רבי גרשון-הנך מרדזימין נזדמן בצעירותו לעיירה אחת ומצא שם חבורת קבצנים ממורמרים. הם רטנו על גביר העיירה, העורך חתונה לבנו ואינו מניח לעניים ליהנות מסעודת החתונה.
הלך רבי גרשון-הנך אל ביתו של הגביר, ניגש היישר אל שולחן המכובדים ופנה אל הרב בשאלה: "מדוע אסרה התורה לחרוש בשור ובחמור יחדיו?". השיב הרב: "זו גזרת הכתוב ולא נתפרש טעם המצווה".
אמר רבי גרשון-הנך: "ולי נראה כי עניינה של המצווה הוא שהשור, כידוע, מעלה גירה, ואילו החמור אינו מעלה גירה. כשהחמור רואה את השור מעלה גירה, נדמה לו שהוא אוכל. התורה רצתה למנוע צער מהחמור ולכן אסרה לחרוש בשניהם יחדיו".
המשיך רבי גרשון-חנוך: "אם התורה חסה על צערו של החמור, קל-וחומר שיש לחוס על העניים, העומדים בחוץ ומצטערים שאינם יכולים להשתתף בסעודת החתונה"...
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
