בברית בין הבתרים בישר הקב"ה לאברהם אבינו כי בניו עתידים לרדת לגלות במצרים וכי לאחר מכן יֵצאו משם: "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום ועינו אותם ארבע-מאות שנה, ואחרי-כן יֵצאו ברכוש גדול".
לשם מה היה צורך ב'רכוש גדול'? לדברי חז"ל, זה היה כדי "שלא יאמר אותו צדיק 'ועבדום ועינו אותם' קיים בהם, 'ואחרי-כן יֵצאו ברכוש גדול' – לא קיים בהם". כלומר, הרכוש הגדול נדרש כדי שלא יהיו טענות לאברהם אבינו שבניו לא קיבלו פיצוי על הסבל שסבלו בשנות הגלות במצרים.
רכוש רוחני
כאשר שמעו על כך בני-ישראל, טענו: "ולוואי שנצא בעצמנו". הם, מצידם, היו מוכנים לוותר על 'הרכוש הגדול', ובלבד שיֵצאו ממצרים מוקדם יותר. אבל הקב"ה לא הסכים להוציאם ללא הרכוש הגדול, ומכאן אנו למדים שהייתה בו חשיבות עליונה, עד שבעבורה היה כדאי להשאיר את בני-ישראל עוד זמן-מה בגלות.
בתורת החסידות מוסבר כי 'הרכוש הגדול' הגשמי שיקף את 'הרכוש הגדול' הרוחני. במצרים הטמין הקב"ה ריבוי של ניצוצות קדושה, ובני-ישראל גאלו אותם משם. על כך נאמר: "וינצלו את מצרים" – בני-ישראל 'רוקנו' את מצרים מניצוצות הקדושה שהיו טמונים בה.
בירור הניצוצות
וכך נאמר בספרי הקבלה, שבתחילה עמד מספר ניצוצות הקדושה שנפלו לעמקי ה'קליפות' על רפ"ח (288), ובני-ישראל, בהיותם בגלות מצרים, גאלו ר"ב (202) ניצוצות, המרומזים בפסוק "וגם ערב רב עלה איתם". לאחר מכן נשארו פ"ו (86) ניצוצות בלבד (כמניין שם 'א-להים').
כדי שיתקיים הבירור הגדול הזה סובב הקב"ה את הדברים שכל הכסף והזהב שבעולם יובא למצרים, במהלך שנות הרעב, ולאחר מכן יוכלו בני-ישראל לברר את הניצוצות האלוקיים ולגאול אותם מטומאת מצרים. זו משמעות 'הרכוש הגדול', שבלעדיו לא היו יכולים לצאת משם.
דיבורו של הקב"ה
מכאן צריך יהודי ללמוד, שגם כשעליו 'לצאת ממצרים' – להשתחרר מהמְצָרים ומהמגבלות האישיים, לפרוץ את המחסומים שלו בעבודת ה' – אסור לו לוותר על 'הרכוש הגדול'. הוא עלול לחשוב שדיי לו להתעלות במדרגה אחת או שתיים. מלמדת התורה, שרצונו של הקב"ה יושלם רק כאשר יֵצא לגמרי מ'מצרים', וייקח עמו את 'הרכוש הגדול'.
מאחר שהקב"ה גילה לאברהם אבינו כבר בברית בין הבתרים, כי תכלית הגלות היא היציאה ממנה 'ברכוש גדול', עלינו לפעול שיתקיים דיבורו של הקב"ה – ללקט את כל ניצוצות הקדושה שבעולם, עד שנגיע ל'רכוש הגדול' האמיתי, להתחברות עם הקב"ה עצמו, ש"לגדולתו אין חקר", בגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.
(תורת מנחם כרך כה, עמ' 52, 209) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
