זמן הקדיש אחר קריאת התורה
בנוגע לתגובתו של הגה"ח הרב אשכנזי שליט"א בגיליון התקשרות (תתמ"ז) בעניין הטעם למנהגנו לומר הקדיש בשחרית דתשעה באב אחר הקריאה ולא אחר ההפטרה, הנה כדבריו כתב גם כן (כמו שציינתי בדבריי) בשו"ת קנין תורה ח"ה סי' נ"ד.
רק שעדיין צריך עיון בדבריו, על מה שכתב שהטעם שבתשעה באב אומרים את הקדיש אחר הקריאה ולא אחר ההפטרה הוא משום שלא ייראה שאומרים את הקדיש גם על ההפטרה; והטעם שבתענית ציבור אומרים את הקדיש אחר ההפטרה בחזרת הספר תורה להיכל, הוא משום שאז נראה שהקדיש הוא גם על הספר תורה אבל אינו על קריאת ההפטרה. דלכאורה כל שכן שאם היו אומרים את הקדיש בתענית ציבור מיד אחר הקריאה היה ניכר שהקדיש קאי על הקריאה ולא על ההפטרה, וכן גם בתשעה באב יכולים היו לומר את הקדיש אחר ההפטרה, בחזרת הספר תורה להיכל.
ולכן נראה לומר (שלא כל כך חשוב כיצד הדבר ייראה, אלא), שבדרך כלל צריך לסמוך את הקדיש מה שיותר קרוב לקריאה בתורה כיון שעליה קאי הקדיש, ולכן בתשעה באב אומרים את הקדיש מיד אחר הקריאה ולא אחר ההפטרה, למעט מה שיותר בהפסק, אבל בתענית ציבור לא יכולים לומר את הקדיש מיד אחר הקריאה, כיון שצריכים לומר קדיש ממש לפני שמונה עשרה, ואין מרבים בקדישים יותר מדאי. לכן דוחים את הקדיש לאחר ההפטרה ולפני שמונה עשרה (ומכל מקום ההפטרה אינה מהווה הפסק (כל-כך) כמו שכתב בכף החיים סי' רצ"ב אות יב), ובשביל לסמוך את הקדיש מה שיותר לקריאה, אומרים אותו תוך כדי החזרת הספר תורה להיכל (וכבר הארכתי בכל זה בקובץ 'שערי ישיבה' חי"ב דישיבת חב"ד צפת העומד להופיע בקרוב).
הרב שבתי יונה פרידמן, צפת עיה"ק |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
