גם ביאת משיח הכללי, שכל בני-ישראל יילכו לארץ-ישראל הגשמית יחד עם משיח צדקנו.

ראיה מההלכה על ביאת משיח מיד כפשוטו

כשמדברים אודות עניינים של משיח, יש החושבים שזהו – כלשון הגמרא – "הלכתא למשיחא". צריכים לדעת שאין הדבר כן. ויש על זה ראיה מוכחת מנגלה דתורה:

יש דעה שכהן אסור לשתות רביעית יין בזמן הזה, כי במהרה יבנה בית-המקדש, ושיכור אסור בעבודה.

להפיג השכרות של יין – יכולים על-ידי שני אופנים: א) שינה, ב) שהייה כדי מיל.

השיעור של מיל הוא י"ח דקות, והשיעור היותר גדול במיל הוא כ"ד דקות.

הרי ראיה על-פי נגלה, שבמשך זמן מועט ("אַ קליינע וויילע"), פחות משיעור מיל, שזהו לכל היותר כ"ג דקות ונ"ט שניות, יכול לבוא משיח עם בית-המקדש מוכן, כך שיוכלו מיד לגשת לעבודה.

(מהתוועדות כ' במנחם-אב ה'תשט"ו. תורת-מנחם כרך יד, עמ' 264-262 – בלתי מוגה)

צריכים לראותו בעיני בשר

...בשנה זו עצמה – עומדים כבר בראש חודש אלול, חודש החשבון של כל השנה, אשר סך-הכול החשבון הוא: "עד מתי"!... הייתכן שבסיומם של י"א חדשים של שנת "נפלאות אראנו", משיח צדקנו עדיין לא בא?!...

ובסגנון פרשת השבוע: – "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה", כל עניני ברכות, ולכל לראש הברכה העיקרית של הגאולה האמיתית והשלמה – שלא מספיק ששומעים (ומבינים) ש"הנה זה (המלך המשיח) בא", אלא צריכים לראותו בעיני בשר, ולא רק "אראנו" בלשון עתיד, אלא "ראה", בלשון הווה, ובלשון ציווי!

(מהתוועדות ש"פ ראה ה'תנש"א. התוועדויות תנש"א חלק ד, עמ' 186)